Page 111 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪ÂÚ‬‬

‫פשוט‪ .‬ומה שנמצא אחר בישול משמע שלא נמצא‬ ‫ויע הוא הפסד מרובה ותערובת כל בני הקהלה‬
‫מונח בחללו אלא תחוב בעובי הבשר ומעתה א‬ ‫והרבה אנשי נסעו מש כבר ועמה מבשר ההוא‬
‫ניכר היטיב שגדל בתוכו והיה מסוב בבשר הרבה‬ ‫וע"כ שלחו להכא אולי יש מקו להקל אלו דבריה ‪.‬‬

‫א"כ הרי דינו מפורש להתיר‪.‬‬ ‫]·' ‪[·Ï· ˙ÂÓˆÚ È ÈÓ‬‬

‫‡‪ Í‬יש ספק שלא נתגדל בתוכו אולי מעלמא נתחב‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬מרוב הנחיצה קצרו מעלת באופ השאלה‬

‫לתוכו וה"ל כמחט שנמצא בלב הנה תשו' צמח‬ ‫וג כי דברי פרמ"ג אשר לוקחו מדברי‬
‫צדק מתיר בסי' ק"ז במחט שנמצא תחוב בכבד אחר‬ ‫תבואות שור )סק"ד( מגומגמי ‪ ,‬ע"כ אמרתי טוב‬
‫בישול דאיכא ס"ס שמא השתא נפלה לתוכו ועוד‬ ‫לבאר דברי תבואות שור ואח"כ נבוא לנידו שלפנינו‬
‫כא נמצא וכא היה ולא בבית מטבחיי כלל וכל‬ ‫בעזה"י‪ .‬ההוא אמר תרי מיני עצמות בלב‪ ,‬א' נמצא‬
‫דבריו נכו למבי ·‪ .‬אלא שהפר"ח סימ מ"ט ססק"י‬ ‫בחללו ולא תחוב בבשרו‪ ,‬והיינו עובדא דב"ח סי'‬
‫מזדנדז בדבר‪ ,‬ומ"מ התיר הכלי אחר מעל"ע‪ .‬ובסי'‬ ‫מ"א והסכי להכשיר הואיל ונמצא כ בלב צבי מד‬
‫מ"ט ססק"ג הורה לסמו כיו שיש ש עוד צד קולא‬ ‫הקרוש‪ ,‬וכתב הנ"ל לדחות קו' ט"ז )סק"ד( דליכא‬
‫שכיו שיצא המחט לחו כחצי אצבע היו מרגישי‬ ‫למיחש שמא ניקב הלב כי כל מה שגדל בטבעו אינו‬
‫מתנועע ממקומו לנקוב‪ .‬וקו' שניה דאי ללמוד מי‬
‫אלא שמא השתא נפלה ע"ש‪.‬‬ ‫משאינו מינו‪ ,‬יישב הנ"ל דכיו דאי תחילת בריית‬
‫הצבי בעצ אלא שעל ידי ד נקרש א"כ אפשר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דעתי נוטה להקל כצ"צ·‪ ,‬א הכא אי אנו‬ ‫שימצא מי חולי או סבה זו ג בכל המיני ע"כ א‬
‫נמצא בחלל כשר בכל עני אפי' יש לו עוקצי הרבה‬
‫צריכי לזה‪ ,‬לא מבעיא א ספק אי היה‬ ‫א בתנאי שיהיה אדו אבל לא לב כי אי דרכו‬
‫תחלת גידולה או מעלמא אתי יודה הפר"ח לצר‬
‫הספק ולתלות שהי' מתחלת גידולה אלא אפי' אי‬ ‫של ד להתלב והוכיח זה בראיות‪.‬‬
‫נראה לעי שמעלמא אתי מ"מ בנידו דיד יש להקל‬
‫כי העוקצי ה קטני מאוד והעצ רוחב ואינו חד‬ ‫˘‪ ·Â‬מי אחר‪ ,‬עצ הנמצא גדל ומסוב בבשר עובי‬
‫ואפי' הי' נכנס דר הוושט והי' ניקב בעוקציו‬
‫איבריה הפנימי לא היה יכול לעבור רוחב עצ‬ ‫הלב ולא בחללו ועל זה העיד בלח הפני‬
‫הגס ע"י ניקב הקו הדק הלז‪ ,‬ולא דמי למחט שהוא‬ ‫שהכשירו כמה גדולי הדור כי העידו בקיאי לפניה‬
‫דק מלמטה ומתעבה והול בשיווי וכשנוקב נקב דק‬ ‫שנמצא כ בשוורי גסי והוא מגודל הלב מגדל‬
‫המחט נדחקת והול ביושר עד שהנקב מתרחב לפי‬ ‫עצ בתוכו ככל אברי גסי שמגדלי עצ לחיזוק‪,‬‬
‫עובי המחט עד שלבסו ג הקופה יוצאת בו אע"פ‬ ‫וזה כשר בכל אופ בלי ספק אפי' יש לו עוקצי‬
‫שהיא כקשייתי דתמרי‪ ,‬משא"כ הכא שהעוקצי‬ ‫הרבה דכבר הנחנו שכל שדר גידולו איננו נוקב ובי‬
‫קטני והעצ רחב ואיננו חד שראוי לנקב ואינו‬ ‫יהיה אדו או לב הכל כשר וכ' שלזה כיו ס' שער‬
‫ראוי ליכנס בנקב קט שיעשה על ידי העוק הזה‬ ‫שמי שכ' פר"ח )סק"ה( והפר"ח הבי שזה הוא עצ‬
‫ובי שנאמר שנכנס דר הושט ובי דר הקנה קשה‬ ‫של ב"ח ואיננו‪ .‬ומ"מ סיי שיפה כ' פר"ח שא‬
‫לומר שיצא על ידי אברי הפנימיי וניקב את הלב‬ ‫העצ גס מכל צדדיו שיש להכשיר‪ ,‬רוצה לומר נ"מ‬
‫ונכנס לתוכו כי עכ"פ אי אפשר שינקוב הלב לבית‬ ‫בנמצא אב לב בחללו כי אדו בחלל ולב בעובי‬
‫הבשר בלא"ה כשר בכל אופ אלו דברי התבואות‬
‫חללו מעבר לעבר ע"י עוק כזה‪.‬‬
‫שור בתוספ' ביאור ודברי אלקי חיי המה‪.‬‬
‫‪ ‚"Ú‡Â‬היכא דהיה נמצא בלב שאינו מבושל אחר‬
‫‪ ‡Â· Â‬לעני שלפנינו‪ ,‬הפשוט דכל מיני שורי‬
‫שחיטה ולא היה מקו לתלות אלא דקוד‬
‫שחיטה אתי מעלמא לא הייתי מקיל מסברת הכרס‬ ‫ופרות ילפינ ממי שורי הגסי שהעידו‬
‫הנ"ל בי עוקצי אלו למחט מ"מ אמת הוא שקשה‬ ‫הבקיאי הנ"ל‪ ,‬דהרי עדיפי טפי מעו ביתי שיש‬
‫לתלות באיסור וא"כ בכה"ג מודה פר"ח לצ"צ לומר‬ ‫במינו מדברי לעני ירקות הכבד וילפינ ביתי‬
‫מעלמא אתי אחר שחיטה כמו שסמ להקל סי' מ"ט‬ ‫ממדברי שיש במינו‪ ,‬כ"ש שור משור וה"ה פרה וזה‬

‫ססק"ג הנ"ל‚‪.‬‬

‫·˘¯ ‪Ôȇ¯Ó ÔȄ„Á ÔȈ˜ÂÚ ÂÏ ˘È ̈ډ˘ Ôȇ¯ ̇ ‰ÈÓ ˙ÂÓ‰· ¯‡˘· Û‡ Ϙ‰Ï ˘È ·Ï‰ ˜ÊÁÏ È„Î ‡Â‰ ÍÎ Â˙‡È¯·„ ‰‡¯ ‡ ·Ï‰‬‬
‫‪.˘"ÚÈ ‰ÙȯË ‡Â‰ ‡ÓÏÚÓ ÌˆÚ˘ Ìȯ·„‰‬‬

‫·‪.ˆ"ˆ‰Î ‡Ï„ ¯ÂÒ‡Ï ÂÓÈÎÒ‰ ÌÈ Â¯Á‡‰˘ ÍÙÈ‰Ï Â È·¯ ·˙Î 'Ó È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï .‬‬
‫‚‪.ԇΠ¯"„ ÏÚ Î"˘Ó Ê"˜Ò Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰¯Â˙ ˙Ú„ ÔÈÂÚÈ .‬‬