Page 42 - 22322
P. 42

‫‪ 42‬רותם ברוכין|‬

‫גבעתיים מרכינה את ראשה בהכנעה‪ ,‬אבל התותים של רמת גן עוד‬
                                                           ‫מביטים בי‪.‬‬

                                   ‫"פשוט חשבנו שאולי תעדיף‪"...‬‬
‫"אני מעדיף שלא יגידו לי איך לעשות את העבודה שלי‪ ",‬אני קוטע‬
‫אותה‪ ,‬ולא מסוגל עוד להרחיק את הכעס מקולי‪ .‬אני יודע שאני נשמע‬
‫כועס ופגוע יותר משהתכוונתי‪ ,‬ושזה רק מחזק את מה שהן יודעות או‬
‫חושבות שהן יודעות‪ .‬אבל לא אכפת לי‪ .‬אני מועך את כוס הקפה הריקה‬
‫שלי ומשליך אותה לפח‪ ,‬שבו היה מקומה מלכתחילה‪ ,‬ומנחם את עצמי‬

               ‫בכך שבמקום שאני חרד מפניו אמצא הפוך טוב באמת‪.‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47