Page 245 - 2
P. 245
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯È
שאי לסמו להקל דלמא גזה"כ הוא בלי שו טע נתכוונו ]אלא[ לאותו פסוק עריות שלא נתק מעול
וכ אסר להדיא בתשו' מנח עזריה סי' למ"ד ,אלא לפ' ק"ש דפשיטא דהוה הפסק טפי ,וע"כ לא נתכוו
לפ"ז א לא הישראל החזירי בדי קני התורה אלא לחצי פסוק ראשו דפ' ציצית וחצי פסוק אחרו
נמצא אינ של ישראל ומותר ליטול הריוח ע"כ יש דה שייכי לק"ש ,ושפיר הקשה הרשב"א דהא לא
להמציא היתר בהפ"מ על אופ זה שהישראל ילוה פסקי' משה ונדחק בתירוצו.È
מעותיו להמשרת והוא יקנה לעצמו חזירי וינחר
ואח"כ יקנה הישראל ממנו הבשר בעד חובו שהוא ‡˙˘‰Âאמר רב לא יתחיל כלל כי היכי דלא
חייב לו ולא ימשו ולא יתעסק כלל והגוי יקצת וית
לפסוק קרא דלא פסקי' משה ואי התחיל
הקר והריוח לישראל דלכמה פוסקי אי ישראל גומר אע"ג דמפסיק בפ' ציצית בי ק"ש לברכה
קונה מגוי בכס בלי משיכה ,ולרוב הפוסקי אי אחרונה דקי"ל דכל שהתחיל בהיתר גומר אותו
קוני במלוה עכ"פ וא"נ קונה ה"ל כגובה בחובו הדבר אע"פ שגמרו באיסור כ יש ליישב כוונת ט"ז
דמותר דה"ל כמציל מיד דאע"ג דכתב תה"ד )סי' שלא יהי' כטועה בפי' הש"ס .אבל פשיטא שמ"מ
אי הדמיו עולה יפה ומה עני זה לזה ובפ' ערבי
ר( דמכוער הדבר לתלות אקדלי דחזירי היינו פסחי )ק ,א( קיי"ל אפי' התחיל בהיתר אינו גומר
כשיטל לביתו ויש לו עסק עמה אבל הכא שאי אלא פורס מפה ומקדש ובמש' ביצה י"א ע"ב
לישראל שו עסק ע האיסור ולא אתי למיכל מיני' המתחיל בעיסתו ע"ג הרגל לולי התירו סופ משו
וג לא קנאו בדי יש לסמו בהפ"מ.‡È תחלת לא היו מתירי לגמור.
Ó"ÓÂשומר נפשו ירחק מכל אלו ויזכה להתפרנס ÈÊÁÈ Âמא דקמ בעזה"י הנה לכאורה א נסמו
בהיתר ולא באיסור. על טעמא דקרא הנ"ל אפי' להקל א"כ א
.˙‡ÏÙ Â˙¯Â˙Ó Â È¯ÂÈ ˙‡Ȃ˘Ó  ÏÈˆÈ '‰Â אי לישראל שו עסק כגו שהגוי קונה ומוכר קדלי
דחזירי וישראל אינו עוסק בה כלל ולא באו לידו
.Ï"ˈ˜˙ Ë·˘ 'Ë '‰ ÌÂÈ ·"Ù .„"Ή רק שהמשרת הגוי נות ריוח לישראל הי' מותר אלא
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘Ë˜ ‰·Â
]„·¯ [¯˙È‰Ï ‰¯Â˙· ˘¯ÂÙÓ‰
סי' קמ"ב והקשה מהא דכתיב לנכרי תשי וחז"ל ˘.'ÂÎÂ È„ÈÓÏ˙Ï ¯"ÈÂ ÌÂÏ
)ב"מ עא ,א( אסרו ריבית נכרי שמא ילמד ממעשיו
‡˘¯ עוררני על דברת הט"ז דבר זה כ' בא"ח סס"י
ומפני זה דחה דבריו.
תקפ"ח דכל מה שהתירה התורה בפי' לא
„"ÚÙÏÂלק"מ דודאי אי הי' אוסרי ליקח ריבית אסרוהו חז"ל ,ועל זה אחז"ל )סנהדרי מו ,א( ב"ד
מכי ועונשי שלא מ הדי ולא לעבור על ד"ת
מהנכרי מטע גדר וסייג של איסור ריבית שהרצו שלא לעבור הדר במ"ש בפירוש להתיר
שלא יבוא ליקח מישראל היה נראה כעובר על ד"ת ושמפני זה לא אסרו מילה בשבת משו שמא
שכתב בהדיה במקומו לנכרי תשי אמנ חז"ל לא יעבירנו משו דכתיב להדיא ביו אפי' בשבת אלו
מטע זה אסרוהו אלא עשו תוספות וגדר ללאו דלא דבריו ש .ושנוי בי"ד רס"י קי"ז לעני איסור
תלמד לעשות כתועבות הגוי הה עשו גדר לאוסרו סחורה דכתיב ההיתר להדיא או מכור לנכרי.
כל משא ומת המביא להתחבר עמה וללמוד ומשולש בט"ז לח"מ סי' ב'‡ וש נאמר דמש"ה לא
ממעשיה ,וראו חז"ל שאי שו מו"מ מביא לזה אסרו חלב בהנאה משו דכתיב להדיא יעשה לכל
כי א הריבית הואיל וא"א לעשות כ ע ישראל מלאכה והנה נתעורר עליו הגאו בתשובות חות יאיר
חברו יבוא למשו אחר הגוי הה ואסרוהו ובזה
˙ ˘· ‡˙˘‰„ ‰‡¯ ÎÂ) ԇΠ·˙΢ ÈÙΠ̇Á„ ‡Ï Ï" ‰  ˙ÂÁÓ È¯·„ Ì‚ ‡È·‰ Ìȉ È˘¯ÙÓ ÏÚ· ÌÈ Â‡‚‰Ï Â˙·Â˘˙· È 'ÈÒ Á"‡ ÏÈÚÏ .È
˙˜ˆ".(˘"ÈÈÚ Á"ˆ˜˙ ˙ ˘Ó ‡È‰ Ï" ‰ ‰·Â˘˙‰Â ‰ÊÏ ˙ÈÁ Ë
.Ê 'ÈÒ ÌÈ˘Ϸ ˙·¢˙ ı·Â˜ 'ÈÚ .‡È
˙˘Ë˜ ‰·Â
‡.„ÂÚ ˘"Ó ‰"„ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .