Page 243 - 2
P. 243
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯Á
ולא נשאר רק איסור סחורה מיהיה אי יקוי לא א"כ הויתו ראשונה הוא איסור הנאה בכל מיני
יאכל לא יהא בו היתר אכילה וע"כ ה"ק בהויתו הנאות וכתיב לכ להתיר כל מיני הנאות .וע"כ
יהיה בדבר שאפשר שיבוא לידי אכילה היינו סחורה צריכי לפשר ביניה ונמסר לחכמי לאסור סחורה
דלמא אתי למיכל מיני' גופה ולא לאסור שארי ולהתיר שארי הנאות א לחזקיה דס"ל כל אכילה
הנאות השוי דבר המביא לידי אכילה .וקרוב לזה שבתורה אינו אלא אכילה ממש וא"כ אי לא כתיב
כוונת תשו' חות יאיר )סי' קמב( ע"ש והגאו ז"ל לא יאכל ולא לכ רק יהיו בהויתו יהיה נמי לא
הכריע ש דגילה רחמנא בשרצי וה"ה לכל משמע אסור כל הנאות דהרי הויתו ראשונה אינו
איסורי שאי לה שעת הכושר כעי שרצי אלא אי' אכילה ומסתיי דהוי מרבי תוספת אי'
לאפוקי נבלות וטרפות דלא אתי )למינהו( ]מינייהו[ קצת והיינו סחורה ולא שארי הנאות וא"כ לא לכתוב
אלא מדרבנ אסירי ע"ש„ .ולולי דבריו הייתי אומר לא יאכל ולא ליבעי לכ וא"ש ואולי לזה נתכוו
בהיפו גלי רחמנא בשרצי דבדיליה מיניה ואפ"ה
אוסר סחורה ק"ו לדברי שאי נפשו של אד קצה מהרש"א ז"ל אלא שקיצר·.
בה דאסורי בסחורה מדאורייתא.‰ ][‰¯ÂÁÒ ¯ÂÒȇ· ‡¯˜„ ‡ÓÚË
]˜ [È¯Î Ï ¯ÂÎÓÏ Ó"Ú ÔÈ Ó"ÓÂדעת הפוסקי בטעמא דקרא משו דילמא
'ÒÂ˙·Âבסוכה ל"ט ע"א ד"ה וליתיב וכו' מבואר אתי למיכל מיניה .ונ"ל ראיה ברורה לזה
מש"ס ע"ז ס"ח ע"ב בעלמא סבר רב נט"ל מותר
דישראל שנזדמ לו אעפ"י שמותר למוכרו והכא חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי
מ"מ ישראל אחר אסור לקנות ממנו למכור לנכרי מיניה ואפ"ה אסריה רחמנא ופירש"י ובלא אזהרה
להרויח ע"ש .אע"ג דודאי כש שהוא עצמו מותר בדילי אינשי מיניה ולמה לי דאזהר רחמנא ש"מ
למוכרו הה"נ שלוחו כמותו ,אבל שיקנה זה באופ אפי' נט"ל אסור עכ"ל .ואי ס"ד סחורה אסרי רחמנא
שנסתלקו בעלי הראשוני לגמרי ונכנס הוא א"כ איצטרי קרא לאסור סחורה אע"כ סחורה נמי
תחתיה זה אסור ,אע"פ שלפי הטע דדלמא אתי לא אסרה רחמנא אלא משו דלמא אתי למיכל
למיכל מיניה י"ל כיו שנזדמ לזה ומותר ליה מיניה והכא דבדילי אינשי לא נאסר סחורה כמ"ש
למוכרו ולא חיישינ דלמא אתי למיכל במקו בתשו' רשב"א דבאינ ראויה עוד לאכילה מותר
הפסידו ,א"כ ע"כ כיו דטרפה הלז אית בי' משו לעשות בו סחורה ,ואע"ג דתוס' ש בע"ז )ד"ה דהא(
דלמא אתי למיכל מיני' ואפ"ה שרי' רחמנא ,א"כ מה פירשו פי' אחר בהא דחידוש הוא עיי"ש ,מ"מ
לי לישראל זה או לישראל אחר הקונה ממנו .מ"מ במתני' סו מסכת מכות )כג ,ב( אמר ר"ח ב עקשיה
מבואר מהתוס' דלא הותר אלא לזה ולא לקנות רצה הקב"ה לזכות את ישראל א"א לפרש פי' אחר
ממנו. ע"ש א"כ מוכח כנ"ל וק"ל‚.
‡ Íהט"ז סי' קי"ז )סק"ב( רצה להתיר וסמ עצמו Ï" Âדנפקא לרז"ל הכי מקרא דאוסר סחורה מלא
אדקדוק לשו הקרא תתננה או מכור ולא אמר יאכל ופי' רש"י פסחי כ"א ע"ב לא יהיה בו
או תמכור כמו דכתיב תתננו ,אע"כ להורות נת שאי היתר המביא לידי אכילה וסת הנאות לידי אכילה
הוא צרי למוכרו בעצמו אלא אפי' אחר ולהתיר ע"י ה באותו שלוקח בדמי דבר מאכל עכ"ל .ומטע
שלוחו פשיטא דשלוחו כמותו אע"כ ע"י מו"מ שזה זה נאסר אפי' צביעה והדלקה בכל איסורי הנאה
קונה ממנו ומוכר לאחר כנלע"ד ליישב כוונת ט"ז. כמ"ש תוס' ש כ"ב ע"ב ד"ה לכ וכו' ע"ש .וא"כ
הכא בשרצי דהדר מפיק קרא היתר הנאה מלכ
·.‡ ,‚Î ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ· ‡"˘¯‰Ó‰ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .
‚.· ,ÁÒ Ê"Ú Ò"Á 'ÈÁ '¯ .
„Ù"Ú ¯·„· Ϙ‰Ï ÈÏ ‰ÏÈÏÁ Ó"Ó Ï"‰Ê· Ì˘ ÂÓˆÚ· ÌÈÈÒ ‡È˘Â˜ ͯ„ ˜¯ ˙‡Ê ·˙Î ‡Ï„ È"ÂÂÁ· ˜„ ‡Ï Î"Ó· ·" :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .
˙Ó‡· Ì‚Â Ï"ÎÚ [Ú"ˆ ÈÏ˘ Û‡] ‡˙Èȯ‡„ ȉ Ë" ̂„ ·"Ú ÛÂÒ· Î"Á‡ Ì‚ ·˙Î ÔΠÌÈ ÂÓ„˜ Â‰Â¯Ú˘ ‡Ï È˙˘„Á˘ ‰˘„Á ‡¯·Ò
¯ȷ҉˘ ÂÓÎ ¯˘ÂΉ ˙Ú˘ ‰Ï ‰˙ȉ ‡Ï ȯ˜ÈÓ ‰ÏÈ· Ì‚„ (‡"Ú Î"˜ Û„) ÔÈÏÂÁ· ‡Â‰ ÍÂ¯Ú Ò"˘„ „Â‡Ó ‰ÂÓ˙ ‰˙ÂÓˆÚ· È"ÂÁ‰ ˙¯·Ò
ÌȈ¯˘„ ˜ÂÏÈÁ‰ ‡ÏÂÏ„ (·"Ú Î"˜) Û„· Ì˘ ¯‡Â·Ó Ì‚Â ˘"ÂÚÈ Î"Ú˘ ‰Ï ‰˙ȉ ‡Ï ‰˙Ú ‡È‰˘ ÂÓ΄ ÌÂ˘Ó (Í ‰Ï ‰Ó ‰"„) Ì˘ 'ÒÂ˙‰
ÌȈ¯˘Ó ¯ÂÓ‚Ï ÔÈÏÂÎÈ ˙Ó‡‰ ÈÙÏ Ì‚ ‰ÏÈ· ¯ÂÒȇ ÔÈ ÚÏ ¯‡Â·Ó „ÂÓÚ‰ ˘È¯ Ì˘ 'ÒÂ˙·Â ÌȈ¯˘Ó ‰ÏÈ· „ÂÓÏÏ ÔÈÏÂÎÈ ¯ÈÙ˘ ‰˘„Úη ÔȇÓËÓ
.(‰ÊÓ ‚"Ï 'ÈÒ „"ÂÈ ·˜ÚÈ Ï"‚È ˙"¢ ÔÈÈÚ ‰"‡) .ÌȈ¯˘Ó Î"‚ „ÂÓÏ Â ‡˙Èȯ‡„ ‡Â‰ ‰ÏÈ· · Է˯ΠԯȈ ȯ‰˘ ‡Â‰ Ô΢ Ú„˙Â
.‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù‰ Ì˘· Î"˘Ó ‡ ‰¯Ú‰ ‰˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‰