Page 236 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קו ‪‡¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ Ó"Ó‬נ"ל בנידו שלפנינו דאיכא הפסד ריוח הרבה‬ ‫דוקא בדברי העומדי לאכילה‪ .‬ומזה שפטו‬
‫דטעמיה דקרא משו דלמא אתי למיכל מיניה‪ .‬ומ"מ‬
‫כמבואר מתו שאלתו דמכ"ת‪ ,‬ע"כ אמרתי‬ ‫כתב ש בתשובה הנ"ל דאי לנו למידרש טעמא‬
‫כבר ע הספר בתשובתי הקודמת להרבני מהו'‬ ‫דקרא להקל עי"ז היכא שאי הישראל נושא ונות‬
‫יודא הנ"ל‪ ,‬דהיכי דאיכא תרתי לטיבותא שישראל‬ ‫אלא ע"י שליח וסרסור גוי והוא אינו נוגע בו כלל‬
‫אינו אלא שלוחו של גוי הקונה וסרסור שלו או‬ ‫ולא אתי למיכל מיניה‪ .‬מ"מ אי להתיר דלמא אי‬
‫ערב שלו אצל המוכר ואי שו אחריות הקני‬ ‫זה טעמא דקרא אלא גז"ה הוא דכל דבר איסור‬
‫עליו‪ ,‬רק שמצוה לגוי המוכר כ כ חביות תגלגל‬ ‫העומד לאכילה לא יסחור בו ואפילו ע"י שליח‬
‫לתו ספינה של זה הספ ‪ ,‬והישראל אינו נוגע ולא‬ ‫אסור‪ .‬וכ מורה דעת רבינו מ"ע מפאנו בתשו' סי'‬
‫רואה ולא עוסק ע הדגי ההמה‪ ,‬נמצא אי כא‬ ‫ל' דאוסר לשוכר ישראל מגוי שדות למוסר לאריס‬
‫איסור משו דלמא אתי למיכל שהרי אי לו עסק‬ ‫גוי והאריס מגדל עליה דברי טמאי לטובת‬
‫עמה כלל‪ ,‬וג משו עושה סחורה ליכא‪ ,‬דהא‬ ‫המשכיר הנכרי ומ"מ אוסר לשוכר יע"ש וע"כ כנ"ל‪.‬‬
‫אינו קונה הדגי כלל רק נעשה שליח וסרסור‬ ‫ואמנ נ"ל נפקותא בטעמיה דקרא להחמיר שלא‬
‫לנכרי א'‪ .‬באופ זה אני מסכי להתיר לענ"ד ואי‬ ‫יעשה הישראל שלוחו של גוי לשאת ולתת‬
‫בשליחותו וישראל אינו נהנה ממנו מכל מקו אסור‬
‫להארי ‪.‬‬
‫‪.„Â‡Ó „¯ˉ „"Ή .Íȯ‡È ÂÈ˙ ˘ '‰Â‬‬ ‫דלמא אתי למיכל מיניה·‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪˜ ‰·Â‬‬
‫]‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú· „ÂÚ‬‬

‫סחורה חו מחלב‪ ,‬דה"ה ד ואמה"ח מותר לעשות‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני היו שעבר יו ש"ק והנני חוזר על‬
‫בו סחורה‪ ,‬דהרי היתר הנאה דד נפקא ל מעל‬
‫האר תשפכנו כמי אתקיש למי ‪ ,‬והיתרא דאמה"ח‬ ‫דברות הראשונות שממש רוב הפוסקי‬
‫דאיתקש לד יע"ש‪ .‬וא"כ הרי הוא כמי לכל מילי‬ ‫ככול מסכימי שאיסור סחורה בדברי האסורי‬
‫ג להיתר סחורה ואי היקש למחצה ורחמנא שריא‪.‬‬ ‫הוא איסור דאורייתא ודלא כתה"ד סימ ר'‪ .‬ויעיי‬
‫וממילא אזדא ליה קו' תי"ט ]שביעית פ"ז מ"ג[‬ ‫בס' כנה"ג לי"ד רס"י קי"ז ובתשובת שי למורא )סי'‬
‫אש"ס דבכורות )ו‪ ,‬ב( דאמר אעשרה חריצי דלמא‬ ‫יז( ובתשו' תורת חיי ח"ג וכבר רמזתי לו תשובת‬
‫לסחורה‪ .‬ולק"מ דהלא כל הס"ד למיסר חלב הוא‬ ‫רמ"ע מפאנו סי' למ"ד ותשו' חו"י קמ"ב והמ"ל‬
‫משו ד נעכר או משו אמה"ח ותרוייהו מותרי‬ ‫ספ"ח ממ"א מוכיח במישור דעת הרמב" כ ‪,‬‬
‫בסחורה‪ .‬אבל שארי איסורי דאורייתא אסורי ג מ‬ ‫מדמייתי היתרא לסחורת חלב מקרא דיעשה לכל‬
‫מלאכה‪ ,‬ומה שקשה על זה מש"ס פסחי )כג‪ ,‬א(‬
‫התורה בסחורה‪.‬‬ ‫פלוגת' ריה"ג ור"ע בפסוק יעשה לכל מלאכה‪ ,‬וכ‬
‫הקשה בדגול מרבבה‡ ובנב"י יו"ד מה"ת סי' סב‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שנתקשה מעלתו אש"ס דבכורות אי אפשר‬ ‫ישבתי היטב במכתבי להרבני מהו' יודא בראנדיברוג‬
‫ש ימחול כבודו הרמה לעיי באגרת ההוא כי נצר‬
‫לסחורה‪ ,‬הא חריצי חלב לא חזיא למלאכה‬
‫אלא לאכילה ואמה"ח אסור ג לב"נ באכילה‪ .‬לק"מ‪,‬‬ ‫לעניננו·‪.‬‬
‫דאפי' בישראל נמי לא הוה אסור שו ציר היוצא‬
‫ממאכלות אסורות אי לאו דכתיב הטמאי לאסור‬ ‫]‪[ÈÁ‰ ÔÓ ¯·‡ Ì„· ‰¯ÂÁÒ‬‬
‫ציר ורוטב ‪ ,‬ובדגי דלא אייתר הטמאי ס"ל לתוס'‬
‫בחד שנויא דמותר מה"ת‪ .‬ותחלת סוגיא דבכורות כ‬ ‫‪ È˘Â„ÈÁ·Â‬למס' פסחי )ש ( כתבתי אי למדי מ‬
‫הוא דמקשה למ"ל את הגמל לרבות חלב בהמה‬
‫הכללות שכייל הרמב" דאסור לעשות‬

‫·‪.„˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.‬‬
‫˙˘‪˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪.Ï"È ‰¯Â‡ÎÏ ‰"„ÂÒ ‰˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‡·Â‰ ÊȘ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ .‬‬
‫·‪.„˜ ÔÓÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬