Page 243 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪Á‬‬

‫ולא נשאר רק איסור סחורה מיהיה אי יקוי לא‬ ‫א"כ הויתו ראשונה הוא איסור הנאה בכל מיני‬
‫יאכל לא יהא בו היתר אכילה וע"כ ה"ק בהויתו‬ ‫הנאות וכתיב לכ להתיר כל מיני הנאות‪ .‬וע"כ‬
‫יהיה בדבר שאפשר שיבוא לידי אכילה היינו סחורה‬ ‫צריכי לפשר ביניה ונמסר לחכמי לאסור סחורה‬
‫דלמא אתי למיכל מיני' גופה ולא לאסור שארי‬ ‫ולהתיר שארי הנאות א לחזקיה דס"ל כל אכילה‬
‫הנאות השוי דבר המביא לידי אכילה‪ .‬וקרוב לזה‬ ‫שבתורה אינו אלא אכילה ממש וא"כ אי לא כתיב‬
‫כוונת תשו' חות יאיר )סי' קמב( ע"ש והגאו ז"ל‬ ‫לא יאכל ולא לכ רק יהיו בהויתו יהיה נמי לא‬
‫הכריע ש דגילה רחמנא בשרצי וה"ה לכל‬ ‫משמע אסור כל הנאות דהרי הויתו ראשונה אינו‬
‫איסורי שאי לה שעת הכושר כעי שרצי‬ ‫אלא אי' אכילה ומסתיי דהוי מרבי תוספת אי'‬
‫לאפוקי נבלות וטרפות דלא אתי )למינהו( ]מינייהו[‬ ‫קצת והיינו סחורה ולא שארי הנאות וא"כ לא לכתוב‬
‫אלא מדרבנ אסירי ע"ש„‪ .‬ולולי דבריו הייתי אומר‬ ‫לא יאכל ולא ליבעי לכ וא"ש ואולי לזה נתכוו‬
‫בהיפו גלי רחמנא בשרצי דבדיליה מיניה ואפ"ה‬
‫אוסר סחורה ק"ו לדברי שאי נפשו של אד קצה‬ ‫מהרש"א ז"ל אלא שקיצר·‪.‬‬

‫בה דאסורי בסחורה מדאורייתא‪.‰‬‬ ‫]‪[‰¯ÂÁÒ ¯ÂÒȇ· ‡¯˜„ ‡ÓÚË‬‬

‫]˜ ‪[È¯Î Ï ¯ÂÎÓÏ Ó"Ú ÔÈ‬‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬דעת הפוסקי בטעמא דקרא משו דילמא‬

‫‪ 'ÒÂ˙·Â‬בסוכה ל"ט ע"א ד"ה וליתיב וכו' מבואר‬ ‫אתי למיכל מיניה‪ .‬ונ"ל ראיה ברורה לזה‬
‫מש"ס ע"ז ס"ח ע"ב בעלמא סבר רב נט"ל מותר‬
‫דישראל שנזדמ לו אעפ"י שמותר למוכרו‬ ‫והכא חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי‬
‫מ"מ ישראל אחר אסור לקנות ממנו למכור לנכרי‬ ‫מיניה ואפ"ה אסריה רחמנא ופירש"י ובלא אזהרה‬
‫להרויח ע"ש‪ .‬אע"ג דודאי כש שהוא עצמו מותר‬ ‫בדילי אינשי מיניה ולמה לי דאזהר רחמנא ש"מ‬
‫למוכרו הה"נ שלוחו כמותו‪ ,‬אבל שיקנה זה באופ‬ ‫אפי' נט"ל אסור עכ"ל‪ .‬ואי ס"ד סחורה אסרי רחמנא‬
‫שנסתלקו בעלי הראשוני לגמרי ונכנס הוא‬ ‫א"כ איצטרי קרא לאסור סחורה אע"כ סחורה נמי‬
‫תחתיה זה אסור‪ ,‬אע"פ שלפי הטע דדלמא אתי‬ ‫לא אסרה רחמנא אלא משו דלמא אתי למיכל‬
‫למיכל מיניה י"ל כיו שנזדמ לזה ומותר ליה‬ ‫מיניה והכא דבדילי אינשי לא נאסר סחורה כמ"ש‬
‫למוכרו ולא חיישינ דלמא אתי למיכל במקו‬ ‫בתשו' רשב"א דבאינ ראויה עוד לאכילה מותר‬
‫הפסידו‪ ,‬א"כ ע"כ כיו דטרפה הלז אית בי' משו‬ ‫לעשות בו סחורה‪ ,‬ואע"ג דתוס' ש בע"ז )ד"ה דהא(‬
‫דלמא אתי למיכל מיני' ואפ"ה שרי' רחמנא‪ ,‬א"כ מה‬ ‫פירשו פי' אחר בהא דחידוש הוא עיי"ש‪ ,‬מ"מ‬
‫לי לישראל זה או לישראל אחר הקונה ממנו‪ .‬מ"מ‬ ‫במתני' סו מסכת מכות )כג‪ ,‬ב( אמר ר"ח ב עקשיה‬
‫מבואר מהתוס' דלא הותר אלא לזה ולא לקנות‬ ‫רצה הקב"ה לזכות את ישראל א"א לפרש פי' אחר‬

‫ממנו‪.‬‬ ‫ע"ש א"כ מוכח כנ"ל וק"ל‚‪.‬‬

‫‡‪ Í‬הט"ז סי' קי"ז )סק"ב( רצה להתיר וסמ עצמו‬ ‫‪ Ï" Â‬דנפקא לרז"ל הכי מקרא דאוסר סחורה מלא‬

‫אדקדוק לשו הקרא תתננה או מכור ולא אמר‬ ‫יאכל ופי' רש"י פסחי כ"א ע"ב לא יהיה בו‬
‫או תמכור כמו דכתיב תתננו‪ ,‬אע"כ להורות נת שאי‬ ‫היתר המביא לידי אכילה וסת הנאות לידי אכילה‬
‫הוא צרי למוכרו בעצמו אלא אפי' אחר ולהתיר ע"י‬ ‫ה באותו שלוקח בדמי דבר מאכל עכ"ל‪ .‬ומטע‬
‫שלוחו פשיטא דשלוחו כמותו אע"כ ע"י מו"מ שזה‬ ‫זה נאסר אפי' צביעה והדלקה בכל איסורי הנאה‬
‫קונה ממנו ומוכר לאחר כנלע"ד ליישב כוונת ט"ז‪.‬‬ ‫כמ"ש תוס' ש כ"ב ע"ב ד"ה לכ וכו' ע"ש‪ .‬וא"כ‬
‫הכא בשרצי דהדר מפיק קרא היתר הנאה מלכ‬

‫·‪.‡ ,‚Î ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ· ‡"˘¯‰Ó‰ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.· ,ÁÒ Ê"Ú Ò"Á 'ÈÁ '¯ .‬‬

‫„‪Ù"Ú ¯·„· Ϙ‰Ï ÈÏ ‰ÏÈÏÁ Ó"Ó Ï"‰Ê· Ì˘ ÂÓˆÚ· ÌÈÈÒ ‡È˘Â˜ ͯ„ ˜¯ ˙‡Ê ·˙Î ‡Ï„ È"ÂÂÁ· ˜„ ‡Ï Î"Ó· ·" :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .‬‬
‫‪˙Ó‡· Ì‚Â Ï"ÎÚ [Ú"ˆ ÈÏ˘ Û‡] ‡˙Èȯ‡„ ȉ Ë" ̂„ ·"Ú ÛÂÒ· Î"Á‡ Ì‚ ·˙Î ÔΠÌÈ ÂÓ„˜ Â‰Â¯Ú˘ ‡Ï È˙˘„Á˘ ‰˘„Á ‡¯·Ò‬‬
‫‪¯ȷ҉˘ ÂÓÎ ¯˘ÂΉ ˙Ú˘ ‰Ï ‰˙ȉ ‡Ï ȯ˜ÈÓ ‰ÏÈ· Ì‚„ (‡"Ú Î"˜ Û„) ÔÈÏÂÁ· ‡Â‰ ÍÂ¯Ú Ò"˘„ „Â‡Ó ‰ÂÓ˙ ‰˙ÂÓˆÚ· È"ÂÁ‰ ˙¯·Ò‬‬
‫‪ÌȈ¯˘„ ˜ÂÏÈÁ‰ ‡ÏÂÏ„ (·"Ú Î"˜) Û„· Ì˘ ¯‡Â·Ó Ì‚Â ˘"ÂÚÈ Î"Ú˘ ‰Ï ‰˙ȉ ‡Ï ‰˙Ú ‡È‰˘ ÂÓ΄ ÌÂ˘Ó (Í ‰Ï ‰Ó ‰"„) Ì˘ 'ÒÂ˙‰‬‬
‫‪ÌȈ¯˘Ó ¯ÂÓ‚Ï ÔÈÏÂÎÈ ˙Ó‡‰ ÈÙÏ Ì‚ ‰ÏÈ· ¯ÂÒȇ ÔÈ ÚÏ ¯‡Â·Ó „ÂÓÚ‰ ˘È¯ Ì˘ 'ÒÂ˙·Â ÌȈ¯˘Ó ‰ÏÈ· „ÂÓÏÏ ÔÈÏÂÎÈ ¯ÈÙ˘ ‰˘„Úη ÔȇÓËÓ‬‬

‫‪.(‰ÊÓ ‚"Ï 'ÈÒ „"ÂÈ ·˜ÚÈ Ï"‚È ˙"¢ ÔÈÈÚ ‰"‡) .ÌȈ¯˘Ó Î"‚ „ÂÓÏ Â ‡˙Èȯ‡„ ‡Â‰ ‰ÏÈ· · Է˯ΠԯȈ ȯ‰˘ ‡Â‰ Ô΢ Ú„˙Â‬‬
‫‪.‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù‰ Ì˘· Î"˘Ó ‡ ‰¯Ú‰ ‰˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‰‬‬