Page 255 - 2
P. 255
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯Î
ולמ"ד מותר מיתני בהדי מגעיל ,ע"כ השמיטו לגמרי להפקיע לגמרי וג קנה שבח הכלי ושינה אותו ואי
מהבריית' ולעול להלכתא בהגעלה סגי. להגוי אלא תביעת כס שבור ולא גו הכלי ,ע"כ
.ÔÈ¯Â‰Ë Ô‰Â ÔÏÈ·ËÓ ÔÁÈ„Óפי' אעפ"י שמטביל הצריכו טבילה.
לא סגי בלי הדחה ושפשו בידי להסיר ‡ ‡Ïשיש לדו א עלתה לו ,כיו דעדיי כח גוי
מה שבדופני הכלי .ומ"מ נראה א לא הדיח בידי
רק הטביל בצונ וסר ממנו מה שבדופני הכלי סגי. מעורב בו והוה כיוצא מטומאת גוי ולקדושת
והא"ש דתני וכל שלא הטביל וכו' ולא קתני שלא ישראל לא בא ,וכעי חציו עבד וחציו ב חורי ,
הדיח ,לומר דוקא א לא הטביל אסור ובעי ס' נגד דאפי' עצמו אינו מוציא משו דעבדות וחירות
הטוח שעל פניו אבל א הטביל אפי' לא הטיח לא מעורבי בכל מעשיו ,וה"נ דכוותי' ,ע"כ מסיי ר'
הושע זבי ומטביל ,פי' בעובדא כי האי זבנ מ
אסרינ . הגוי אחר שכבר נעשו כלי והטביל אז כשנכנס
¯˘Ù‡Âעוד דהרי מיירי בקונה סת כלי מגוי לגמרי לקדושת ישראל.
שסתמ מקונחי אלא דעכ"פ צריכי עוד ][ÈÂ‚Ó ˘ÈÓ˘˙ ÈÏÎ Á˜Âω
הדחה על ידינו ,ומ"מ א לא הדיח ולא הטביל
ובשל בה יש לסמו דרוב פעמי יש יותר מששי ˙"¯ .˘ÈÓ˘˙ ÈÏÎ Á˜Âωוהוא תוספתא פ"ט דמס'
נגד הטיח שעל פני הכלי ואי צרי להחמיר כ"כ
דטיחה משהו עבדי לי' .והא דתני חדא אסור היינו ע"ז .וש תני מטגני ,היינו מחבת ,בבבא
דס"ל נטל"פ אסור ואינו אלא כמו טע כל שהוא, דמגעיל .והיינו משו דאזלינ בתר רוב תשמיש
ואפ"ה אסריה רחמנא אע"ג דאינו כ"ש ממש ,דהא ורוב פעמי אי השמ מתיבש ובלע ע"י אמצעי וג
כל אי' בס' משערי' ,אבל מ"מ טע קלוש הוא רוב טיגונ היה בשמ ולא בשומ של איסור וע"כ
כמ"ש תוס' סברא זו לעיל ס"ו ע"א ד"ה מכלל וכו'. סגי בהגעלה .א הרשב"א בתה"א סו בית ד' כ'
ע"כ מחמרי' ה"נ ותני' חדא אסור אבל מא דמתיר מדהשמיט בש"ס ולא נקיט מטגני ש"מ ס"ל בעי
ליבו ,דלא אזלינ בתר רוב תשמישו ע"ש .וק' א"כ
נטל"פ הא נמי שרי' בדיעבד.
ה"ל למיתני בבבא דליבו .
] [Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙Â
„"ÚÏ ÎÚלפמ"ש בתשו' מנח עזרי' סו סי' צ"ו
.‰Ï ˙ÁÎ˘Ó ‡Îȉ "‚ ¯˙ÂÓ ‚"ÙÏË „"ÓÏÂנראה
דוקא באינו ב יומו אזלינ בתר רוב
בוודאי ידע סתמא דתלמודא דפליגי תנאי תשמישו אעפ"י שבודאי באור הזמ שמשו בו פ"א
בנטלפ"ג אלא הוה ס"ל בפוג בעי כגו חומ לתו באור ,מ"מ לא גזרו חכמי אלא משו רוב
הגריסי' לעיל במשנה ס"ה ע"ב אבל הכא שאיננו תשמישו ,והה"נ אפי' ב יומו ולא ידעינ איזה
פגו בעצמו כמ"ש הר" בשמעתי אלא פוג תשמיש נשתמש בו היו אזלינ בתר רובא ותלינ
בתבשיל הבא אחריו וכ פירוש רש"י לעיל ס"ז ע"ב בודאי לא שמשו בו באור .אבל אי ידעינ ששמשו
ד"ה ואיד וכ"כ ש רשב"א )ב"ד ש"א( ור" ע"ש. בו היו פ"א באור אפי' היה רוב תשמישו היו
ודלא כהרא"ה ש .זה הוה ס"ד דאסור לכולי עלמא בבישול ,מ"מ צרי ליבו משו אותו הפע ע"ש.
והיינו דאסר רחמנא ג"נ אבל השתא דתניא חדא וא"כ תינח למ"ד נטל"פ מותר והכי קיי"ל ,אבל
דאפי' פג בתבשיל הבא אחריו מותר א כ ג"נ למ"ד נטל"פ אסור ,א"כ א"א למיזל בתר רוב
תשמישו דהרי לא ימלט ששמשו באור הזמ פ"א
היכי משכחת ליה.‰ ע"י האור ונטל"פ אסור מדאורייתא והמטגני' צריכי
¯·ÎÂכתוב אצלינו במקו אחר Âדג תוס' )ש עו, ליבו .
א ד"ה בת יומא( לא פליגי ע"ז דאי הבליעה ‡˙˘‰Âא"ש ברייתא דתוספתא ס"ל כהלכתא נטל"פ
נפגמת בעצמה אלא שפוגמת בתבשיל הבא אחריו
ואפ"ה רצו להוכיח דתחלת הלילה אינה פוגמת דאי מותר ,ע"כ כלל מטגני בהדי הגעלה בתר
לאו הכי מ"ט הצרי שבירה ומריקה ושטיפה ולא רוב תשמישו ,משא"כ ש"ס דיל הוה בעי למיתנא
בעי למימר משו ביעור נותר וכמ"ש הר" באמת. בסיפא דברייתא וכול שנשתמשו בה עד שלא יטביל
י"ל דהר" מסיי שבירה ומריקה ושטיפה רחמנא וכו' ,תני חדא אסור ותני חדא מותר .וא"כ למ"ד
)אסור( נטל"פ אסור צרי למיתני מטגני בהדי ליבו ,
.'ÂΠ·Â˙Î ¯·Î ‰"„ ÔÏ‰Ï Ì‚ ÂÊ ‰·Â˘˙  ȷ¯ ¯ÈÎʉ ˆ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‰
.ÍÏȇ · ,‰Ú Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ· '¯ .Â
