Page 127 - Step and repeat document 1
P. 127
רשימות על אמנות החיים | 127
מכל מקום ,אם אדם הגיע למצב שבו הוא אינו משתוקק
לדבר ואינו מושפע מדבר ,לאושר אוטרקי (אני מזכיר שוב
כי זה חשוב ,אושר אוטרקי אינו אושר של אדם מתבודד,
אלא של איש עם משפחה ,חברים וקהילה) ,אזי ,קובע אריסטו,
אדם זה הגיע לדרגה של שלמות .המילה שלמות אינה
גבוהה מדי לתיאור מצב זה .יתרה מזו ,הייתי שואל אם מצב
זה ייתכן בכלל? חשבו מה זה אומר — השגתם את כל מה
שראוי להשיג ועתה אינכם רוצים דבר ,לא צריכים דבר ,לא
מושפעים מדבר ,לא מתגעגעים לדבר ...הכול פשוט טוב ויפה
ואתם מסופקים וליבכם טוב עליכם( .רק שמתי את הנקודה
בסוף המשפט הקודם ומיד ראיתי בעיני רוחי את לבובסקי
וידידיו משחקים באולינג )...עבור בני תמותה כמוני ,אני
סבור ,מצב כזה ייתכן רק לפרקי זמן קצרים ודי נדירים.
קוראים נאמנים של הספרים שלי יודעים שרעייתי מאפיינת
את פרקי הזמן האלה כרגעים שבהם אדם חש נוסטלגיה להווה.
איזה יופי .אך אריסטו לא מדבר על רגעים ,הוא מתכוון למצב
שאין בו שום תהפוכות ואשר יישאר כזה עד סוף ימיו של
האיש המאושר.
לא לרצות דבר — זה כמעט סותר את טבע האדם.
אזכיר את תובנתו המדויקת להפליא של לוגן סמית' :קשה
יותר ליהנות ממה שהשגת ,מאשר להשיג את מה שרצית.
ואם לא די בכך ,אריסטו גם האמין שכדאי לדבר על אושר/
אודימוניה רק בשלהי חייו של האדם ,כסוג של סיכום של כל
מה שהוא עשה תחת השמש .ומי ששומע כאן הד לאמרתו
המפורסמת של סולון ,הנחשב לאחד משבעת חכמי יוון — אל
תקרא לאדם מאושר לפני יומו האחרון ,סימן שיש לו שמיעה
