Page 117 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪·Ù‬‬

‫תש"ס יש ללמוד כ ‪ ,‬א ניקב המחט מעל"ע והרי‬ ‫מצא אחד שנימוח והיה לד הרי קמ שדר ד של‬
‫היא טרפה לפנינו אלא שבודקי' להכשיר א לא‬ ‫אשה זו להתהוות כעי צורות‪ ,‬וממילא אמרי' אי‬
‫מצא קורט ד בחו ‪ ,‬כיו שהבדיקה להכשיר‪ ,‬א‬ ‫כא שומא כלל והכל ד יבש הוא‪ ,‬אלא ]אלו[ כבר‬
‫נאבד בלא בדיקה טריפה‪ ,‬משא"כ א נתחב ולא‬ ‫יבשו בתכלית היבשות ואלו לא הגיעו וקצת ליחות‬
‫נבדק א יצא לחו כלל הרי הוא כשר לפנינו‬ ‫בה ונימוחו כצ"ל‪ .‬א"כ ק"ו הדברי השתא הת‬
‫והבדיקה להחמיר‪ ,‬בזה איכא סברא להקל בנאבד‬ ‫איכא ב' מיני קרטי יש מה שומא ויש מה מד‬
‫בלא בדיקה‪ .‬ולפי דיעה זו היה מקו להקל בנידו‬ ‫שנתייבש ולא אמרי' ששלשה מה מוכיחי שהכל‬
‫שלפנינו דהרי לא ידעי' כלל א יש ריעותא בבשר‬ ‫משומא‪ ,‬מכ"ש הכא דכל המורסי מי א' והליחה‬
‫והבדיקה להחמיר א"כ יש להכשיר בנאבד‪ ,‬אבל מה‬ ‫שור במקומה‪ ,‬אי נאמר א ג' לא קלקלו מקומ‬
‫אעשה והשמ"ח החליט שא יש הרבה בועות זה‬ ‫יורה שג האחרי לא קלקלו הבשר שתחתיו דברי‬
‫מוכיח על חולי וחולשה ויש להחמיר אפילו בפה"מ‬
‫בנאבד בלא בדיקה‪ ,‬ולפע"ד סברתו נכונה הת‬ ‫תימה ה ‪.‬‬
‫במחט שהאבר בריא אול ‪ ,‬אלא שנתחב מחט כל‬
‫שלא ראינו יוצאת מעל"ע נוקמא בחזקת כשרות‪,‬‬ ‫]·' ‪[˙˜Ȅ· È ÈÓ‬‬
‫אבל הכא מדאיכא כל כ בועות מורה לנו שהאבר‬
‫חלש וחלה והוליד בועות הללו א"כ למה לא ניחוש‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬לדעת כי ב' מיני בדיקות ה ‪ .‬הרמ"א כתב‬
‫שבשר רע תחתיו הרי הבשר עצמו גר הבועות הללו‬
‫לבדוק שלא נסת הדקי כי לפעמי המורסא‬
‫והוא סברא נכונה וישרה‪.‬‬ ‫גור החולי שיסתמו בני המעיי ואי מקו לצואה‬
‫לעבור‪ ,‬והאו"ה והאורחות חיי מיירי מבדיקת‬
‫‪ ÏÎÂ‬זה אנו צריכי בנאבד‪ ,‬אבל בהאביד בידי‬ ‫הבשר שתחתיו שלא נימוק מחמת הליחה‪ ,‬והנה‬
‫בבדיקת הבשר אני מחליט כמ"ש לעיל דלא יועיל‬
‫והשלי בלי בדיקה בפשיעתו פשיטא שיש‬ ‫עד שיבדוק הכל‪ ,‬אבל בבדיקת הרמ"א שלא נסת‬
‫לאסור עיי' ש" סי' ל"ט ס"ק ו'‪ ,‬ומכ"ש א הראה‬ ‫המעי ‪ ,‬בזה יש מקו להוראת ת"ח כי כמדומה לי‬
‫הבועות לאחד שאינו בקי בהוראה אפי' הוא למד‬ ‫זה מי מורסא אחר הסות מעבורת המעי מבפני ‪,‬‬
‫מפולפל א אינו בקי בהוראה ולא שימש חכמי‬ ‫וא נבדקי ג' שלא סתמו במקומ הרי מעיד שאי‬
‫בעניני הוראה ובדיקה וזה סמ עליו להכשיר גרע‬ ‫אלו מהבועי' שסותמי תו אינו צרי לבדוק תחת‬
‫טפי‪ ,‬ויש לדמות לבכור שנשחט שלא עפ"י מומחה‬ ‫האחרי ‪ .‬ומ"מ אע"פ שיש מקו לומר כ מ"מ צרי‬
‫עיי' י"ד סי' ש"י‪ .‬ע"כ יפה הורה מעלתו שאסור‬ ‫ראיה מני וע"כ יעמוד בקבלת רבו הגאו לבדוק‪.‬‬
‫הבשר וג תערובת חד בחד והקיל בכלי אחר‬
‫ששהו מעת לעת‪ ,‬את הכל יפה עשה בעתו ואי‬ ‫‪ ̇Â‬נאבדו בלא בדיקה הנה בסי' מ"ח )ס"ח( ובש"‬

‫להארי בפשיטות‪.‬‬ ‫ש סקכ"ה ]ו[כ"ט‪ ,‬עפ"י תשובת רשב"א סי'‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"ˆ˜˙ ˙ÂÎÂÒ‰ ‚Á ·¯Ú ·"Ù "‡ „"Î‬‬

‫˙˘‪‰·Â‬‬

‫]˜‪[·˜È ˘ Ô·˜¯Â‬‬

‫ועומד פרצי פרצי ואותו מסירות הנשי בשעת הסרת‬ ‫‪ ÏÚ‬דברת מהר"מ חאגיז בספרו שתי הלח סימ‬
‫הלכלו ‪ ,‬ואמנ בתרנגולת אי זה קשה כ"כ ואינו‬
‫מפר פירצי פירצי אלא מסירות אותו בשלימתו‬ ‫ל"ט ד מ"ח ע"א שכ' קרקב שניקב מחמת‬
‫ונמש כולו ככיס‪ ,‬וס"ל לבעל שתי הלח דאותו‬ ‫חולי מצד חו ועבר כלפי פני עד הקרו שמסירות‬
‫הירוק העומד באוזא בעליונו פרצי פרצי אינו מגי ‪,‬‬ ‫הנשי בהסיר הלכלו והטנופות מתוכ ‪ ,‬א אותו‬
‫אלא עור פנימי הלבנה היא המגינה‪ .‬ויש לדבריו פני‬ ‫הקרו לא ניקב ופסק הוא שאי אותו הקרו מגי‬
‫בלשו הרמב" פ"ו משחיטה הלכה י"ח ב' כיסי יש‬ ‫דלא כמורה אחד שפסק דמגי ומסיי ואלי תשמעו ‪.‬‬
‫בקרבק החצו אדו כמו בשר והפנימי לב כמו עור‬ ‫כוונתו מבואר דבאוז יש בפנימיות הקרקב אחרי‬
‫א"כ משמע הלב הוא המגי ‪ .‬ועתה מצאתי בפרמ"ג‬ ‫ככלות עובי הבשר האדו בשר לב ממש עב קצת‬
‫ובעליונו של אותו לבנוניות מתחיל קרו דק ירוק‬