Page 245 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪È‬‬

‫שאי לסמו להקל דלמא גזה"כ הוא בלי שו טע‬ ‫נתכוונו ]אלא[ לאותו פסוק עריות שלא נתק מעול‬
‫וכ אסר להדיא בתשו' מנח עזריה סי' למ"ד‪ ,‬אלא‬ ‫לפ' ק"ש דפשיטא דהוה הפסק טפי‪ ,‬וע"כ לא נתכוו‬
‫לפ"ז א לא הישראל החזירי בדי קני התורה‬ ‫אלא לחצי פסוק ראשו דפ' ציצית וחצי פסוק אחרו‬
‫נמצא אינ של ישראל ומותר ליטול הריוח ע"כ יש‬ ‫דה שייכי לק"ש‪ ,‬ושפיר הקשה הרשב"א דהא לא‬

‫להמציא היתר בהפ"מ על אופ זה שהישראל ילוה‬ ‫פסקי' משה ונדחק בתירוצו‪.È‬‬
‫מעותיו להמשרת והוא יקנה לעצמו חזירי וינחר‬
‫ואח"כ יקנה הישראל ממנו הבשר בעד חובו שהוא‬ ‫‪ ‡˙˘‰Â‬אמר רב לא יתחיל כלל כי היכי דלא‬
‫חייב לו ולא ימשו ולא יתעסק כלל והגוי יקצת וית‬
‫לפסוק קרא דלא פסקי' משה ואי התחיל‬
‫הקר והריוח לישראל דלכמה פוסקי אי ישראל‬ ‫גומר אע"ג דמפסיק בפ' ציצית בי ק"ש לברכה‬
‫קונה מגוי בכס בלי משיכה‪ ,‬ולרוב הפוסקי אי‬ ‫אחרונה דקי"ל דכל שהתחיל בהיתר גומר אותו‬
‫קוני במלוה עכ"פ וא"נ קונה ה"ל כגובה בחובו‬ ‫הדבר אע"פ שגמרו באיסור כ יש ליישב כוונת ט"ז‬
‫דמותר דה"ל כמציל מיד דאע"ג דכתב תה"ד )סי'‬ ‫שלא יהי' כטועה בפי' הש"ס‪ .‬אבל פשיטא שמ"מ‬
‫אי הדמיו עולה יפה ומה עני זה לזה ובפ' ערבי‬
‫ר( דמכוער הדבר לתלות אקדלי דחזירי היינו‬ ‫פסחי )ק‪ ,‬א( קיי"ל אפי' התחיל בהיתר אינו גומר‬
‫כשיטל לביתו ויש לו עסק עמה אבל הכא שאי‬ ‫אלא פורס מפה ומקדש ובמש' ביצה י"א ע"ב‬
‫לישראל שו עסק ע האיסור ולא אתי למיכל מיני'‬ ‫המתחיל בעיסתו ע"ג הרגל לולי התירו סופ משו‬

‫וג לא קנאו בדי יש לסמו בהפ"מ‪.‡È‬‬ ‫תחלת לא היו מתירי לגמור‪.‬‬

‫‪ Ó"ÓÂ‬שומר נפשו ירחק מכל אלו ויזכה להתפרנס‬ ‫‪ ÈÊÁÈ Â‬מא דקמ בעזה"י הנה לכאורה א נסמו‬

‫בהיתר ולא באיסור‪.‬‬ ‫על טעמא דקרא הנ"ל אפי' להקל א"כ א‬
‫‪.˙‡ÏÙ Â˙¯Â˙Ó Â È¯ÂÈ ˙‡Ȃ˘Ó  ÏÈˆÈ '‰Â‬‬ ‫אי לישראל שו עסק כגו שהגוי קונה ומוכר קדלי‬
‫דחזירי וישראל אינו עוסק בה כלל ולא באו לידו‬
‫‪.Ï"ˈ˜˙ Ë·˘ 'Ë '‰ ÌÂÈ ·"Ù .„"Ή‬‬ ‫רק שהמשרת הגוי נות ריוח לישראל הי' מותר אלא‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪˘ ‰·Â‬‬
‫]„·¯ ‪[¯˙È‰Ï ‰¯Â˙· ˘¯ÂÙÓ‰‬‬

‫סי' קמ"ב והקשה מהא דכתיב לנכרי תשי וחז"ל‬ ‫˘‪.'ÂÎÂ È„ÈÓÏ˙Ï ¯"ÈÂ ÌÂÏ‬‬
‫)ב"מ עא‪ ,‬א( אסרו ריבית נכרי שמא ילמד ממעשיו‬
‫‡˘¯ עוררני על דברת הט"ז דבר זה כ' בא"ח סס"י‬
‫ומפני זה דחה דבריו‪.‬‬
‫תקפ"ח דכל מה שהתירה התורה בפי' לא‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לק"מ דודאי אי הי' אוסרי ליקח ריבית‬ ‫אסרוהו חז"ל‪ ,‬ועל זה אחז"ל )סנהדרי מו‪ ,‬א( ב"ד‬
‫מכי ועונשי שלא מ הדי ולא לעבור על ד"ת‬
‫מהנכרי מטע גדר וסייג של איסור ריבית‬ ‫שהרצו שלא לעבור הדר במ"ש בפירוש להתיר‬
‫שלא יבוא ליקח מישראל היה נראה כעובר על ד"ת‬ ‫ושמפני זה לא אסרו מילה בשבת משו שמא‬
‫שכתב בהדיה במקומו לנכרי תשי אמנ חז"ל לא‬ ‫יעבירנו משו דכתיב להדיא ביו אפי' בשבת אלו‬
‫מטע זה אסרוהו אלא עשו תוספות וגדר ללאו דלא‬ ‫דבריו ש ‪ .‬ושנוי בי"ד רס"י קי"ז לעני איסור‬
‫תלמד לעשות כתועבות הגוי הה עשו גדר לאוסרו‬ ‫סחורה דכתיב ההיתר להדיא או מכור לנכרי‪.‬‬
‫כל משא ומת המביא להתחבר עמה וללמוד‬ ‫ומשולש בט"ז לח"מ סי' ב'‡ וש נאמר דמש"ה לא‬
‫ממעשיה ‪ ,‬וראו חז"ל שאי שו מו"מ מביא לזה‬ ‫אסרו חלב בהנאה משו דכתיב להדיא יעשה לכל‬
‫כי א הריבית הואיל וא"א לעשות כ ע ישראל‬ ‫מלאכה והנה נתעורר עליו הגאו בתשובות חות יאיר‬
‫חברו יבוא למשו אחר הגוי הה ואסרוהו ובזה‬

‫‪˙ ˘· ‡˙˘‰„ ‰‡¯ ÎÂ) ԇΠ·˙΢ ÈÙΠ̇Á„ ‡Ï Ï" ‰  ˙ÂÁÓ È¯·„ Ì‚ ‡È·‰ Ìȉ È˘¯ÙÓ ÏÚ· ÌÈ Â‡‚‰Ï Â˙·Â˘˙· È 'ÈÒ Á"‡ ÏÈÚÏ .È‬‬

‫˙˜ˆ"‪.(˘"ÈÈÚ Á"ˆ˜˙ ˙ ˘Ó ‡È‰ Ï" ‰ ‰·Â˘˙‰Â ‰ÊÏ ˙ÈÁ Ë‬‬
‫‪.Ê 'ÈÒ ÌÈ˘Ϸ ˙·¢˙ ı·Â˜ 'ÈÚ .‡È‬‬

‫˙˘‪˘ ‰·Â‬‬
‫‡‪.„ÂÚ ˘"Ó ‰"„ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬