Page 242 - 2
P. 242
Ì˙Áתשובה קח ʯ ¯ÙÂÒ
לא סתי Èועוד איכא משו איבה וגדול השלו .Ï"„ˆ˜ ÌÁ Ó Â"Ë '„ ÌÂÈ ·"Ù ˜"˜Ï ÍÂÓÒ Ô‚¯ÚÈ ‰Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó ושלו ל ולתורת הכ"ד א"נ.
˙˘Á˜ ‰·Â
][‰ÏÈ·· ÌȯÂÒ‡‰ Ìȯ·„· ‰¯ÂÁÒ
]·[„"‰˙‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È ˘‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ
.‡"ÚÈ ¯‡Â„‡„‡ ˜"„·‡ È" ÛÒÂÈ ‰"ÂÓÎ '‰ ˙‡¯ÈÂ
Ì Ó‡Âבתה"ד )סי' ר( מייתי בש גליו תוס' דרק
‚ ‰"Èהגיעני ונפשו היפה בשאלתו נידו ישראלי
מדרבנ אסור ,וקרא דיהיו אסמכתא בעלמא
הוא .ולכאורה נראה כ מהסוגי' דפרי ולחזקיה החוכרי קצבות מהשררה יר"ה וצריכי
למה לי דכתב רחמנא לא יאכל ומייתי לכ למישרי למכור לאו"ה בשר חזיר ומפני שאסור לעשות
וכו' ומאי קושיא דהא אצטרי לאיסור סחורה מה"ת סחורה בדברי האסורי מה"ת ע"כ שוכרי לה
וכמ"ש מהרש"ל ומהרש"א ,אבל לגליו א"ש ,דהנה פועל נכרי המקצב כל הבשר הכשר ,ולו מסרו קצבת
המקש דפרי אי הכי אפי' לכתחלה נמי צרי להבי החזיר שלו יהיה הקר והריוח ,והנה רואי שעי"ז
מאי אי הכי הא בלא"ה קשה מ"ש רישא ומ"ש סיפא באי לידי הפסד גדול כי א יבואו נכרי לקנות
וע"כ צרי לומר בלא"ה נמי ה"א איסור סחורה מכחיש ואומר שאי לה בשר בהמה טהורה כי א
דרבנ וה התירו בנזדמנו ,אבל השתא דכתיב בשר חזיר שהריוח שלו ונמצא בשר בהמה טהורה
להדיא לכ להיתרא כל צרכיכ לא מצי רבנ לאסור של ישראל תעובר צורתו ויצא לבית העיפוש וסרחו .
מה שהתורה התירה בהדיא כמ"ש ט"ז סי' קי"ז וכבר ע"כ שואלי ומבקשי להמציא לה היתר שיהי'
קדמו כ"מ פ"ג מהל' מכלי )ה"ז( ומביאו תוי"ט ריוח הטמאי נמי של ישראל ופועל הנכרי לא יהיה
)פ"ט( ]פ"ב[ דסנהדרי משנה ב' ועיי' תוס' ב"מ ע' אלא משרת ובזה ינצלו מהפסד רב .ויע מעלתו כתב
ע"ב ד"ה תשי וכו'‡ .וא"כ שפיר מקשה אי הכי שאגב עיי בסוגיא ובהלכה והארי ,ואי דרכי אלא
שהוא מבואר היתרא בקרא לכל צרכיכ אי יכולי להעמיד על האמת לפע"ד ,ע"כ ג אנכי אערי
לאסור ,ומשני לעול דרבנ ואי היתרו מבואר לפניו מקור העני ממקור חוצבו וממילא רווחא
בקרא כיו דהדר כתיב יהיה יש לסמו עליו איסורא,
אע"ג שאי דרשה גמורה ,מ"מ לא מיקרי היתר שמעתא במה שנוגע לענינו ובעזה"י.
מפורש ומצי רבנ למיסרי .ע"כ כיו דידע בפשיטות
דהוא אסמכתא ואסור סחורה דרבנ ע"כ פרי ]‡[‰¯Â˙‰Ó ‰¯ÂÁÒ ¯ÂÒÈ
לחזקיה לא יכתב לא יאכל ולא בעי לכ .ומוכח
· 'ÒÓפסחי כ"ג ע"א והרי שרצי וכ' התוס' ש
כגליו .
)ד"ה אמר( ובב"ק פ"ב ע"ב )ד"ה לא( בש
‡ Íרוב הפוסקי התוס' ורא"ש ורשב"א הנ"ל הירושלמי )שביעית פ"ז הל' א( דבמי שסתמו למלאכה
לא נאסרה סחורה .ותו הקשו למה לי ארור מגדל
ורמב" כמ"ש משל"מ ספ"ח ממ"א ס"ל דיהיו חזירי תיפוק ליה מדאורייתא אסור ,וע"כ נחתו
דרשה גמורה היא ומדאורייתא אסור .וצ"ל בישוב ק' לחלק אפי' במי שעומד לאכילה א אי הסחורה
מהרש"ל הנ"ל כמו שתי' מהרש"א ,אלא שצרי לאכילה כ"א לעשות מלאכה כגו למשוח עורות
ביאור והיינו דהא מלשו יהיו לא משמע אלא לומר מותר .ומבואר מדבריה ומ הרא"ש במסכת ב"ק
אע"ג שכתבתי היתרא דלכ מ"מ בהויותו ראשונה ש ומלשו הרשב"א בתשו' סי' ש"א דמדאוריי'
יהיה וצרי חקירה מה היה הויתו ראשונה .הנה לר' אסור אלא טעמיה דקרא משו דילמא אתי למיכל
אבהו דכל לשו אכילה שבתורה משמע איסור הנאה
מיניה ע"ש וברשב"א.
.· ,ËÓ ÔÈÏÂÁ ÔÈÈÚ .È
˙˘Á˜ ‰·Â
‡.˘"Ú Ôȯ„‰ Ò È"˙Î ‰ËÈ˘ Ì˘· Ó"‰Ú˘Ó ÔÎ ‡È·‰  ˙‡ Ì˘ Ôȯ„‰ Ò ‡"Ú¯ 'ÒÂ˙· .
