Page 112 - 2
P. 112
Ì˙Áתשובה מד ÊÚ ¯ÙÂÒ
Î"Úנ"ל בנידו דיד שהוא הפ"מ ג"כ להתיר .Ï"ËÚ˜˙ ·‡ ‚"È '„ ÌÂÈ ·"Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó ויאכלו ענוי וישבעו יחי לבבכ לעד.
˙˘„Ó ‰·Â
]·[˙‡ȯ· ÌȇˆÓ ‰ ÌÈÚÏÂ˙ ÔÈ Ú
מחיי ,מ"מ זיל בתר טעמא דשאני ל בי ריאה ‰Ùבקהלתינו ובגלילות האלו שכיחי למאוד
לשאר איברי משו דבחיי הבהמה מרחפת הריאה
תמיד וא"א להתולעת לנקוב הריאה עד אחר מיתתה באילי ששוחטי למאות שיהיה התליע הכבד
דנחה הריאה מרחיפתה א"כ ה"נ א"נ פריש התולע שלה וממש כמה פעמי לא נשארי אפילו שני
מהכבד בחיי מכל מקו לא היה יכול לנקוב הריאה זיתי ונהגו בו היתר מקדמת דנא עפ"י הסכמת
מחמת רחיפה דמה לי א המורנא בפני ורוצה הש"ע )סי' מא ס"ד( והש" )סק"ו(‡ ,וג שהרב בעל
לנקוב לצאת חוצה ולא יכול מחמת רחיפת הריאה שמ"ח )סק"ח( מחמיר קצת בזה מ"מ הנחתי לה
ומה לי א בא מחו לפני נמי אינו יכול מחמת
רחיפת הריאה ,שוב מצאתי סברא זו בעינה כתובה מנהג בזה.
בס' שמ"ח בסי' ל"ו סקכ"ו וא"כ ממנ"פ מוכח דא
הנקבי ה מנקבי המורנא פשיטא דלאחר שחיטה ‡ Íראה זה חדש הוא ,הביאו לפני ריאה אחת
נעשה. מאות האילי וראיתי בה כתמי אדומי
הרבה ונקודות אדומות הרבה מאוד וצויתי לבדוק
‡ ‡Ïדיש לספוקי טובא אי תולי הנקבי במורנא הריאה בנפיחה ומי ואחר הבדיקה היתה מבצב
וטרפתיה ,ואח"ז הביאו עוד כמה וכמה וכול היה
דלמא דוקא כשיוצאי מ הריאה בעצמה י"ל בזה האופ ורוב בצבצו ע"י בדיקה הנ"ל והקצבי
שיצאו לחפש חו הטבעי שחסר לה ומשו"ה נקבו אומרי שמקדמת דנא בכמה שני נהגו היתר
משא"כ הכא מה"ת ינקבו הריאה ,ובאמת בסברא זו באילי כאלו והנה הראוני על הריאות ההמה כמה
יש קצת עיו אמ"ש הש" סי' ל"ו סס"ק ט"ז להביא וכמה תולעי הניכרי שה מאות תולעי שבכבד
ראי' אפי' אי ש כ"כ תולעי כמו נקבי דיש
להכשיר מדתלינ בזאב אפי' שלא במקו שיניו הנ"ל.
משו דנקב וחזר ונקב ולכאורה אינו דומה ,דזאב
ידעינ דרכו ליש ולנקוב אמרינ נקב וחזר ונקב‚, È˙¯Ó‡Âלעיי בה דינא ,לכאורה היה נראה להתיר
משא"כ המורנא מא לימא ל שדרכו לנקוב כלל
דלא יצא רק לחפש אחר חו הטבעי שלו ומה לו בפשיטות דהא קיי"ל )חולי מט ,א( מורנא
לנקוב יותר ,וה"נ גבי הני מורנא דכבדא כיו שכבר בריאה לאחר מיתה פריש ,לא מבעי' למאי דקי"ל
יצאו מהכבד מה לה לנקוב יותר ועוד מא לימא הכי בכל האיברי שנמצאו בה תולעי תלינ לאחר
ל שיש לה כח לנקוב עוד כי משמתה הבהמה מיתה פריש משו דאפס חו הטבעי כמבואר בש"
ואפס חו טבעי שלה אפס כח התולע ונמס והל לו סי' ל"ו )סקי"ח(· .א"כ ה"נ אות התולעי הג
אחת לאחת ועינינו רואות כי רוב כבר מתו ומעט שיוצאי מ הכבד מ"מ ג מ הכבד אינ יוצאי
אלא לאחר מיתה אלא אפי' להפוסקי דס"ל דוקא
בריאה אמרי' הכי ולא בשארי איברי עמ"ש ש"
סי' ל"א סק"ו וא"כ ה"נ ניחוש שפרשו מהכבד
˙˘„Ó ‰·Â
‡‡È„‰Ï ÚÓ˘Ó ÔΠ.˘"Ú ¯˘Î ÂÚÈÏ˙‰ Ìȯ‡˘ ‰ Âχ ÌÈ˙Èʉ Âχ ‡Ï‡ ¯ÈÈ˙˘ ‡Ï „·Î‰ ÏÎ ÏËÈ 'ÈÙ‡„ Á"·‰ ·˙Î :Ì˘ Í"˘‰ Ï"Ê .
·˙.‰"˜Ò Ì˘ ˘"˙Ù·Â ,Ì˘ „"Ù˘· ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .'ÂΠÔÎ ‰‡¯ ‡Ï ·Ó 'ÈÒ Ë"‡Ù [˘"˘È·] Ï"˘¯‰Ó ˙Ú„Â .ÌÈ ÓÈÒ·Â ˘"Ú 'ÂΠ˙‡ËÁ ˙¯Â
¯ˆÂȉ ˙È· ˙"¢· ÔÈÈÚ ÍÙÈ‰Ï ¯‡Â·Ó (Â"˜Ò) Í"˘· ˙Ó‡·Â ¯È˘ÎÓ„ Í"˘ Ì˘· „ÈÚ‰ Â"˜Ò „"˘· ‚"Óى ԇΠÒ"˙Á‰ :·˜ÚÈ Ï‚È ˙‰‚‰·Â
ÏÚ ÌÂÏ˘ ˙¯Ó˘Ó· ‰ÊÓ ÔÈÈÚ .Â"˜Ò Í"˘ „"ÂÈ Ú"¢ ÏÚ ·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰Ó ‰Ê È˙˜˙Ú‰ ‰"‡) ˘"ÈÈÚ ˙ˆ˜ ·˘ÈÈÏ ˜Á„ ·"È 'ÈÒ Ï"Ê È„Â„Ï
.(˘"ÈÈÚ „"ÂÈ
·.ÁÎ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .
‚.Ì˘ ‚"ÓÙ Î"Π:Á"·Á È˘Ϸ .
