Page 130 - Step and repeat document 1
P. 130
| 130חיים שפירא
"איזו מוסקבה?" מופתע איוון" ,זו הרכבת המהירה
לסנט־פטרסבורג ,לא?"
"הרכבת אכן מהירה ,אך יעדה מוסקבה ",אומר
הכרטיסן.
לאט לאט איוון מבין מה אמר לו הכרטיסן וקולט
שקרה הנורא מכול — בעצירה האחרונה ,כאשר ירד
לעשן ולשתות כוסית של קוניאק; הוא עלה בטעות על
הרכבת בכיוון הנגדי.
לאחר כמה שניות של תדהמה מוחלטת ,תופס איוון
אלכסייביץ' את ראשו ומתחיל לצעוד בצעדים גדולים
ומרעישים ,הלוך ושוב ,בתוך הקרון .כל נוסעי הקרון
מרחמים עליו .יום ראשון של ירח דבש...
"איזה אידיוט אני! אשתי המסכנה עכשיו לבד ,לא
יודעת מה לחשוב ...בטח בוכה ...אוי ,איזה אסון זה...
אוי ,אוי "...איוון מתחיל להתייפח.
"אני האומלל באדם ...בכל העולם לא תמצאו מישהו
עלוב נפש ממני .זה נורא ...זה נורא ואיום ...אני לא
מאמין ...איזה אסון!!!"
פיוטר מנסה לנחם אותו ומציע לו לשלוח מברק
בעצירה הראשונה ולהחליף רכבת.
"לאן אשלח את המברק? וגם אין לי כסף לכרטיס,
הארנק אצל אשתי ...אני אדם בלתי נסבל ,אני אידיוט
גמור ...מה אעשה ,מה?"
רוחו של איוון אלכסייביץ' נשברת לרסיסים.
ליבם של יושבי הקרון יוצא אל איוון האומלל והם
מעבירים ביניהם כובע ואוספים קצת כסף עבור כרטיס
רכבת לסנט־פטרסבורג.
