Page 251 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪ÊË‬‬

‫‚‪ Ì‬המהרי"ק כתב שרש כ"ג שלא ניתק אלא‬ ‫דהרמ"א בח"מ סס"י ל"ה מייתי די"א דתקנת קדמוני‬
‫הוא כו' ע"ש‪ ,‬ועי' היטב מ"ש הסמ"ע סי' ת"ח‪ ,‬ובסי'‬
‫כשהתובע טוע ברי אבל אי תבע על פיה הבו‬ ‫זה„ כ' החילוק דוקא ניזקי שכיחא אבל בעלמא‬
‫דלא להוסי עלה‪ ,‬אע"ג דחי' נאמנת בלי ברי של‬ ‫מהימנינ פסולי עדות באות המקומו'‪ .‬והוא מתה"ד‬
‫שו אד ‪ ,‬מ"מ הבו דלא להוסי על התקנה‪ ,‬מכ"ש‬ ‫סי' שנ"ג שמצא כ' שהוא תקנת קדמוני' להאמי‬
‫פסולי' במקו דל"ש כשרי ‪ ,‬וסמכו תקנת על ה‬
‫להאמי הרועה ארמאי‪ .‬תדע דא"כ ה"ל להאמי‬ ‫דג' נאמני על הבכור ואחד מה חיה‪ .‬וכ' הא דלעני‬
‫בהיתר עגונה‪ ,‬דמי שכיחי בהריגת ורציחת כ"א אות‬ ‫נזיקי לא מהימני עכו" ועבדי משו דנזקי שכיחי‬
‫אשר על פיה כל ריב וכל נגע בארצות ערביי'‪,‬‬ ‫ולא שבקת חי כל גזל וחשוד ישכור לו עכו" ועבד‬
‫ואפ"ה אי נאמ אלא במסל"ת ולא במתכוי להעיד‪,‬‬ ‫להעיד שנזק מחבירו וישל לו‪ ,‬ע"כ לא עשו בו‬
‫תקנה‪ ,‬אבל בהנ דברי עשו תקנה‪ .‬אלו דבריו ז"ל‪.‬‬
‫עיי יבמות קכ"א ע"ב במשנה וגמ' א נתכוו‬
‫להעיד אי עדותו עדות‪ .‬ובשאר איסורי אפי'‬ ‫‪ ÚÓ˘Ó‬מזה דבשארי דברי אפי' לעכו" עשו‬
‫מסל"ת אינו נאמ ‪ .‬וכללא כיילי דבריו אינ מעלי‬
‫ואינ מורידי והבהמה שבעדר יאכלו ענוי וישבעו‪.‬‬ ‫תקנה להאמינו‪ .‬ומ"מ הרמ"א ל"כ אלא‬
‫פסולי עדות ישראלי אבל ארמאי אשר פיה דיבר‬
‫‪.Á"‰Ú·‰ ˘"„ "‡ „"Ή‬‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ ÂÈÏÒÎ 'È '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫שוא חלילה לתק להאמי ‪ ,‬והבו דלא לוסי ‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‚Ș ‰·Â‬‬

‫]‪[Ò¯Á ÈÏÎ ˙ÏÚ‚‰‬‬

‫‪ „"ÚÙÏÂ‬אי להתיר כלל ע"כ אבאר דבריה הנ"ל‬ ‫˘‪ÏÚ· ı¯Á ÌÒ¯ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ "ÈÏ Ë"ÎÂ‬‬
‫‪Ò"Ó‰Ú· È" ¯ÊÈÏ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ˙ÂÈÙÏ˙ Ï˙ ˙ÂÈÙÈÙ‬‬
‫בעזה"י וממילא רווחא שמעתתא וה'‬
‫יעזרנו‪.‬‬ ‫‡· ‪.‡"ÚÈ Ú˜‡¯˜ ˜"˜· È ÂÓÎÁ˙ ˙·˘· ˘„˜ È‬‬

‫‪ 'Î‬הטור ]יו"ד סי' קכא[ כ' בעה"ע ]שער הכשר בשר[‬ ‫‪ Ù"Ó‰Á‬העבר הגיעני יקרתו וז"ל שאלה היות פה‬

‫אי לא מסתפינא מרבוותא אמינא דאפי' בכ"ח‬ ‫ק"ק קראקע ממש כל בעלי בתי‬
‫בקדרה דלאו ב"י מגעילה ג"פ ודיו וכ"כ הרשב"א‬ ‫משתמשי בקדירות ברזל מצופי בהיתו‬
‫וכו' ע"ש‪ .‬ובאמת לא כ"כ הרשב"א שז"ל בת"ה‬ ‫)געשמעלצט( לב ושוע וחסרו ידיעה לכל העול‬
‫הקצר בית ד' סו שער ד'‪ ,‬כ"ח שבלע א' מ‬ ‫ממה נעשה הגשמעלצט‪ .‬כי הבעלי מלאכות מסתירי‬
‫האיסורי וכו' דברי אלו שאמרנו כשבלע א'‬ ‫מעשיה שלא יודע לשו אד לעשות כמעשיה ‪,‬‬
‫מאיסורי תורה אבל בלע א' מאיסורי דבריה‬ ‫והגשמלעצט דק מאוד פחות מכדי קליפה עביו ויש‬
‫מגעילו ג"פ ודיו‪ ,‬ואפשר לומר שלא התירו אלא‬ ‫לחוש אולי מחרס נעשה התערובות בהיתו וגו‬
‫באי' שאי לה עיקר וכו' וראוי לחוש שלא להקל‬ ‫ההיתו קשה ונראה כברזל‪ .‬ולעיי בהאי מלתא צ"ע‬
‫בה עכ"ל‪ .‬הרי שדברי רשב"א רחוקי מעיטור‬ ‫א להתיר בהגעלה א אירע בהו טריפות‪ ,‬או צרי‬
‫דהעיטור אי לא הוי מסתפי הי' מתיר אפי' קדרה‬ ‫ליבו בחזרת כבשונות כדי כ"ח או בליבו כ"ד עד‬
‫שבלע אי'סור דאורייתא רק שנעשה אינו ב"י רק‬
‫דמסתפי להתיר כל שתחלת בליעתו איסור דאוריית'‬ ‫שהקש נשר בחו עכ"ל השאלה‪.‬‬
‫אע"ג שנפג אח"כ‪) .‬ובספר( ]והרשב"א[‡ לא התיר‬
‫אלא כשתחלת בליעתו איסור של דבריה שאי לו‬ ‫]‪[ÂÓÂÈ Ô·  ȇ˘ Ò¯Á ÈÏÎ ˙ÏÚ‚‰‬‬
‫עיקר בדאוריית'‪ ,‬ודבר זה מבואר בתה"א דש עיקרו‬
‫‪ Ó"¯ÙÂ‬העמיק הרחיב ועיקר בנינו על דברת‬

‫העיטור והרשב"א דמייתי טי"ד סי' קכ"א‬
‫דאפשר להקל בכ"ח שאינו ב"י בהגעלה ג"פ‪.‬‬

‫„‪.Ï"˜Ò· ˘"Ú ‰Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ú"ÓÒÏ Â˙ ÂÂÎ .‬‬
‫˙˘‪‚Ș ‰·Â‬‬
‫‡‪˙Ú„ ÏÚ ‰ÏÚ ‡Ï ‰¯Â˙ ¯ÂÒȇ· Â˙ÚÈÏ· ˙ÏÈÁ˙˘Î Ê"ÈÙÏ .Ï"ˆÎ ¯È˙‰ ‡Ï ‡"·˘¯‰Â .Î"Á‡ Ì‚Ù ˘ È"ÙÚ‡ :Á"·Á È˘Ϸ .Ï"ˆÎ„ ‰‡¯ .‬‬

‫‪.ÏÏÎ ¯È˙‰Ï ‡"·˘¯‰‬‬