Page 120 - 2
P. 120

‫‪ Ì˙Á‬תשובה נב ‪‰Ù ¯ÙÂÒ‬‬

‫היות כ לע"ד אלו הוה אתי האי דינא לקמאי לא‬       ‫ועשתה שביל וחזרה לאחוריה למקו שנכנס לש‬
              ‫הייתי מורה בו להיתר‪.‬‬             ‫שהרי ג לדעת מעלתו צריכי אנו לומר שהמחט‬
                                               ‫נשברה וחזרה לאחוריה אל תו פנימית הקרקב‬
‫‪ Ó"Ó‬הואיל וסמ עצמו על סברתו ולא נמל‬            ‫ונתרפאו שבילי' וחציו השני ירדה לעומק ומאי חזית‬

 ‫במעלתו ודמה מחט לקורט ד והתיר לצור‬                       ‫לתלות להקל ולא להחמיר‪.‬‬
‫י"ט ואורחי ‪ ,‬ומעלתו לא בעי למהדר עובדא בדבר‬
‫שאינו ברור כאחותו שהיא אסורה‪ ,‬אי מזחיחי‬        ‫‪ Â˙Â‬אפי' נימא פה אתיא המחט‪ ,‬מ"מ מא לימא ל‬
 ‫אותו בדבר זה ואל יחוש להמצפצפי והמהגי‬
‫המטילי דופי מבקרי מומי בניב שפתותיה ‪,‬‬          ‫ששלימה בלעה‪ ,‬אדרבא הא קיי"ל במשנה‬
‫לדידהו הוה מומא ולדיד לא הוי מומא בכה"ג ואל‬    ‫דטהרות ומייתי לי' רפ"ק דנדה מחט שנמצא שבורה‬
                                               ‫אמרי' כלה טומאות כשעת מציאת ובמקו מציאת‬
                 ‫יחוש לדבריה ‪.‬‬                 ‫יע"ש ד' ע"א‪ ,‬וא"כ נימא שבורה בלעה‪ ,‬וחלק אחד‬
          ‫‪.‰·¯ ‰·‰‡· Ì˙ÂÁ‰ „Â‡Ó „¯ˉ „"Ή‬‬     ‫נשאר בפני וזה החלק השני נקבל הקרקב וירד עד‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘.ÏÓ"ÂÚ˜˙ ÂÈÏÒÎ 'Ë '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬  ‫עבר השני וא"כ הוה ספק טרפה כבבא ראשונה הנ"ל‬

‫˙˘‪· ‰·Â‬‬

‫]·‪[˘„ÂÁ ·"È ¯Á‡ ÈÁ ‰Ùȯ˘ È ˜ ÌȈÁ · Â¯È˘ ¯Ù ÔÈ Ú‬‬

 ‫ש" סקי"ו אבל בנכנס ח מלוב אל המעי ג‬           ‫˘‪‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ ·ÂË ÏΠÌÂÏ‬‬
 ‫בבהמה איכא למיחש לכ"ע‡‪ ,‬ולפמ"ש ש" סו‬          ‫‪¯‡Â˙ ȯ٠‰ÙÈ Ô Ú¯ ˙ÈÊ Ì˘Â·‰ ˙‚¯ÚÎ ÌÒ¯ÂÙÓ‰Â‬‬
‫הסי' )סקי"ט( דאי אנו בקיאי בבדיקה דדמיא‬        ‫˜¯‡ ˘‪È" ̉¯·‡ ‰"ÂÓÎ ˙¯‡Ù˙Ï ‰Ï‰˙ÏÂ Ì˘Ï ÂÓ‬‬
‫לנפולה א"כ אסורה עד אחר יב"ח א אירע‬
‫שנשתהה דלכתחילה אסור להשהות משו תקלה‪.‬‬                                     ‫‡·"„ „˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ·"Ï‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬די נחת בסכי מלוב לעני איסור והיתר‬         ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימינו הגיעני לנכו ונפשו היפה בשאלתו‬

‫דטריפות לא נתבאר א לעני היתר עגונה‬             ‫שאלת חכ בעובדא דהוה פר שאינו‬
‫מוזכר שלהי יבמות )קכ‪ ,‬ב( ובטוש"ע א"ע סי' י"ז‬    ‫מסורס שרדפוהו ולא השיגוהו עד שירו בו חיצי‬
 ‫סעי' )ל'( ]ל"א[ ולא נתבאר יפה ואבאר בעזה"י‪.‬‬   ‫קנה שרפה )שרע"ט( והגיעוהו ועודנו חי אחר יב"ח‬
                                               ‫אי יש לחוש הואיל וחיצי מלובני ה אולי יכול‬
‫·˘"‪ Ò‬מוקי רבא בסכי מלובנת‪ ,‬ופי' ריטב"א ב'‬       ‫לטרפה לחיות יב"ח ואפ"ה טריפה‪ ,‬וצלל במי‬
                                                ‫אדירי כדרכו להעלות ממצולות מי עמוקי‬
‫דיעות לרמב" וסייעתו מיירי כל הסוגיא‬            ‫מרגניתא בפלפולא דאורייתא ובעי מינאי לחוות‬
‫במקו שאינה עושה טרפה כלל אבל במקו שעושה‬
 ‫טרפה לא מהני ליבו ולשארי פוסקי אפי' במקו‬                 ‫דעתי לדינא להלכה למעשה‪.‬‬
‫שעושה טרפה מחמת כאב חיתו כגו נחתכו רגליה‬
‫מהארכובה ]ולמעלה[ שאי הטרפות מחמת חסרו‬         ‫‪ ‰ ‰‬הגאו שב יעקב בחי"ד סי' כ"ה כתב דעגולי‬
‫האבר אלא כאב החיתו ממית‪ ,‬ואז כשהחיתו ע"י‬
 ‫סכי מלוב אינינו כואב ולא נטר מעול אבל א‬       ‫שרע"ט העבי ואינ חדי דקי כקו ומחט‬
‫הטרפה מחמת ניקב או ניטל האבר ההוא לא יועיל‬     ‫הרי נידוני כקנה בחלל הגו שיש לו בדיקה ואפי'‬
                                               ‫לשמא הבריא לא חיישינ אחר הבדיקה יע"ש להתיר‬
                   ‫סכי מלוב ‪.‬‬                   ‫עכ"פ בהפ"מ‪ ,‬ואני עני חששתי לי לנחמרו בני מעי‬
                                               ‫נהי משו ניקב ליכא ע"י בדיקה‪ ,‬מ"מ ע"י רתיחה‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬ראיה ברורה לזה שאי עליה תשובה דהרי‬      ‫נחמרו והכא אפי' בבהמה ניחוש לכ"ע דוקא בנפלה‬
                                               ‫לאור דאיכא עור וצלעות המגיני עיי' ש"ע סי' נ"ב‬
‫בחולי )ח‪ ,‬א( אמר ר"ז ליב סכי ושחט‬

                                                   ‫˙˘‪· ‰·Â‬‬
‫‡‪È · ¯ÓÁ ÌÂ˜Ó Ì¢· È˙‡ˆÓ ‡Ï :·˙ΠÌÈÈÚÓ È · ¯ÓÁ Ï Â È·¯ ˘˘Á ‡Ï ‚ 'ÈÒ ÔӘτ '˜‰˘ ‡Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜È˘ Ó"¯‰Ó ˙"¢ ÔÈÈÚ .‬‬

                                                           ‫‪.„Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢·Â Ì˘ ÔÈÈÚ ˘‡‰ È„È ÏÚ ‡Ï‡ ÌÈÚÓ‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125