Page 126 - Step and repeat document 1
P. 126
| 126חיים שפירא
אודימוניה ,לפי אריסטו (ובמיוחד לפי הפילוסופים
הסטואים ,שעליהם ארחיב בהמשך) ,היא סוג של כלכלת אושר
אוטרקית שמצליחה לשגשג בכוחות עצמה ואינה תלויה בדבר
שחיצוני לה .לפי הסטואיקנים ובהשפעת אריסטו ,אדם הנמצא
במצב של אודימוניה כמעט אינו תלוי באירועים המתרחשים
בעולם החיצוני וגם אין הוא מושפע ממעשיהם וממחשבותיהם
של אנשים אחרים .ברור שזהו מצב נפשי שרק מתי מעט יכולים
להגיע אליו .אוויר הפסגות דליל ואינו מתאים למי שלא אימן
כראוי את גופו ואת נפשו.
ובנוגע לאושר ...טוב ,הרי אחרי הכול ,התשוקות
והרצונות מייסרים אותנו ,לא כן? וברור כשמש שאושר
הוא מצב שלאדם פשוט לא נותרו תשוקות ,אפילו לא
אחת ...איזו טעות ,איזו דעה קדומה ומגוחכת לסמן את
האושר עם סימן פלוס .אושר מוחלט צריך כמובן לשאת
סימן מינוס — המינוס האלוהי.
כך כתב הסופר הרוסי יבגני זמיאטין ברומן הדיסטופי אנחנו*
שנכתב בשנים 1921-1920אך מטעמי צנזורה פורסם ברוסיה
רק בשנת .1988ג'ורג' אורוול אמר שעולם חדש מופלא של
אלדוס האקסלי הושפע במידה ניכרת ביותר מאנחנו .האם
בשורות הללו זמיאטין מנסה לתת משנה תוקף לאושר האוטרקי
של אריסטו? ממש לא ...קראו את הספר ,הוא יצא לאור בעברית
בשנת 1999בהוצאת בבל .לגרסתו של אלדוס האקסלי אחזור
בהמשך.
* ברשימה מספר 31בספר אנחנו.
