Page 119 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪„Ù‬‬

‫˙˘‪‡ ‰·Â‬‬

‫]‪[ÌÈ Ù· È ˘‰ ÂȈÁ Է˜¯Â˜‰ Ï˘ ÔˆÈÁ‰ ¯ÂÚ· ‡ˆÓ ˘ ËÁÓ ÈˆÁ‬‬

‫‚( כשאי קורט ד בפני אפי' ליכא קורט ד‬ ‫‪ ˙¯˜È‬מכתבו הגיעני ונפשו בשאלתו ע"ד קרקב של‬

‫מבחו נמי מ"מ אסור דתלינ שמבחו בא‬ ‫אוזא שנתחב בעורו החיצו חצי מחט וחצי‬
‫והשתא אפי' נכנס לתו הקרקב אחר שחיטה מפני‬ ‫השני של מחט הי' תחוב בפנימות הקרקב נגד מקו‬
‫שאי בו קורט ד במקו נקב מ"מ הרי היה קוד‬ ‫תחיבת החיצו ‪ ,‬א העור הפנימי וג חצי עובי‬
‫שחיטה בתו חלל הגו וחיישינ לאיברי הפנימי‬ ‫החיצו עד קרוב למקו חצי המחט החיצונה הי'‬
‫של ויפה א למעלה ממקו תחיבת המחט‬
‫שניקבו ע"י הקו ומחט וכ"ז פשוט ומבואר‪.‬‬ ‫החיצונה היה קצת שביל שנראה שמש ירדה המחט‬
‫למטה ויצאה לחו ולא היה שו רוש קורט ד או‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬בנידו שלפנינו אי נידו החצי מחט‬ ‫חלודה סביב מקו המחט‪ ,‬ובאה זאת השאלה סמו‬
‫לי"ט ולצור אורחי ומעלתו לא היה בצל קורתו‬
‫שהיתה תחובה בפני נגד תחובת המחט‬ ‫ומורה אחד הכשיר‪ ,‬ובבוא מעלתו אל ביתו כבר‬
‫שמחו כמו קורט ד בפני א"כ הרי מותר בלי‬ ‫נתבשל ויצא בהיתרא ולא רצה למיהדר עובדא ועתה‬
‫פקפוק כמ"ש באות ב'‪ ,‬וא לא נידו כמו קורט ד‬ ‫נתעוררו איזה מעררי ומפקפקי ע"ז ורצה לידע‬
‫הרי טריפה בודאי כמ"ש בחלוקה השלישי‪ .‬ולכאורה‬ ‫דעתי ויפה הראה ידו בפוסקי להמציא לו סממני‬
‫יש להביא ראיה דהרי הגהות מיימוניות ומביאו ד"מ‬ ‫יפי לעשות סמוכי מדברי תורה ואי הזמ גרמא‬
‫ורמ"א סי' מ"ח סעי' א' מחט או קו הנמצאי‬
‫בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בה כלל‬ ‫להארי ונקטה נפשי בקצרה‪.‬‬
‫כשר בכל עני וא"צ שו בדיקה‪ ,‬וכתב הש" הא‬
‫כל שנמצא קורט ד מבחו אפי' לא נתחב טריפה‬ ‫‪.ÌÈ È„ '‚ ˘È ‰Ê· ‰ ‰‬‬
‫דא אי כא מכה קורט ד מני וכ דעת הרב‬
‫בהגה"ה לעיל סי' ל"ג בושט עכ"ל ש" ס"ק ל"א‬ ‫‡( א נמצא מחט בחצי עור החצו וקורט ד נגדו‬
‫ויעיי' סי' מ"א ס"ח בהג"ה‪ ,‬ובצ"צ )סי' מט( פליג‬
‫להקל בנמצא על הפרש‪ ,‬אבל בתחוב כ"ע מודי‬ ‫בפני והבשר של בי קורט ד למקו המחט‬
‫שהמחט שבפני מורה על שכנגדו מבחו ·‪ .‬והת‬ ‫באופ שבודאי מפני יצאה לחו ונתרפאית‪ ,‬בזה‬
‫נמי מיירי שהבשר שבי המחט והסירכא או קורט‬ ‫כתב פרמ"ג )סמ"ח( ]סי' מ"ט שפ"ד סק"ב[ דאינו‬
‫הד בריא ויפה ואפ"ה תלינ זה בזה וה"נ דכוותי'‬ ‫אלא ספק טריפה‡‪ ,‬כיו דע"כ נתרפאית הפנימי א"כ‬
‫אפשר נתרפאת טר שניקבה המחט לחו ואז מועיל‬
‫וא"כ הי' ההיתר בנידו שלפנינו ברור‪.‬‬ ‫סתימת קרו נמצא מעול לא היה טריפה ומשו כ‬
‫אינו אלא ספק טריפה וג מעלתו העתיק זה והוא‬
‫‡·‪ Ï‬מ"מ אי זה ראיה ברורה‪ ,‬חדא הת להחמיר‬
‫ברור‪.‬‬
‫חיישינ ולא לתלות להקל‪ ,‬ותו הת איכא‬
‫הוכחה א אי כא מכה קורט ד מני ‪ ,‬ונהי אי לא‬ ‫·( כל זה א היה קורט ד מבחו ‪ ,‬אכ א לא היה‬
‫היה מחט לפנינו היינו מכשירי והיינו אומרי‬
‫שהיתה מכה שאינה מטרפת וממנה נולד קורט ד‬ ‫קורט ד ולא חלודה מבחו נ"ל פשוט דהמקיל‬
‫או הסירכא אבל מ"מ השתא דאיכא מחט בפני‬ ‫בהנ"ל לא הפסיד כיו דבלא"ה רוב הפוסקי ס"ל‬
‫מוכיחי זע"ז‪ .‬אבל הכא מאי הוכחה יש לנו וכי לא‬ ‫להקל אפי' בקרקב כשאי קורט ד מבחו דתלינ‬
‫סגי בלא"ה שיהיה מכה זולת המחט שבחו עד‬ ‫אחר שחיטה יצאת לחו ונהי אנ קי"ל כרמ"א )סי'‬
‫שנאמ' א אי כא ]מחט[‚ מבפני ‪ ,‬מחט בחו‬ ‫מח ס"ח( דאפי' בהמסס אסור דאי אנו בקיאי ומכ"ש‬
‫בקרקב מ"מ הכא דאיכא ג"כ ה ספיקא הנ"ל דאפי'‬
‫מני ‪.‬‬ ‫אי יצא לחו מחיי שמא יצאה לחו אחר שנתרפא‬

‫‪ ÏÈ·˘‰Â‬שכתב מעלתו אינו מעלה ואינו מוריד דג‬ ‫עור העליו א"כ המקיל לא הפסיד‪.‬‬

‫א נאנסה מבחו אפשר שנכנסה בעומק‬

‫˙˘‪‡ ‰·Â‬‬

‫‡‪.„"˜Ò Ê"·˘Ó· ‚Ï 'ÈÒ ‚"Ó¯Ù· Ì‚ ‰‡¯Â .‬‬
‫·‪.‚Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.Ï"ˆÎ„ ‰‡¯ .‬‬