Page 114 - 2
P. 114

‫‪ Ì˙Á‬תשובה מו ‪ËÚ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אז יצאו מלפני שחטו תשעה עשר בהמות זה אחר לכנוס לקולא הזאת אשר לבי מאוד נוק עליו‪.‬‬
   ‫זה ולא היה שו סירכא ושו פקפוק ונדנוד כלל‪ .‬הודעתי זה אע"פ שאי בו חדוש ופלפול·‪.‬‬
          ‫ואמרתי ברו ה' אשר הרחיב לנו ולא הוצרכתי ‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ¯Èȇ Á"¯„ '· '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫˙˘‪ÂÓ ‰·Â‬‬

‫]‪[ˢ‰ ·˜È ˜ÙÒ‬‬

‫נקב‪ .‬וה"ה והוא הטע להשוות וושט לשאר‬            ‫‪ ‰˘ÚÓ‬באוזא שנשחטה והוציאו הושט לבדקו‬
‫בשניקבה היכי דמשמשא ידא דטבחי להתיר דרוב‬
‫בהמות אינ נבלות ע"י ניקב הושט ולא מקרי ספק‬      ‫כנהוג ולמחר הוציאו בני מעיי ובכלל‬
‫בשחיטה אלא ספק במעשה השחיטה כגו ספק שהה‪,‬‬       ‫הכבד ג"כ והניחו על המערכת ולאחר שעה‬
‫דרס‪ ,‬סכי פגו ‪ ,‬שחט הושט ונמצא גרגרת שמוטה‬       ‫כשלקחו הכבד לשרות במי מצאו עליו גרגיר‬
‫ואי לו במה לתלות·‪ .‬וכ מוכח בש"ע סס"י ל"ד‬        ‫מוזהבי כחצי לבנה קט לא נודע מאי בא לש‬
‫]בהגהות רמ"א סע' ט[ גבי גרגרת דהוי נמי נבלה‬    ‫ולא נראה שו רוש במקו כי היה מונח עליה‬
‫ואפ"ה תלינ היכא דאיכא למתלי ע"ש‪ ,‬ופשוט לי זה‪.‬‬  ‫ונלקט ממנה ולא ניכר שו חלודה על הזהב ולא‬

‫‪ ÔÈÈÚÂ‬בחו"י סי' קכ"ב דקט"ו ע"א כ' ש דפסוקת‬              ‫שו מכה בהכבד או בשו אבר‪.‬‬

‫הגרגרת לא מקרי אתחזק איסורא דנשחטה‬             ‫‪ ‰‡¯ Â‬פשוט להתיר כי אמרה המשרתת שזהו‬
‫הותרה וק' הא ה"ל ספק נבלה אע"כ כנ"ל דנשחטה‬
‫הותרה שיי נמי אספק וושט וגרגרת משו דאזלי'‬      ‫במקו שהקרקב מונח על הכבד כשנתלש‬
‫בתר רוב וה"ל נודע במה נשחטה‪ ,‬וכיו שכ ה"נ‬       ‫הושט מש ‪ ,‬וי"ל שמ הושט בא שבלעוהו בחיי'‬
‫כיו דאיכא למתלי שכא נקרע הושט ע"י שתלשו‬        ‫ובשעת תלישתו נפל לש ‪ ,‬או בשעה שהוציא הקרקב‬
‫מ הקרקב וזה בא ממנו מה"ת נאמר שניקב הושט‬       ‫יצא ממנו זה ונפל על הכבד‪ .‬ונ"ל פשוט שתלינ בזה‪,‬‬
‫מחיי והוציא ה גרגיר מוזהבת‪ .‬ואינו דומה‬         ‫דלו יהיה הושט בפנינו ונקב בו והגרגיר מוזהב תחתיו‬
‫למחט שנמצאת תחובה בכבד דע"כ מחיי בא‬            ‫באופ שנדע בודאי שיצא מהושט וניקב הושט בפנינו‬
‫לש ולא ידעי' אי דר הושט או קנה וכנשכנסה‬        ‫הי' תולי במשמוש ידא דטבחי כמו בכל הטריפות‪,‬‬
‫דר הושט אזי הוא טריפה תלי' להחמיר דרוב‬         ‫דאי לחלק משו דושט ספק נבלה וה"ל ספק‬
‫בליעות דר הושט משא"כ ]הכא[ זה דומה‬             ‫בשחיטה‪ ,‬האמת שכ עלה ברעיוני מכבר אבל הדרנא‬
‫לעובדא שבא לפני הגאו בעל צ"צ )סי' ק"ז(‬         ‫בי ולא נ"ל כלל‪ ,‬שהרי למדו דאזלינ בתר רובא מדלא‬
‫והסכימו האחרוני לאסור ה"ה בפר"ח ]סי' מא‬        ‫חיישינ שמא במקו נקב קשחיט‪ ,‬ש"מ אזלינ בתר‬
‫סקי"א[ ועמ"ש בפלתי )ש סקי"א( וכ בשמ"ח‬          ‫רובא ורוב בהמות לא ניקב הושט שלה ‪ ,‬אע"ג דאי‬
‫)סק"י(‚‪ .‬מ"מ הא סיי ש בשמ"ח שא המחט הי'‬        ‫נקב הושט ושחט במקו הנקב ה"ל פסול בשחיטה‬
‫תחובה על הבגד ולא בתוכה ואי בה חלודה יש‬        ‫ובחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה‪ ,‬אפ"ה‬
‫להתיר מכ"ש הכא דאיכא למתלי טפי בקרקב‬           ‫אזלי' בתר רובא בהא‪ .‬וטעמא כמ"ש הראשוני ז"ל‡‬
‫ואינו אלא מונח ע"ג הכבד ולא בתוכה כלל דיש‬      ‫דלכ סמכינ ארוב מצוי מומחי ה משו דהרי‬
                                                ‫נודע במה נשחטה דהרוב הוי כודאי רוב מצוי‬
              ‫להתיר וכ נ"ל ברור‪.‬‬               ‫מומחי והרי נודע דנשחטה ממומחה‪ .‬וה"נ נודע דלא‬
                                                ‫ניקב הושט שפיר סמכי' ארובא דלא נשחט במקו‬

‫·‪.ÌȘȄˆ‰ ÁΠτ‚ ˙‡¯‰Ï ȄΠԇΠ¯"„ ˜È˙Ú‰ ‚"È˜Ò ‡Ó 'ÈÒ ˘"˙Ù· .‬‬
‫˙˘‪ÂÓ ‰·Â‬‬

                                 ‫‡‪.‡ ,·È ÔÈÏÂÁ ¯"‡˘Â Û"ȯ ‰‡¯ .‬‬
                             ‫·‪.ËÎ 'ÈÒ ‰Î 'ÈÒ „Î 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

                                    ‫‚‪.· ‰¯Ú‰ ‚Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119