Page 251 - 2
P. 251
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯ÊË
‚ Ìהמהרי"ק כתב שרש כ"ג שלא ניתק אלא דהרמ"א בח"מ סס"י ל"ה מייתי די"א דתקנת קדמוני
הוא כו' ע"ש ,ועי' היטב מ"ש הסמ"ע סי' ת"ח ,ובסי'
כשהתובע טוע ברי אבל אי תבע על פיה הבו זה„ כ' החילוק דוקא ניזקי שכיחא אבל בעלמא
דלא להוסי עלה ,אע"ג דחי' נאמנת בלי ברי של מהימנינ פסולי עדות באות המקומו' .והוא מתה"ד
שו אד ,מ"מ הבו דלא להוסי על התקנה ,מכ"ש סי' שנ"ג שמצא כ' שהוא תקנת קדמוני' להאמי
פסולי' במקו דל"ש כשרי ,וסמכו תקנת על ה
להאמי הרועה ארמאי .תדע דא"כ ה"ל להאמי דג' נאמני על הבכור ואחד מה חיה .וכ' הא דלעני
בהיתר עגונה ,דמי שכיחי בהריגת ורציחת כ"א אות נזיקי לא מהימני עכו" ועבדי משו דנזקי שכיחי
אשר על פיה כל ריב וכל נגע בארצות ערביי', ולא שבקת חי כל גזל וחשוד ישכור לו עכו" ועבד
ואפ"ה אי נאמ אלא במסל"ת ולא במתכוי להעיד, להעיד שנזק מחבירו וישל לו ,ע"כ לא עשו בו
תקנה ,אבל בהנ דברי עשו תקנה .אלו דבריו ז"ל.
עיי יבמות קכ"א ע"ב במשנה וגמ' א נתכוו
להעיד אי עדותו עדות .ובשאר איסורי אפי' ÚÓ˘Óמזה דבשארי דברי אפי' לעכו" עשו
מסל"ת אינו נאמ .וכללא כיילי דבריו אינ מעלי
ואינ מורידי והבהמה שבעדר יאכלו ענוי וישבעו. תקנה להאמינו .ומ"מ הרמ"א ל"כ אלא
פסולי עדות ישראלי אבל ארמאי אשר פיה דיבר
.Á"‰Ú·‰ ˘"„ "‡ „"Ή
.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ ÂÈÏÒÎ 'È '‰ ÌÂÈ ·"Ù שוא חלילה לתק להאמי ,והבו דלא לוסי .
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘‚Ș ‰·Â
][Ò¯Á ÈÏÎ ˙ÏÚ‚‰
„"ÚÙÏÂאי להתיר כלל ע"כ אבאר דבריה הנ"ל ˘ÏÚ· ı¯Á ÌÒ¯ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ "ÈÏ Ë"ÎÂ
Ò"Ó‰Ú· È" ¯ÊÈÏ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ˙ÂÈÙÏ˙ Ï˙ ˙ÂÈÙÈÙ
בעזה"י וממילא רווחא שמעתתא וה'
יעזרנו. ‡· .‡"ÚÈ Ú˜‡¯˜ ˜"˜· È ÂÓÎÁ˙ ˙·˘· ˘„˜ È
'Îהטור ]יו"ד סי' קכא[ כ' בעה"ע ]שער הכשר בשר[ Ù"Ó‰Áהעבר הגיעני יקרתו וז"ל שאלה היות פה
אי לא מסתפינא מרבוותא אמינא דאפי' בכ"ח ק"ק קראקע ממש כל בעלי בתי
בקדרה דלאו ב"י מגעילה ג"פ ודיו וכ"כ הרשב"א משתמשי בקדירות ברזל מצופי בהיתו
וכו' ע"ש .ובאמת לא כ"כ הרשב"א שז"ל בת"ה )געשמעלצט( לב ושוע וחסרו ידיעה לכל העול
הקצר בית ד' סו שער ד' ,כ"ח שבלע א' מ ממה נעשה הגשמעלצט .כי הבעלי מלאכות מסתירי
האיסורי וכו' דברי אלו שאמרנו כשבלע א' מעשיה שלא יודע לשו אד לעשות כמעשיה ,
מאיסורי תורה אבל בלע א' מאיסורי דבריה והגשמלעצט דק מאוד פחות מכדי קליפה עביו ויש
מגעילו ג"פ ודיו ,ואפשר לומר שלא התירו אלא לחוש אולי מחרס נעשה התערובות בהיתו וגו
באי' שאי לה עיקר וכו' וראוי לחוש שלא להקל ההיתו קשה ונראה כברזל .ולעיי בהאי מלתא צ"ע
בה עכ"ל .הרי שדברי רשב"א רחוקי מעיטור א להתיר בהגעלה א אירע בהו טריפות ,או צרי
דהעיטור אי לא הוי מסתפי הי' מתיר אפי' קדרה ליבו בחזרת כבשונות כדי כ"ח או בליבו כ"ד עד
שבלע אי'סור דאורייתא רק שנעשה אינו ב"י רק
דמסתפי להתיר כל שתחלת בליעתו איסור דאוריית' שהקש נשר בחו עכ"ל השאלה.
אע"ג שנפג אח"כ) .ובספר( ]והרשב"א[‡ לא התיר
אלא כשתחלת בליעתו איסור של דבריה שאי לו ][ÂÓÂÈ Ô·  ȇ˘ Ò¯Á ÈÏÎ ˙ÏÚ‚‰
עיקר בדאוריית' ,ודבר זה מבואר בתה"א דש עיקרו
Ó"¯ÙÂהעמיק הרחיב ועיקר בנינו על דברת
העיטור והרשב"א דמייתי טי"ד סי' קכ"א
דאפשר להקל בכ"ח שאינו ב"י בהגעלה ג"פ.
„.Ï"˜Ò· ˘"Ú ‰Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ú"ÓÒÏ Â˙ ÂÂÎ .
˙˘‚Ș ‰·Â
‡˙Ú„ ÏÚ ‰ÏÚ ‡Ï ‰¯Â˙ ¯ÂÒȇ· Â˙ÚÈÏ· ˙ÏÈÁ˙˘Î Ê"ÈÙÏ .Ï"ˆÎ ¯È˙‰ ‡Ï ‡"·˘¯‰Â .Î"Á‡ Ì‚Ù ˘ È"ÙÚ‡ :Á"·Á È˘Ϸ .Ï"ˆÎ„ ‰‡¯ .
.ÏÏÎ ¯È˙‰Ï ‡"·˘¯‰