Page 235 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‬

‫פרקמטיא‪ ,‬הכא אינו שלו ולא קנה מידי כנלע"ד א‬ ‫מ"מ מהיות טוב להודיע כ להמוכר שקונה עבור‬
‫האמת כמו שכתבתי שאי האחריות על הקונה‬ ‫סוחר נכרי שבמצרי ‪.‬‬
‫הישראל מטע המוכר עד שיביאנו לתו הספינות‬
‫נמצא שלא קנה הישראל החביות ההנה בכספו‬ ‫‪ Û‡Â‬על גב שלבסו נוטל חלקו מהריוח משות‬
‫וכמ"ש לעיל רק האחריות הוא מטע השותפי ע‬
‫משותפו לזה ה"ל מקבל אחריות דגי של גוי בביתו‬ ‫נכרי שלו אי בכ כלו דשכר שליחתו הוא‬
‫וספינת הגוי אבל א קנאה הישראל מיד מהגוי בכס‬ ‫נוטל כאריס היורד למחצה שכר ושליש וא אי‬
‫קני גמור ואחריותו עליו ומכ"ש א קנאו בת"כ‬ ‫מקבל אחריות יוקרא וכדומה מ"מ כיו שלא קונה‬
‫כדר הסוחרי דקיי"ל סטומתא קונה נמצא קנה‬ ‫הסחורה ה"ל כמקבל אחריות סחורה של נכרי בביתו‬
‫הישראל וליכא למסמ אלא אה סברא לחוד‬ ‫של נכרי וכעי שכתבו גבי חמ עיי א"ח סי' ת"מ‬
‫שבדעתו לקנות בשליחותו של פלוני על זה לחוד לא‬
‫סמכתי להתיר א בהצטר כל הנ"ל למטונא שיבא‬ ‫גבי מקבל אחריות חמצו של גוי בביתו של גוי‪.‬‬

‫מכשורה‪.‰‬‬ ‫‪ ‡˙˘‰Â‬כיו שאי הישראלי אלא שלוחו וסרסורו‬

‫‪. "‡ „"Ή ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫של נכרי וג אי משהה בביתו ולא נוגע‬
‫בה כלל ואפי' רואה אינו וא"כ מותר ממ"נ‪ ,‬אי‬
‫טעמא משו דלמא אתי למיכל מיניה או למחשדנהו‬
‫הכא לא שיי זה‪ ,‬ואי גזרת הכתב הוא שלא לעשות‬

‫˙˘‪‰˜ ‰·Â‬‬

‫]·‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú‬‬

‫בהבלעת שאר הימי ‪ ,‬אבל לכוו מלאכתו ושולח‬ ‫˘‪‡ÏÙÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ‰"‰Ï ÌÈÓÂ¯Ó È‰·‚Ó Ë"ÎÂ‬‬
‫גוי לעסוק עבורו בדברי אסורי לבד‪ ,‬ישתקע‬ ‫·˙‪ÔÈÈ„ ¯Ú‚È„ ‡¯ È" ¯È‡Ó '‰ÓÎ '‰ ˙‡¯È ‰¯Â‬‬
‫הדבר ולא יאמר‪ ,‬שהרי אמירה לנכרי שבות בכל‬
‫איסורי ‪ .‬ויעיי כ"מ פ"א מכלאי הלכה ב'‪ .‬אלא‬ ‫‪.ËÒÚÈ¯Ë ˜"˜· ı"ÓÂ‬‬
‫שיש ללמוד זכות על הרב נ"ש שלא הזמי תקלה‬
‫ע"י צדיק‪ ,‬כי מלבד דעכ"פ איכא תה"ד הנ"ל‬ ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימינו קבלתי בזו רגע וחשתי ולא‬
‫דמשוי' ליה איסורא דרבנ ‪ ,‬עוד הסביר בתשו' חו"י‬
‫סי' קמ"ב דקרא לא מיירי אלא מאיסורא שלא היה‬ ‫התמהמהתי להשיב יע כי כבר נשאלה‬
‫לה שעת הכושר‪ ,‬אבל נבלות וטרפות שהיתה לה‬ ‫שאלה זו לפנינו מהרבני מוה' יודא בראנדיבורג‬
‫שעת הכושר אינ נלמדי מה קרא ואיסור‬ ‫משמה בשינוי קצת והשבתי כבר )לעיל סי' קד( שבוע‬
‫מדרבנ וא"כ י"ל אמירה לנכרי דרבנ הוה שבות‬ ‫זו‪ ,‬ונלאתי לכפול הדברי בעצמות ובהוויית ‪ ,‬מ"מ‬
‫דשבות וניצל אותו צדיק מאותו מכשול‪ ,‬מ"מ אנ‬
‫לא אשיב ריק פני פר"מ כבוד תורתו‪.‬‬
‫לא נסמו על כזה ועל כיוצא בזה‡‪.‬‬
‫‪ ˘"Ó‬מעלתו דלהרמב" איסור פרקמטיא בדברי‬
‫]‪[‰ÏÈ· ˘˘Á Ôȇ˘ ̘ӷ Û‡ ‰¯ÂÒ‡ ‰¯ÂÁÒ‬‬
‫האסורי לאו דאורייתא‪ ,‬אגב שיטפי' כ"כ‬
‫‪ ‰ ‰Â‬אחר שהחלטנו שהוא איסור דאורייתא מ"מ‬ ‫ועיי רמב" ספ"ח ממ"א ומשנה למל ש וכמעט‬
‫כל הראשוני והאחרוני החליטוהו לאיסור‬
‫כ"ע מודי שאיננו אלא בפרקמטיא העומד‬ ‫דאורייתא‪ ,‬זולת תה"ד סי' ר' בש גליו תוס'‪.‬‬
‫לאכילה‪ ,‬וכ' בחו"י הנ"ל דזה יצא לנו מדכתיב‬
‫בקרא דטמאי יהיה לכ כתיב לא יאכל‪ ,‬משמע‬ ‫‪ Ì‚Â‬מ"ש בס' תשו' נ"ש סס"י ע' להתיר ע"י שליח‬

‫ומייתי ראיה משבת בש"ע א"ח סס"י רמ"ה‪.‬‬
‫במ"כ לא דק בזה‪ ,‬הת מיירי שאינו מכוו מלאכתו‬
‫בשבת דוקא וישראל מקבל הריוח של שבת‬

‫‪ÁȘ 'ÈÒ ‡"Á ¯˘ÂÈ È¯Ó‡ ˙"¢·Â .·ˆ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰ÓÏ˘ ˙È· ˙"¢ ÂÏ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"„‰Ó ‡"ÏÒÁ ˙"¢ '¯ ,‰Ê· ÂÎȯ‡‰ ÌÈ Â¯Á‡‰ ˙"¢· .‰‬‬

‫‪.(·) ÊϘ 'ÈÒ ·"Á· ˘"Ú .ԇΠ¯"„· Íȯ‡‰‬‬
‫˙˘‪‰˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪ԇΠ,Ì Ó‡Â ‰"„ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔΠÂÓÚ ÌÈÎÒ‰˘ ÚÓ˘Ó È"ÂÁ‰ ȯ·„ ‡È·‰ „˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ„  ȷ¯ ÏÚ ¯ÈÚ‰ Â"˜Ò ÊȘ 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· .‬‬

‫‪.Ì˘ ÔÈÈÚ ÍÂÙȉ· ¯Ó‡ È˙Èȉ Âȯ·„ ÈÏÂÏ ·˙Î Ï"  ‰"„ Á˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔΠ˜ÏÂÁ˘ ÚÓ˘Ó‬‬