Page 39 - 22322
P. 39
שומרי הערים |39
עושה משהו על־טבעי של רוחות ערים ,כמו להעניק לה מכוחה ,או
משהו אנושי לחלוטין כמו להחזיק לה את היד .אבל בסופו של דבר,
רמת גן מתייצבת ונראית דומה יותר לאישה שדפקה על דלת הצריף
שלי לפני כמה שעות.
"אני מצטערת ",אומרת גבעתיים שוב .היא מורידה את משקפי
הראייה שלה מעיניה ומושיטה אותם לרמת גן ,ותוך כדי התנועה הם
הופכים להעתק מדויק של משקפי התותים שנעלמו.
רמת גן מביטה בה לרגע ,ואז לוקחת את המשקפיים מידיה של
גבעתיים ומרכיבה אותם" .הם כהים מדי ",היא אומרת" .מה קרה,
העיניים האשכנזיות שלך לא מסתדרות עם קצת שמש?"
גבעתיים מחייכת אליה .אני מרגיש שלא בנוח פתאום ,כאילו אני
מביט ברגע אינטימי ,ומכחכח בגרוני .הן מביטות בי כאילו הבחינו
לראשונה בנוכחותי.
"יותר מדי נתיבים נסגרו ",רמת גן ממשיכה את השיחה באגביות
מהנקודה שבה נקטעה ,כאילו דבר לא קרה .אני מבחין שגבעתיים והיא
ממשיכות להחזיק ידיים" .נעשה קשה יותר ויותר להיכנס לגבולות
שלה ,אפילו עבורנו .ואם כבר הגעת ,כל כך קשה למצוא חניה שחלק
מאלה שפניהם מועדות אליה מעדיפים לחנות אצלנו ולקחת אוטובוס.
וזה לא שאצלנו יש חניה בלי סוף ,להפך".
"לפחות אצלנו עדיין יש מקומות חניה לנכים ",קולה של גבעתיים
קר.
"מה?" אני שובר את השתיקה שהטלתי על עצמי רק כי עד עכשיו
התלונות נשמעו לי רגילות עד כדי שגרתיות" .היא לא יכולה לבטל
חניות נכים .זה לא בידיים שלה .זה משהו של משרד התחבורה ,תקנות
או משהו כזה".
"היא מצאה פרצה בחוק ",עיניה של גבעתיים קרות" .יש שיעור קטן
מדי של נכים בקרב התושבים .לאלו שמגיעים מבחוץ לא מגיעה חניה,
אתה מבין?"
"היא תמיד היתה יותר מדי בעד התושבים שלה ",אומרת רמת גן.
"זה הגיוני .כולנו עושות את זה ,לפעמים בלי לשים לב אפילו .אבל היא
גם תמיד היתה שמאלנית מאוד .שמעת על הסיירת החדשה שאמורה
לטפל ב'מקרי אלימות בדרום העיר'?"
