Page 118 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה נ ‪‚Ù ¯ÙÂÒ‬‬

‫הנקרא בלע"ז וינטר"י ויש לו עור דק בתו הבשר‬ ‫)סי' מט סק"א במ"ז( דמייתי ג לשו בעל ה"ג כ הוא‪,‬‬
‫לפני ואותו העור נקל ממקצת העופות‪ ,‬הרי כול‬ ‫וכ מצאתי בה"ג החדשי דצ"ד סע"א אמר רבה ב'‬
‫כתבו בתוכו הוא הקליפה הנקלפת והוא הוציאה‬ ‫עורות יש לושט וכו' ודכוותה בקורקב דעו ‪ ,‬פנימי‬
‫לחו היתכ להוליד ספק בקבלתינו אשר ראינו עי‬ ‫שלו לב חיצו אדו נפקא מיניה דאי מחלפ טריפה‬
‫בעי עד רבינא ור' אשי וה עד משה רבינו ע"ה זה‬ ‫עכ"ל וכ מצאתי בלשו הכל בו פ"ו ע"א ומאלו‬
‫לא יתכ ‪ ,‬וא נבוא להורות על שקול דעתינו ולא‬ ‫הלשונות סבר הרב הנ"ל דעור הירוק שבאוז שע"ג‬
‫נאמי למשמשי חכמי שראו מנהגי רבות אלא כל‬ ‫הלב איננו מגי אלא הלב בלבד וכיו שעבר הנקב‬
‫אחד ידו עפ"י שכלו ישתנה צורת מנעל החליצה בכל‬
‫דור ודור וסידורי הגיטי וכדומה ח"ו וכ לא יעשה‪.‬‬ ‫את עור הלב כולו טריפה‪.‬‬

‫‡‪ ˙Ó‬הוא בדידי הוה עובדא כד הוינא טליא בהיותי‬ ‫‡‪ Ì Ó‬מלשו רש"י פא"ט מ"ג ע"א ד"ה כיס שלי‬

‫יוצק מי ע"י רבותי הקדושי נוחי נפש זצ"ל‬ ‫קליפה הפנימיות ואח"כ בד"ה בקורקב‬
‫למדתי הלכות טריפות‪ ,‬ובהגיעני להלכות צומת‬ ‫פסול שהמאכל מתאס ש וכו' משמע שאי זה‬
‫הגידי וראיתי פי כל הנביאי מנתבאי בסגנו אחד‬ ‫העור הלב שאי נקל וג אי מאכל מתאס ש‬
‫שהצומות ה במקו חבור השוק ע הרגל‪ ,‬אמרתי‬ ‫וז"ל רשב"א בתה"א בית ב' שער ג' בחדשי ד כ"ו‬
‫זה א"א להיות כ"א מקו חבור הרגל ע ההפרסות‬ ‫ע"א קורקב זה יש לו כיס מבפני מקו שמאכל‬
‫והארכובה היא הקרסולי שקורי קנעכ"ל בל"א‪,‬‬ ‫מתאס וכו' וא ניקב הקרקב וכיסו קיי כשר‬
‫ובעו הוא מקו חבור הרגל אל מקו האצבעות‬ ‫ובת"ה הקצר בית ב' שער ג' ד י"א ע"ב בחדשי‬
‫וסדרתי לי ראיות ברורות‪ ,‬א' ממקו חליצה שצרי‬ ‫כ' קרקב זה יש לו כיס שנקל ממנו וא ניקב הוא‬
‫להיות נקשר על השוק ש"מ שזה נקרא שוק ופרסה‬
‫התחתונה נקרא רגל יעויי פ' מצות חליצה ק"ג ע"א‬ ‫וכיסו קיי או שניקב הכיס והוא קיי כשר‪.‬‬
‫פיסקא מ הארכובה ולמטה וכו' ובפסוק )שופטי טו‪,‬‬
‫ח( שוק על יר פירש"י עפ"י תרגו הולכי רגלי‬ ‫‪ „"ÏÚ ‰Â‬דלא פליגי כלל וה"ג ורמב" וכל בו קרי‬
‫רוכבי הסוסי ש"מ רגל נקרא שוק ומקו מושב‬
‫נקרא יר ‪ ,‬א"כ מקו חבור בארכובה נק' חבור היר‬ ‫לעור הפנימי לב מפני שתחלתה לב‬
‫ע השוק שקורי קניא בל' לע"ז ואשכנז‪ ,‬ואיננו‬ ‫סמוכה לבשר אבל פשוט שג קרו העליו של אותה‬
‫חבור שוק ע הרגל‪ ,‬וידוע בלה"ק נקראו בתי שוקיי‬ ‫עור הלב שנעשה ירוק כשעוה ג הוא מגי ודלא‬
‫אות קנכל"ש שלובשי על הרגלי התחתוני ואינ‬ ‫כתשובת שתי הלח הנ"ל וכ נראה מסקנת פרמ"ג‬
‫שלובשי על מקו המושב נקראו המכנסיי לכסות‬ ‫הנ"ל וכ מורה לשו בעל הכרתי ולולי כ לא הוו‬
‫בשר ערוה א"כ מוכח שזה הרגל נקרא שוק‪ ,‬מכל‬ ‫שתקו גדולי האחרוני מלהודיענו זה אע"כ לא פליגי‬
‫הלי ראיות היה נראה בפשיטות כי כא הוא מקו‬ ‫והמחמיר יחמיר לעצמו והמקיל לאחריני לא הפסיד‪.‬‬
‫צומות הגידי ‪ .‬וילדות היתה בי והעזתי פני להציע כ‬
‫לפני רבי וגער בי להוציאני חלק מבלי משי לדחות‬ ‫‪ ˙‡¯Â Â‬נפלאתי על מעלתו מה עלה על דעתו לדו‬
‫ראיותי כלל‪ ,‬כי היה נראה לו אפקרותא להרהר ח"ו‬
‫על דבר מקובל וע"י כ לא חש להשיבני על קושיתי‬ ‫מסברת הכרס לא מפי סופרי ולא מפי‬
‫ולתרצה עד שהאיר ה' עיני בתוס' מנחות ל"ז ע"א‬ ‫ספרי לומר שעור הפנימי של קרקב הוא כל עובי‬
‫ד"ה קיבורת שהעלו דשוק של אד איננו שוק של‬ ‫הבשר ועור החצו הוא שו עור דק בחיצונות בשר‬
‫בהמה·‪ ,‬ואמרתי בר שבחר בה ובדבריה ועי'‬ ‫הקרקב ‪ ,‬מה שעלה בדמיונו שזה נקרא עור החצו‬
‫בירושלמי דמייתי רב"י בי"ד סרמ"ב ופירושו בהגה'‬ ‫ושהשיב כזה לשואלו בשנת קע"ב לפ"ק עד שהוסי‬
‫החדשי ש אות ח' ודי בזה לחכ ומבי כמותו‪.‬‬ ‫בתשובתו שמה שמנו בסימני טהרה קורקבנו נקל‬
‫היינו שנקל ממנו עור החצו שע"ג הבשר מבחו‬
‫‪˘¯Â„‰ ˘Ù ˙‡ÎÂ Â˘Ù ˙‡ΠÂ˙¯Â˙Ï ÂÏ ÌÂÏ˘Â‬‬ ‫ומזה יבא לטהר עופות טמאי ולטמא טהורי ולא‬
‫˘"˙‪.‬‬ ‫היה לו עיני לראות בלשו פי' משנה לרמב"‬
‫בחולי )י"ט( ]נ"ט[ ע"א ובתו הקרקב קרו נקל‬
‫בעו טהור ואינו נקל בעו טמא והרע"ב משנה ו'‬
‫פ"ג דחולי הכיס שבתו הקרקב נקל מבשר‬
‫הקרקב ורא"ה‡ בס' החנו פ' שמיני )מצוה קנ"ז(‬
‫קורקב נקל והוא המקו שטוח בו העו המאכל‬

‫˙˘‪‰·Â‬‬
‫‡‪.[ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Í ÈÁ‰ ¯ÙÒÏ ‡Â·Ó· Î"˘Ó ‰‡¯ Í ÈÁ‰ ¯ÙÒ ¯·ÁÓÎ ‰"‡¯‰ ÒÂÁÈ ÏÚ] .‬‬

‫·‪.· ,·Ó ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ ˙ÂȉÏ ‰"„ ËÒ 'ÈÒ ·"Á ¯ÊÚ‰ Ô·‡ ÔÏ‰Ï Ì‚ ÔÈÈÚ .‬‬