Page 239 - 2
P. 239
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯„
לביני אטפי כאשר יבואר אי"ה .ותליא זה בב' לצרפ לזימו הואיל ואוכלי דבר איסור דרבנ .
לשונות מס' ע"ז ל"ה ע"ב .ואי בעית אימא אפי' שוב דנת על עיקר הדי אי חלב נאסרה במני אפי'
תימא דקבעי ליה לגבינה איכא דקאי ביני אטפי, במקו וזמ שאי בהמה טמאה הראויה לחלוב מצוי
אבל לישנא קמא לא חייש לביני אטפי אפי' בישראל ביניה ,כבזמ ומקומות אלו שהבהמות הטמאי
הקונה חלב מנכרי לגב ,מכ"ש נכרי חולב לעצמו
לגב ,ולא דפליגי לישנא אי היה גזירה סתומה או המצויי ג הגוי ממאסי חלב .
לא אלא פליגי בלשו תחלת הגזירה ,ולכ"ע החלב
נאסרה במני ושוב אסורה בכל מקו ובכל זמ ,א ‰ ‰בשערי דורא )סי' פב( כתב ומביאו פר"ח סי'
פליגי אי תחלת הגזירה ג היה אחלב שעושי
ממנה גבינה ומשו ביני אטפי או מתחלה לא נחתי קט"ו וז"ל ,חלב שחלבו גוי ואי ישראל
רואהו ]אפי'[‡ אי בהמה ]טמאה[ בדיר אסורה ,דלא
להכי. ליפוק חורבא מיניה ,ופור גדר ישכנו נחש ,כ פסק
Ï" Âעוד ,המדקדק ויעיי' בלשונותיו של הרב המגיד רש"י ז"ל עכ"ל .ולא הראה מקו איה מקומו ברש"י
אולי בתשובה .א נ"ל מבואר כ במסכת ע"ז ל"ה
ממ"א באיזה מקומ ש „ יראה ויבי כי בהא ע"א בטע איסור הגבינה א"ר חנינא משו דא"א
לא מספקי כלל ולא נחלק אד מעול דחלב דביני לה בלא צחצוחי חלב .עפירש"י ומה שהקשו התוס'
אטפי אותה שלא נשתית אסורה ,שהרי נאסרה במני )ד"ה לפי( הא הגוי לא יהיה שוטה לערב חלב טמא
ואוסרת תערובתה ,ומה לי שערבה בקדרה או בגבינה
וחמאה ולא יאכל הגבינה כ"א בהסרת צחצוחי שאינו עומד בשרוצה לגב .והמעיי בלשו רש"י
החלב ההיא ובזה לא פליגי .א ר' חנינא ס"ל אסרו יבי דבר לאישורו דס"ל לרש"י דחלב גזירה
הגבינה הנכרי ‰משו צחצוחי חלב ,גזרו על הגבינה קדמוניות היתה קוד שאסרו גבינה ואז אסרו החלב
אפי' בהסיר הצחצוחי ע"י בישול ,ועל זה פליגי שאי ישראל רואהו ,אע"ג דתחלת גזירתו הי' משו
אמוראי וס"ל גבינה מבושלת לא נאסרת אלא מטע
ניקור או שומ חזיר או העמדת הקיבה .ופסק רמב" חשש עירב דבר טמא ,מ"מ שגזרו ואסרו במני סת ,
אסרו כל חלב שאי ישראל רואה החליבה או יכול
)הלכות מ"א פ"ג הי"ג( כוותיה. לראות אפי' ליכא חשש דבר טמא כגו החולב לגב ,
ÔÎÂחלב שחלבו נכרי וקנאה ישראל ועשה ממנה מ"מ החלב אסורה.
גבינות ג ללישנא קמא היה אסור א לא יסירו ‡ Ì Óכשנשתנה מצורתה ונעשית חמאה או גבינה
האי דקאי ביני אטפי ,אבל אי בשיל לה שרי .ואב"א
משו דקאי ביני אטפי אסרי אפי' לגב ישראל ולא לא גזרו וחזרה להתיר .וכ"כ סברא זו כס
קיי"ל כלישנא בתרא ההוא דלביני אטפי לא חיישינ משנה· .נמצא באותו הדור היה החלב אסור אפי'
לאיסור מבושל ,אבל כלי בשול פשיטא דאסור ,ואי חולב לגב כ נאסר במני ,והגבינה הנעשה מזה
לא תפרש כ דברי ה"ה אי מוב לדבריו במה שכפל היה מותר כיו שנשתנה .והנה החלב הלז כל זמ
)ש הי"ב וי"ג( דרמב" לית ליה ה דביני אטפי ולא שלא נשתנית היא איסור גמור ככל האי' ואוסרת
חשש לצחצוחי חלב ושוב כתב וכפל )ש הט"ז(
דלרמב" לא הותר גבינה וחמאה אלא בבישול תנור ופת והכלי .שוב בדור אחר נמנו לאסור
ומייתי תוספתא )ע"ז פ"ה ה"ז( על זה .אע"כ כנ"ל. הגבינה הנעשית ממנה ,משו נהי דאותו חלב
שיקפה ונשתנית הותרה מ"מ אות צחצוחי
ÛÒηÂמשנה ש כתב להדיא דחלב הוא דבר שנשארו ביני אטפי לא נשתנו ,אע"פ שהוא חלב
הנאסר במני וכ מורה פשטות המרדכי טהור בודאי ,מ"מ כל זמ שהחלב בעי ולא נשתנה
היא אסור משו גזירה קדמוניות דחלב שחלבו נכרי
ואי ישראל רואהו .כל עי רואה יבי שזה דעת
רש"י במתק לשונו ,ולק"מ קושית תוס'‚.
Ï" Âדהאמוראי דפליגי אר' חנינא וס"ל טע אחר
באיסור גבינה היינו משו דלא ס"ל לחוש
˙˘Ê˜ ‰·Â
‡.Â"˜Ò Ì˘ Á"¯Ù‰ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ .
·.Â"ˉ ‚"Ù ˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó ˙ÂÎω .
‚.„ ˙‡ ‡Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"ÂÊÁ '¯Â .È"˘¯ ˙Ú„· Î"˘Ó ‡ ,‰"Ï Ê"Ú Ô"·Ó¯‰ 'ÈÁ 'ÈÚ .Â"Ë˜Ò ·Î˜ 'ÈÒ ÍÒ ÔÈÈ 'Ï‰Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.
„.‚"È-·"ȉ ‚"ÙÏ Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .
.ȯΠ‰ Ï˘ ‰ È·‚‰ ¯҇˘Î„ :Ï"ˆ„ ‰‡¯ .‰