Page 248 - 2
P. 248
Ì˙Áתשובה קי ‚ȯ ¯ÙÂÒ
שטיג בו תהיה הקדירה אסורה לגמרי א כ לומר שא טגנו בו בשר יש לסמו דסגי בהגעלה
להתוס' ומכל שכ להרא"ה הי' מותר בלא הגעלה הנ"ל לבשל בו חלב או בהיפו .
לכתחלה אחרי שישהנו ולא יהיה ב יומו. ][Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ ÚÏ·˘ Ò¯Á ÈÏη ‰ÏÚ‚‰
‰ ‰Âהרשב"א בתה"א דחה שיטת הרא"ה הנ"ל ‡ Íלפו רהיטא נראה באופ דמעכ"ת שהיה
ומביאו הרב בית יוס ריש סי' קכ"ד ופסק הבליעה מחלב אינו ב"י ועבר וטיג בו בשר
כ בפשיטות וראייתו מקדירות בפסח דהוה נמי ה"ל הבליעה השני איסורא בלע דא ע"ג דהבליעה
היתרא בלע ואפי' הכי אסור אינו ב יומו .ודבריו הראשונה היה אינו ב"י מה בכ ,מ"מ איסורא
צריכי ביאור הא חמ מקרי איסורא בלע ורשב"א מדרבנ מיהת וה"ל בלע אי' דרבנ ,לא נ"ל לסמו
כלל למימר דסגי בהגעלה וכיו שע"י הטגו הזה
הוא ראש להסוברי כ . כבר קבל עליו ש בב"ח דרבנ וגרע טפי מבשל בו
בשר עו בחלב דהוה עקרו מ התורה טפי כמ"ש
‰‡¯ Âלי דסבירא ליה סברת הרא"ה להתיר מבלי בטור סי' קכ"א בש רשב"א )תוה"ב ב"ד ש"ד( דאינו
ב יומו מקרי עיקרו מ התורה טפי מתרומה בזה"ז,
לגזור אטו ב יומו היינו טעמא דאי לנו וה"ה להנ"ל ,ולא יעלה על הדעת לומר דשפוד
להחמיר טפי באינו ב יומו דרבנ ממאי דמחמיר שצלאו בו בשר עו בחלב שתהיה ניתרת בהגעלה
מא דאמר נות טע לפג אסור מהתורה ולאותו כ נראה לכאורה א כד מעיינת שפיר הא ליתא
מא דאמר מותר עכ"פ בסרוח מעיקרא וסבירא ליה דודאי אינו ב יומו מותר לגמרי ואי שו ש איסור
להרא"ה דהיתר שנפג קוד שנעשה איסור הוה ליה על הבליעה הזאת והאמת דמקרי איסור דרבנ
סרוח מעיקרא ועל זה השיב הרשב"א שפיר ,דא כ שעיקרו מהתורה משו גזירה אטו ב יומו אבל
ג חמ שנפג ונעשה סרוח קוד פסח פשיטא הבליעה אי ש איסור עליה כלל והראיה שהתבשיל
דמותר. השני המטוג בעצמו מותר באכילה.
·˘ÂÈÓÂנמי מה שהקשה בשב יעקב )ח"א סי' לב( על „ÂÚÂשהרי הרא"ה )בבדק הבית ש ( דעתו שבהיתרא
ראיות הרשב"א הנ"ל דהא הוא סבירא ליה בלע מותר אפי' לכתחלה לבשל בקדרה אינו
דנות טע לפג אסור בפסח ולפי הנ"ל אתי שפיר ב יומו ולא גזרו בו אטו ב יומו ומייתי ראיה מדתני
אפי' אי סבירא ליה נות טע לפג קוד פסח נמי קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב והוא
אסור מכל מקו סרוח מעיקרא מותר והרשב"א לא מיותר ,אלא ע"כ הכי קאמר א הוא ב יומו באופ
בא אלא להוכיח דפג בדופני הקדירה אינו בגדר שאפי' א בשל בדיעבד הוא בנות טע אז לא
יבשל לכתחלה אבל באינו ב יומא שבדיעבד אינו
סרוח מעיקרא ואתי שפיר‚.
אוסר בנות טע אז ג לכתחלה יבשל בה.
‰ ‰נהגי עלמא כרשב"א ,אמנ מכל מקו בנידו
ÔÎÂמשמע קצת מתוספות סו ע"ז )עו ,א( ד"ה מכא
דיד אפשר ג הרשב"א מודה כמו שכ' לעיל
בדעת התוס' וא"כ כיו דלהרא"א והתוס' שרי אפי' ואיל לשתרי ,שכתב משו הכי מחמרינ בכלי
בלא הגעלה ואפשר ג הרשב"א לא יחלוק א כ טפי ממאכל משו דכלי בלע איסורא משמע דכלי
לכל הפחות יש להתיר בהגעלה בלא ליבו ומכל דבלע היתרא מותר אפי' לכתחלה ומיהו יש לדחות
שכ כשאי הבלוע על ידי האור ממש רק על ידי ולומר דאדרב' בכלי בשר פשיטא להתוספות דיש
לאסור טפי ממאכל משו דהוה כלכתחלה ולא
טיגו . צריכי לשו טע רק בכלי שבלע איסורא דהוה
כדיעבד על זה הוקשה לה מאי טעמא מחמרינ טפי
] [Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙Â ממאכל וכ משמע בהגהת אשר"י ש ועל זה תיר
תיר דאיסורא בלע מכל מקו בנידו דיד הוה
‡ ‡Ïשמעלתו רמז דעכ"פ יש לחוש שמא יבשל בו תרתי למעליותא חדא דהיתרא בלע ב' דהשתא
דברי חריפי דמחליה לשבח ,וראיה
לחששא זו ממה שכתב רשב"א בתשובה )סי' תצ"ז(
שהקשה מנא ל דנות טע לפג אסור למ"ד הכי
וילי מגיעולי נכרי דלמא משו דבר חרי .יש
לומר כיו דהכא כבר איקלש איסורא ע"י הגעלה
מיהת אינו יכול להתעורר שוב ע"י דבר חרי אלו
‚.¯Â‡È· ¯˙È·  ȷ¯ ÔÎ ·˙Î ‰"‡¯‰Â ‰"„ Áˆ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .
