Page 244 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קח ‪˯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ ÍÂ˙ÓÂ‬מ"ש לעיל דמשו"ה לא הקשה תוי"ט מחלב‬ ‫ומ"מ נעל ממנו תוס' סוכה הנ"ל שאוסר להדי'‪.Â‬‬
‫ודקדוקו בקרא דלא כתיב תמכרנו אינו כדאי‪ .‬ובשג‬
‫עזי ללחמ דהו"מ למימר דהוה נזדמנו לו‬ ‫י"ל דנתינה לגר שהוא מצוה להחיותו ולהקדימו ע"כ‬
‫מוכח דכשקונה העזי לצור עור ובשר וגיזה‬ ‫כתיב תתננו דמצוה בו יותר מבשלוחו אבל מכירה‬
‫אע"פ שממילא יש כא חלב ה"ל כצד טהורי ויש‬ ‫לעכו" שאינו מצוה כתיב או מכור ע"י שלוחו אבל‬
‫ש ג"כ טמאי דמותר לכתחילה לצוד שניה‬
‫יחדיו‪ .‬וכ"כ ב"ח בלשו הטור רס"י קי"ד ע"ש‪ .‬אבל‬ ‫לא ע"י הקונה ממנו‪.‬‬
‫לנחור תיישי למכור הבשר לנכרי אלא שלא‬
‫להפסיד עור הוא נוחר זה בודאי אסור‪ ,‬כמ"ש‬ ‫]‪[Ë"ÂÈ 'ÒÂ˙‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬
‫הגהת משאת בנימי סי' כ"ה ע"ש‪ ,‬ודברי ט"ז המתיר‬
‫תמוהי מאוד‪ ,‬וכבר מחו ליה מאה עוכלי בעוכלי‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בתוי"ט דמס' שביעית ש הקשה מפ"ק‬
‫דאי כא שו התחלה בהיתר‪ ,‬דהרי עיקר קניית‬
‫למכור הבשר לנכרי ורק משו הפסד מועט דהעור‬ ‫דבכורות )ו‪ ,‬ב( דבעי למיל חלב שרי‬
‫מעשרה חריצי חלב ודחי דלמא לסחורה‪ .‬וקשיא ליה‬
‫רוצה לנחור וישתקע הדבר‪.‬‬ ‫דהרי כל האסור מה"ת ג סחורה אסור והנה קוד‬
‫זה כבר מייתי ש"ס מחלב עזי ללחמ ודחי נמי‬
‫]·‪[· ,„È ˙Âί·Ó Ê"ˉ ˙ȇ¯ ¯Â‡È‬‬ ‫לסחורה ומהא לא הוה קשיא לתוי"ט משו די"ל‬
‫בנזדמנה לו שהרי מגדל עזי לגיזה ולאכילה ובי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מייתי ליה ראיה ממס' ברכות י"ד )ע"ב( אמר‬ ‫כ חולב לסחורה אבל מחריצי חלב ק' שפיר דאפי'‬
‫א נזדמנו לישי אבי דוד חריצי חלב ומותר לו‬
‫רב לא יתחיל וא התחיל גומר‪ .‬ורבי תמהו‬ ‫למוכר לנכרי אבל מי התיר לשר האל ללוקח‬
‫שטעה בפשט גמרא‪ ,‬הת ליכא שו נדנוד אסור בפ'‬
‫ציצית ומאי ראיה מזה שהמתחיל בהיתר יגמור‬ ‫ממנו לסחור בה ‪.Ê‬‬
‫באיסור‪ .‬וכי היכי דלא לשוי' לגברא רבה בטועה ח"ו‬
‫אימא ביה מלתא‪ .‬דהרשב"א ש הקשה אבני מערבא‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בישוב קושיא זו די"ל נהי בכל האיסורי‬
‫שמתחילי דבר אל ב"י ואמרת אליה הא כל פסוקי‬
‫דלא פסק משה אנ לא פסקינ ליה‪ .‬וא"ל תלמידי‬ ‫מייתי ש"ס קרא להיתר הנאה לכ‬
‫הבחור המופלג החת המל"ח‪ Ë‬כ"ה משה טוביה‬ ‫וקצירכ וכדומה‪ ,‬מ"מ יהיו דכתיב בשרצי )ו(מגלי‬
‫בש אביו הרב מו"ה יוס זצ"ל מק"ק אמשטרד‬ ‫על כל לכ דכתיב בכל האסורי שאיננו לכל‬
‫שאמר דבר נפלא שזה הוא המקרא בפ' עריות )ויקרא‬ ‫צרכיכ ממש דלסחורה מיהת אסור‪ .‬ומ"מ משמעות‬
‫יח‪ ,‬ב( דבר אל ב"י ואמרת אליה אני ה' אלהיכ‬ ‫דלכ במקומו קאי דלכ הוה דהרי מותר בשארי‬
‫ע"ש ותמיה רבתא )ע"ש( ]על[ הרשב"א שנעל זה‬ ‫הנאות‪ .‬א בד ואמה"ח דפרי ש"ס )ש ( והרי ד‬
‫ומשני ד איתקש למי ואמה"ח איתקש לד ‪ .‬א"כ‬
‫ממנו‪.‬‬ ‫בהני תרי א"א לומר דיהיו דכתיב בשרצי מגלי נמי‬
‫אד ואמה"ח שיהיה אסור בסחורה‪ ,‬דא"כ אינו‬
‫]‡‪[‰ÏÈÏ· ˙ȈȈ ˙˘¯Ù ˙¯ÈÓ‬‬ ‫דומה למי שהרי מי ג בסחורה מותר נמצא ד‬
‫ואבר מ החי על כרח מה"ת מותרי בסחורה וא‬
‫‡‪ Ì Ó‬שבתי וראיתי אני עני דלכאורה מה כל הרעש‬ ‫אסורי היינו מדרבנ אבל מה"ת א"א‪ ,Á‬והא דהוה‬
‫בעי למיסר חלב היינו או משו איסור ד דנעכר‬
‫דבני מערבא שלא לומר פ' ציצית‪ ,‬ויהי מה‬ ‫ונעשה חלב או משו דליכא דבר היוצא מ החי‬
‫שאינו נוהג בלילה‪ ,‬מ"מ מה הפסד יש באמירת פ'‬ ‫דשריא וכיו דבד ואמה"ח מותר לסחור בה מכ"ש‬
‫ציצית בלילה‪ .‬וצ"ל כיו דאז אי לו שייכות לק"ש‬ ‫בחלב רק הוה סד"א לאסור באכילה וכדבעי למיל‬
‫ה"ל הפסק בינו לברכת ק"ש שתי לאחריו ע"כ לא‬ ‫מחריצי חלב דחי שפיר אימא לסחורה ועדיי לא‬
‫אמרו רק מה ששיי למלכות דבר אל ב"י ואמרת‬
‫אליה אני ה' אלהיכ אמת‪ .‬ומעתה א"א לומר שלא‬ ‫אסרו רבנ וא"ש‪.‬‬

‫‪ȯ·„ ‡È·Ó ÂÓˆÚ· Ê"ˉ ‡Ï‰ ,È˙ ·‰ ‡Ï ,Ë"Ï ‰ÎÂÒ 'ÒÂ˙ Ê"Ë‰Ó ÌÏÚ ˘ Ì˘ ˘"Ó :ÛÈÒ‰  ȷ¯ ȯ·„ ‡È·‰ „"˜Ò Ì˘ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· .Â‬‬
‫‪.̄˜‰ ˜"Ò· Ì‚Â ‰Ê ˜"Ò· 'ÒÂ˙‰‬‬

‫‪.Ì˘ ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ·Â Â"˜Ò ÊȘ 'ÈÒ ÍÒ ÔÈÈ 'ω Ú"Â˘Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.Ê‬‬
‫‪.ԇΠÂ˙ÂÓÎ ¯‡·Ï Î"˘Ó ˘"Ú .‰¯Â˙‰Ó ‰¯ÂÁÒ· ÌȯÓÂÁ Í ‰˘ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"˘ÓÓ Â È·¯ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ÊȘ 'ÈÒ ˘È¯ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù ÔÈÂÚÈ .Á‬‬
‫‪˙‡ "Ò"˙Á ˙·¢˙· ÌȯÙÒ ÌÈ˘È‡" ‰‡¯) Ò"˙Á‰ ˙¯ÈËÙ ¯Á‡Ï ˜¯ Ò"˙Á‰ Ï˘ Â˙· ˙‡ ‡˘ ‰˘ÚÓÏ - È ˙Á ˙ÂÈ‰Ï „ÚÂÈÓ‰ -] .Ë‬‬

‫˙ˆ‡[‪.‬‬