Page 240 - 2
P. 240
Ì˙Áתשובה קז ‰¯ ¯ÙÂÒ
סי' קט"ו )ס"א( שכתב וא חלבו גוי מקצת בהמות )ע"ז סי' תתכ"ו( דמייתי הרב"י ריש הסימ )סי' קטו(
וכו' .ומ"ש עליו ש" ס"ק י"ג וכ ממ"ש רמ"א עוד אלא דהדר תברא לגזיזיה וכתב הטע משו שמא
ש אוסרת כלי שנתבשלה בה וכו' ומ"ש ש" היה חלב טמא בכלי מאז .משמע אי לא שכיחי
עליו סקי"ד ע"ש ,מבואר להדיא דס"ל דנאסרת חלב טמא בכל השכונה מותר ורישא לאו היינו
במני כיינ ובישול .א הפר"ח מייתי תשובת
רדב"ז דפשיטא ליה דחלב לא נמנו עליו לאוסרה סיפא.
ומש"ה היכא דליכא דבר טמא מצוי מותרת ,וכתב
פר"ח שעל זה סמ בהיותו באמשטרד אכל עמה ][‰··¯Ó Ï‚„‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È
חלב שחלבו נכרי .ר"ל כי במדינתו מקו שיצא מש
ÔÈÈÚÂדרכי משה אות )ב( ]ג'[ בסופו מייתי דברי
שמה שכיחי חלב גמלי משא"כ במדינתנו.
האו"ה כלל מ"ה ]די ז[ אבל א היה לו
‰ ‰מ"ש באמשטרד רצונו שנתאכס אצל ספרדי חות א' בחלב די בכ הואיל ורוב מ החלב כשר
וא א עירב בו דבר טמא אינו אסור רק מדרבנ
פורדגיסי Âש וה נוהגי היתר עפ"י רדב"ז ולכ די לו בחות א' עכ"ל .ועיי ש"כ סי' קי"ח
הנ"ל .הנה בגו הדי כ"כ לעיל דעתי מש"ס סק"ח דמייתי האי טעמא אלא שכתב עוד טע אחר
ופוסקי ,א לו יהיה שיהיה כדעת הרדב"ז ועכ"פ בשמו כיו דרוב חלב המצוי בינינו הוה חלב טהור
איכא דעת רש"י בגמ' ותשו' רש"י ועוד פוסקי א כ ליכא אלא איסור דרבנ .ודגול מרבבה הקשה
דס"ל לאסור ,ורמ"א וכ"מ כתבו כוותיהו ואנו נוהגי הא מרא דשמעתא דחמפ"ג הוא רב )עיי ע"ז לט ,א(
כ .א"כ אפי' הלכה כאינ פוסקי מ"מ כיו דיש וס"ל מב"מ לא בטיל ,ומ"מ סגי ליה בחות אחד.
דעה להחמיר כבר קבלו אבותינו עליה כאותה דיעה ולק"מ די"ל רב מיירי במקו שאי חלב טמא מצוי
ואסור עלינו בני אשכנז מדינא ואי לו התרה. ואינו אסור רק משו גזירה והאו"ה רצה לית טע
ועמג"א סי' קנ"א ססק"ז .וקרוב בעיני ]דהוה[ נדר דלדיד אפי' במקומות שמצוי חלב טמא מ"מ סגי
דאורייתא אע"פ שמ"מ קיל ככל אי' דרבנ ,היינו כ בחות אחד משו דקיי"ל מי במינו היא ברובא.
קבלו הנדר שיהי' אסור עלינו כקולא איסור דרבנ ,
אבל לעבור על זה עובר על נדר דאורייתא .Êוהיינו ˘·˙ Èוראיתי דק' דגול מרבבה בלא"ה יש ליישב
א הלכה כרדב"ז להקל ורק אבותינו קבלו עליה
כדעת המחמיר ,ה"ל נדר דאורייתא .א א עיקר ולומר רב ס"ל טע"כ לאו דאורייתא וס"ל
הדי דלא כרדב"ז א ]כ [ לא קבלנו עלינו כלו לעני מב"מ בתר טעמא אזלינ ולא בתר שמא כאביי
אלא שהאיסור הוא כ מעיקרא איננו נדר אלא העובר ודלא כרבא ,והשתא י"ל נהי כל חלב טמא הוה
הוא עבריי באיסור דרבנ ,נמצא חומרו קולו וק"ל. מב"מ בשמא ע חלב טהור ,מ"מ בטעמא איכא חלב
טמא דשוה בטעמא ואיכא דלא שוה ,ולפ"ז הוה ס"ס
‰ÓÂשכתבתי שהקבלה הוא נדר דאורייתא אע"פ בי לדיד בי לרב ,לדיד הוה ס"ס שמא לא עירב
בו כלל ,ואת"ל עירב שמא אותה חלב השוה בשמא
שלא אסר עצמו בלשו קונ ,מ"מ כל שמקבל וטעמא ובטל ברוב ,וליכא תו אלא אי' דרבנ ,וסגי
על עצמו לעשותו דבר מצוה הוה דאורייתא ונפקא בחות אחד .ולרב הוה ס"ס בהיפ דלמא לא עירב
מפי זו צדקה ,כ"כ ר" נדרי ח' ע"א ד"ה עליו ואת"ל עירב שמא מאותה חלב דשוה בשמא ולא
להשכי וכו' .והמקבל עליו פרישות שלא לעשות בטעמא דמב"מ לא הוה ,דרב אזיל בתר טעמא
כגו נידו שלפנינו שלא לאכול חלב גוי או קבלת ומשו טע"כ לאו דאורייתא סגי בחות אחד כ י"ל.
תענית נפקא ל מקבלת נזירות שאומר בלשו קבלה.
וכבר הארכתי בזה בגליו מג"א סקי"ו Áואי כא ][ÔÈ Ó· ¯Ò‡ ‰ ¯·„ ȉ ȇ È‚ ·ÏÁ
מקומו. Ó"Óמבואר מכא דמשמע דחלב טמא מגזירה
‰˙ÚÓחלב שחלבו נכרי ואי ישראל רואהו אסורה נאסרה במני בלא פלוג .וכ יראה בהדיא
בלשו רשב"א בתה"א )בית ג שער ו( והרמ"א בהג"ה
עלינו אי דאורייתא אי דרבנ כמבואר לעיל
ופור גדר ישכנו נחש .א מ"ש מעלת שאפי'
.[Ì„¯Ë˘Ó‡Ï ¯‚‰˘ Ï‚Â˯ÂÙÓ ÌÈÒ ‡  Èȉ] .Â
‡¯˜Ó ˙"‰Ó ¯ÂÒ‡„ ۇ .ÔÎ ¯·„‰ Ôȇ ,‰¯Â˙ ÔÈ„Î ˜ÙÒ· Ô„ÈÏ Ï"‰ Î"‡Â ,‰¯Â˙‰Ó ¯„ ¯ÂÒȇ ˘È Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ Ïη˘ ˘„ÂÁÓ ¯·„ Â‰Ê .Ê
„.˜ÙÒ‰ ˙‡ ‡Ï ȇ„‰ ˙‡ ‰ÏÈÁ˙ÎÏ Ô ·¯ ¯҇ ÔÎ Ï"È ,¯ÂÒ˙ ‡Ï
.·"ˆÂ ·Ó¯ 'ÈÒ ÔωÏ .Ú"¢‰ ÔÂÈÏ‚· Ì˘ ÔÈÈÚ Â"Ë˜Ò ·Ò˜˙ 'ÈÒ .Á