Page 74 - 9322
P. 74
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
להתנהגות כזאת מצדו .היא רק חשבה כמה נפלא למצוא בית קפה
מרגיע כל כך בסמיכות שכזאת לבית החולים שבו עבדה.
העמודים העבים וקורת העץ המסיבית שחצתה את התקרה הבריקו
בצבע חום כהה כצבעם של ערמונים .על הקירות היו תלויים שלושה
שעונים .קוטאקה לא הבינה הרבה בעתיקות ,אבל ניכר בשעונים שהם
מתקופה מוקדמת יותר .הקירות היו עשויים טיח אדמה חום עם פטינה
נהדרת של כתמים מטושטשים ,ונראו בני שנים רבות .בחוץ עמד אור
יום ,אבל בתוך בית הקפה נטול־החלונות לא היתה תחושת זמן .אור
עמום שיווה למקום גוון ס ּפיה .כל אלה יחד חברו ליצירת אווירת
רטרו מרגיעה.
היה קריר להפליא בתוך בית הקפה ,אבל לא היה בו שום סימן
למזגן .רק מאוורר תקרה בעל להבי עץ ,שהסתובב לאיטו .קוטאקה,
שהיה מוזר מאוד בעיניה שבית הקפה הזה קריר כל כך ,שאלה על כך
הן את קיי והן את נאגארה .איש מהשניים לא נתן לה תשובה מספקת;
הם רק אמרו" ,זה כבר ככה מזמן".
קוטאקה ממש התאהבה אז באווירה ובאישיות של קיי והאחרים.
היא התחילה אפוא לבוא לעתים קרובות בהפסקות במהלך עבודתה.
"לחיי —" קאזו עמדה לומר לחיים ,אבל עצרה בעצמה ועיוותה את
פניה כאילו חטאה בפליטת פה.
"זאת מן הסתם לא חגיגה ,מה?"
"אוי ,בחייך .בואו לא ניכנס לדיכאון גדול מדי ",אמרה קיי בעצב.
היא נפנתה אל קוטאקה וחייכה באהדה.
קוטאקה הגביהה את הכוס שלה אל קאזו" .אני מצטערת".
"לא ,זה בסדר".
קוטאקה חייכה חיוך מרגיע ,והן הקישו כוסות .הנקישה ההרמונית
— עליזה ובלתי צפויה — הידהדה ברחבי החדר .קוטאקה לגמה
74
