Page 231 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜ˆ‪Â‬‬

‫באופ דלדינא אי מחלוקת בי רש"י להפוסקי‬ ‫הפחות בדמי תכרות‪ ,‬אע"כ להקדי סרק למאכל‬
‫הנ"ל‪.‬‬ ‫א שניה שוי בדמי שוי ‪ ,‬הנה ג לשיטה זו‬
‫תקשי כנ"ל למה לי אשר תדע פשיטא דספיקא‬
‫]‪[‡ ,ÂÎ ·"·„ ‡È‚ÂÒ‡ ı"·Úȉ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬
‫דאורייתא לחומרא‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬נ"ל ליישב מה שהקשה בשאילת יעב" סי'‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬שיטת הרמב" כמו שפירשו כ"מ פ"ו‬
‫ע"ו הנ"ל אש"ס ב"ב כ"ו הנ"ל כיו דמייתי‬
‫מדרב דאיסורא דאורייתא למיקצייה מאי מייתי תו‬ ‫ממלכי הלכה ט' והביאו ג סמ"ג )לאוי‬
‫מעובדא דשיכחת ועוד אשיכבת גופיה קשיא אי‬ ‫רכט( דה"פ דקרא דמיירי מאיל מאכל שהזקי ואינו‬
‫עביד איסורא וק תאינה בלא זימנא‪ .‬והנה בחי'‬ ‫נושא עוד פירות הרבה ונעשה כעי סרק ועל זה‬
‫רמב" הקשה אי אמר לרב יוס אנא לא קאיצנא‬ ‫קאמר ע מאכל אשר תדע כי לא ע מאכל הוא‬
‫וכי משנת חסידי הוא זה שמזיק חברו ולא בעי‬ ‫מכא ואיל כי כבר הזקי אותו תכרות וכתב במעי‬
‫למיקצייה וכתב בש י"א דהא דאמר ר"י זיל קו‬ ‫חכמה‡ דרמב" לטעמיה דס"ל ספ"י מכלאי )הל'‬
‫לא מדינא קאמר אלא מלפני משורת הדי והשיב‬ ‫כז( כל ספיקא דאורייתא לקולא וא"כ מ"ט החמיר‬
‫כיו דאיכא איסורא סכנתא לא בעינא למיעבד מדת‬ ‫קרא דבעי' אשר תדע הא בכל האיסור ספיקא נמי‬
‫חסידות ואמנ רמב" לא הוה ניחא ליה בהאי‬ ‫שרי‪ ,‬אע"כ מיירי דכבר אתחזק איסור קציצה בזה‬
‫שינויא ותי' באופ אחר דר' יוס חידש )דאי (‬ ‫האיל שהרי היה ע מאכל‪ ,‬ולא פקע מיניה חזקת‬
‫]דיש[ לחלק בי איל לגפ והיה נוגע בדבר‪ ,‬ות"ח‬ ‫איסורא עד אשר תדע בברור כי נזדק ולא ע מאכל‬
‫שאמר שמועה בשעת מעשה והוא נוגע בדבר אי‬
‫צריכי לקבל ממנו והוא מש"ס יבמות ע"ז ע"א‬ ‫הוא ודפח"ח·‪.‬‬
‫ועתוס' ש ד"ה א וכו'‪ .‬ומשו"ה לא שמע לו ואמר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לפ"ז ג על הרמב" תיקשי כיו דמיירי‬
‫לא איקו ‪.‬‬
‫מאתחזק איסור פשיטא דספיקא לחומרא‬
‫‪ Ï" Â‬דמ"מ צריכי לדברי הי"מ הנ"ל דנהי דשפיר‬ ‫דהרי מביאי אש תלוי וא"כ מ"ש הכא דפרט קרא‬
‫אשר תדע טפי מכל התורה כולה באופ שקושיה זו‬
‫קאמר רמב" כיו שאמרה ר' יוס בשעת‬ ‫תיקשי לכל השיטות לבר מלשיטת רש"י דאצטרכינ‬
‫מעשה אי צריכי לשמוע מ"מ מדת חסידות היה‬
‫לשמוע לו כי אולי וקרוב לודאי דאמת קאמר ר'‬ ‫אשר תדע כנ"ל‚‪.‬‬
‫יוסי ועל זה לא סגיא בראיה מרב דאמר דיקלא‬
‫דטעי קבא אסור למיקציה דהא הוא לא יעשנו דר‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬דהכא צרי אזהרה טפי להזהר מספיקא‬
‫השחתה דמידי ספיקא לא נפקא דלמא דינו של ר'‬
‫יוס אמת והוא צרי למיקציה מדינא ואיננו השחתה‬ ‫משו דלא אסרה תורה אלא כריתה‬
‫לכ מייתי משכחת בריה דודאי לא ק דר השחתה‬ ‫דר השחתה וא"כ מי שחושב לפי אומדנא דיליה‬
‫ח"ו רק טעה בדמיונו כי הוא סבר שכבר הגיע זמנו‬ ‫שזה הדקל לא טעי קבא או שקורותיו מעולי‬
‫לקו ובאמת לא היה זמנו ונסתכ ומת כי חמירי‬ ‫בדמי וקוצצו א על גב דאי הדבר ברור ואולי‬
‫סכנתא א"כ אנא נמי לא קאיצנא‪ .‬כנלע"ד פי'‬ ‫טועה בדמיונו מ"מ הקציצה איננה דר השחתה‬
‫כי היה סבור להרוויח בקציצה וה"א דאי זה ספק‬
‫ההלכה‪.‬‬ ‫איסור אלא ודאי היתר קמ"ל קרא דאיכא קפידא‬
‫אשר תדע ולא זולת בשו אופ ‪ .‬ומ"מ נ"ל א‬
‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬כל דלא ברי שיהיה ריווח הקציצה יותר‬ ‫על גב דלרש"י לא אייתר קרא להכי מ"מ כיו‬
‫דבלאו איסור דאורייתא איכא נמי סכנתא כמבואר‬
‫מהפירות דטעי אילנא אסור למיקצייה‬ ‫ב"ב כ"ו ע"א‪ ,‬דשכיב„ שיכבת ומבואר בט"ז‬
‫וסכנה איכא אפי' בספיקא שלא כדר השחתה‬ ‫הנ"ל‪ .‬א"כ חמירא סכנתא דאפילו בכה"ג אסור‬

‫˙˘‪·˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.‡"Ú ‡Î˜ Û„ ˙ÂÂˆÓ ‚"ȯ˙ ÏÚ .‬‬

‫·‪È Ïȇ Ï"‰Â ,˙ÂÈ Á 'ËÎ ‰Â‰ ÌÏÂÚ· ˙ Ïȇ ‰ÓÎ Ú·˜È‡„ ÔÂÈÎ ¯ÓÈÓÏ Ó"‰ ÈÓ Ë¢Ù :Ï"‰Ê· Ì˘ ÛÈÒ‰ ‡ ,ÂÎ ·"·Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‬‬

‫‪.„ ˜ 'ÈÒ „"‰Î 'ÈÚ .Ó"˜Ï ڄ˙ ¯˘‡ 'ÈÚ·Â ÈÓ„ ‰ˆÁÓ ÏÚ ‰ˆÁÓΠڷ˜Î ÌÏÂÚ·˘ ˜¯Ò È Ïȇ ÍÂ˙· Ï·Ó‬‬
‫‚‪Ú¯‚ ¯·„‰ Û‚· ¯ÂÒȇ‰ ˜ÊÁ˙‡„ ‡Î‰„ Ï"ˆÂ .‡ÏÂ˜Ï Ì"·Ó¯‰ ȉ ¯ÂÒȇ Ú·˜È‡· 'ÈÙ‡„ ‚Ú 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .‬‬

‫‪.‰Ï¯ 'ÈÒ ‰Ê ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .ÈÙË‬‬
‫„‪.˙·Î˘ ·È΢„ ÔÈÈ‚ÂÒ· ÔΠ.‬‬