Page 246 - 2
P. 246
Ì˙Áתשובה קט ‡È¯ ¯ÙÂÒ
א נרחיק עצמינו מלהלות לו כלו לא בשכר ולא לא נקרא לעבור על ד"ת ,וג ד"ת מתקיימי עכ"פ
בחנ מזה לא דברה התורה ובאו חז"ל לאסור היכא דליכא למיחש למשו אחריה כגו בת"ח
ההלואה לו ואה"נ מי שמלוה לו ע"י איזה סיבה כמבואר פ' איזהו נש ע' ע"ב ובכדי חייו וא"נ
שיהי' עדיי מחויב הוא ליקח ממנו ריבית ע"פ די בזה"ז כמ"ש תוס' )ד"ה תשי ( ופוסקי ש ,דלא
תורה וסברא זו למדתי מדברי של"ה ש בהיפו אסרוהו משו לתא דרבית כלל וג שיש קצת פקפוק
על דברי ממ"ש רש"י על כדי חיי' שהטע לאותו
הד וא"כ אינו עני להט"ז. מ"ד דאתי למסר ,משמע למסר באיסור ריבית
˙ÂËÓ˘‰·Âכתב הגאו בחו"י יע"ש ד רסא‰ מ"מ יש ליישב בנקל·.
שקשה על הט"ז ממ"ש כר רבעי ȯ·„·Âאלו מיושבי היטב דברי הרמב" שפסק
אע"ג דקרא משמע דנוהג בכל הנטיעות וכ אמרו
מעשר דג תירוש ויצהר מ התורה ובקרא משמע פ"ה ממלוה ולוה הלכה א שיש מ"ע מה"ת
תבואת זרע כל הזרעי בכלל זה טפי מאילנות גפ להשי לנכרי והקשו עליו דהש"ס קאמר דלא אתי
וזית ודבריו מאוד תמוהי וכי יכחיש הט"ז שחז"ל אלא לעבור על ריבית דישראל בעשה ול"ת והר"
גורעי ומוסיפי ודורשי ומוציאי קרא תי'‚ דלמסקנא דמדרבנ אסור הדרינ לכללא קמא
ממשמעותיה כפי הקבלה שביד ועדות נאמנה לנו דהוה ס"ד דמקשה דלנכרי תשי מ"ע הוא אלא
מאוד לומר כ היתה כוונת נות התורה ית"ש ולא שחכמי אסרוהו וקרוב לזה המתיק בשל"ה )דפוס
דבר הט"ז אלא במה שחכמי מודי שלא לכ פיורדא ד רס"ו ע"א(„ ע"ש מתק לשונו .אלא שזה
נתכוי הפסוק אלא שה מחדשי גדר זה ,בזה דוחק כמ"ש לח"מ דודאי ג המקש ידע שאינו אלא
התנה הט"ז שלא יהיה לעבור על ד"ת במ"ש ההיתר איסורא דרבנ ואפ"ה הקשה מקרא מטע שכ' תוס'
מפורש ושו שכל וזה פשוט מאוד ונעלמה ממני כיו שהוא מ"ע מה"ת אי אסרוהו חכמי וא"כ ג
למסקנא נדחה ה סברא שע"כ אינו מ"ע מה"ת
כוונת הגאו בחו"י ז"ל. ולפע"ד לפי הנ"ל א"ש שבתחלה הוה ס"ד שחכמי
אסרוהו לגמרי בכל אופ שבעול אפילו כדי חייו
]¯‡˘[Ê"ˉ Ï˘ „ÂÒÈ· ˜ÏÁ ÌÈ Â ואפי' לת"ח ומשו לתא דריבית ע"כ פרי אי
אפשר שיאסרו מה שהוא מ"ע מה"ת אבל לבתר
‰ ‰Âלפענ"ד נעלמו מהגאוני דברי ר"ת שבתוס' דמסיק שאינו אלא משו שלא ילמוד ממעשיו וג
לא אסרוהו ממש כשאר ריבית אלא התירו לכדי חייו
פ' איזהו נש ס"ד ע"ב ד"ה ולא ישכור ולת"ח א"כ תו לק"מ ותבנא לדינא שהוא מ"ע מה"ת
שכתב ולפי' ר"ת צ"ל דה"פ ריבית גמורה מדרבנ
ולפי שהתורה התירה בהדיא לא רצו ש חכמי ומיושב פסק הרמב" על נכו .
להעמיד דבריה עכ"ל .הרי כדברי הט"ז .אלא שיש
ללמוד מכא דוקא באותו דבר עצמו לא העמידו ][Ê"ˉ ÏÚ È"Â˙‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È
דבריה כגו בבית עיר חומה בעצמו אבל שאר
עניני כיוצא בזה במשכנתא גזרו ואסרו אותו העני ˙ Âהיה נ"ל ליישב קושית החו"י הנ"ל על הט"ז
בעצמו )שאסרה( ]שהתירה[ Âהתורה שהרי אי שו
חילוק בי בית ערי חומה לשארי בתי ושדות ולומר שאי הדמיו מריבית עולה יפה דלא
ואפ"ה אסרוהו חכמי .והאמנ בתוספות ערכי ל"א ציותה לנו התורה להלות לעכו" כדי ליקח ממנו
ע"א ד"ה והתניא נדחקו בתי' אחד משמע דלא ס"ל ריבית אלא שא נלוה אותו ניקח ממנו ריבית ולא
כהתוס' דפ' איזהו נש .ועדיי אני מסתפק אי ס"ל נלוה לו בחנ להחזיק ידו כמו לישראל אחינו אבל
·ÌÎÁ˙‰Ï Ìȇ˘¯ Âȉ ‡Ï ÂÓˆÚ· ˙È·¯‰ ¯„‚ ÌÚËÓ ˙È·¯ Á˜ÈÏ ÌȯÒ‡ Âȉ ȇ Ï"È "‡ :Ì˘ Ï"Ê · ,„Ò Ó"· Ò"˙Á 'ÈÁ· ‰Ê· „ÂÚ ÔÈÈÚ .
˙·ÚÂ˙Î ˙¢ÚÏ „ÓÏ˙ ‡Ï„ ‡ÏÏ ˙ÙÒÂ˙ ‰Ê ¯„‚ ¢Ú ,ÂÈ˘ÚÓÓ „ÓÏÈ ‡Ï˘ ¯Á‡ ÌÚËÓ Â‰Â¯Ò‡ Ï"ÊÁ ͇ ,ÍÈ˘˙ È¯Î Ï '΢ ‰¯Â˙‰ ÏÚ
χ¯˘È ÌÚ Ô˙ÈÏ ‡˘ÈÏ ÏÂÎÈ˘ Ó"Ó‰ Ï΢ ‡¯Â ,ÂÈ˘ÚÓÓ „ÂÓÏÏ ‡È·Ó‰ È‚‰ ÌÚ ˙˜ÒÚ˙‰‰ ÏÎ ¯ÂÒ‡Ï Â‡¯Â ,['Ë ,Á"È Ìȯ·„] ̉‰ ÌÈ‚‰
‡˙Ï ÌÂ˘Ó ‡Ï ,‰¯҇ ‰"Â˘Ó ,ÈÙË Ì‰È¯Á‡ ͢ÓÓÏ È˙‡Â È‚· ˜¯ ÍÈÈ˘ ‡Ï ˙È·¯ ͇ ,È‚‰ ÌÚ ¯˙ÂÓ 'È‰È Ì‡ „ÒÙ‰ ԇΠÔȇ ,Î"‚ ¯·Á
„¯·,ÂÈÈÁ Ȅη "‡ ,ÌÎÁ „ÈÓÏ˙·  Èȉ ÂÈ˘ÚÓÓ „ÂÓÏÏ ÍÈÈ˘ ‡Ï„ ÈÎȉ Ù"ÎÚ ‡‰ „ÂÚ ,¯˙ÂÓ ‰Ê ˙¢ÚÏ „ÓÏ˙ ‡Ï„ ‡˙Ï ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ˙È
.‡ ,‡Ú Ì˘ Ó"·Ï 'ÈÁ· Ê"ˉ ȯ·„ ÏÚ Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯Â .˙"„ ¯Â˜ÚÏ È¯˜Ó ‡Ï ‰Ê ,„ÓÂÚ ÂÓ˜ӷ ÍÈ˘˙ È¯Î Ï Ï˘ ¯˙ȉ‰
‚.Ì˘ ‰ ˘Ó ÛÒη ‡·Â‰ · ,Ú Ó"·Ï ÂÈ˘Â„ÈÁ· .
‚.‚"Ú · Û„ ˘„Á ¯Â‡ ,·˙η˘ ‰¯Â˙ ·"Á· ‡ˆÓ ÌÈÒÂÙ„· .
.ÂÓ˜ӷ ÒÙ„ Â È ÙÏ˘ ‰¯Â„‰Ó· .‰
.Ì˘ Ó"· Ò"˙Á 'ÈÁ· Ú"ÈÚ .ÔÈ Ú‰ ÈÙ ÏÚ Ô˜Â˙ .Â