Page 257 - 2
P. 257
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯·Î
ומטביל ומלבנ ומטביל מדנקיט מטביל ולא סמ הנ"ל שמא בשלו בו דבר המותר ולא מוכח מידי
אדרישא ש"מ אינו מוסי על הראשונות אלא הגעלה וא"ש הנ פוסקי .
לחוד וליבו לחוד ,ולזה י"ל אביי ס"ל טע הטבילה
הוא שלא יהא כטובל ושר בידו ע"כ הזכיר טבילה ‰Ê·Âי"ל הא דלא מקשה מיד מכא ואיל לשתרי,
לומר אחר הגיעול צרי טבילה דוקא .וכ בשדרכ
ללב י"ל לעול צרי גיעול וליבו וקמ"ל אחר פי' אי הכי דנטלפ"ג מותר אפי' לכתחלה נמי
הליבו יטביל שלא יהא כטובל ושר בידו .והא )ונמי( וי"ל דכל דלא הוה ס"ד דלא אסרה תורה אלא
דסכי שפה והיא טהורה בלי )טבילה( ]הגעלה[ קדרה ב"י ה"א דהש"ס הוא שמא לא נשתמשו בו
משו דס"ל הס"ס הוא כרשב"א וכבר הוא פגו , דבר אסור ואת"ל נשתמשו דלמא הפוג בעי וא"כ
דס' לא שמשו בו היו וספק דבר המותר לגמרי ,ומ הבלע בעצמו באיסורו .אלא ע"י שאנו נותני בו
התורה מותר לגמרי ,משו"ה כיו שאינו רוצה לשמש התבשיל הלז אשר שמא הוא נפג בעי מהבלע עי"ז
עתה אלא צונ סגי בהאי טבילה .וסברא זו עיי ש" הותר ,ואי לעשות ס"ס בידי כמ"ש מג"א רס"י
סי' קכ"א סק"ג ע"ש .וא רבא ס"ל שהס"ס כמ"ש )תס"ט( ]תסז סק"ב[ בש מהרי"ט ,ומשו"ה אסור
תוס' א"כ לעני טבילה ליכא אלא חד ספק ואפ"ה לכתחלה .אבל כדמשני לא אסרה תורה אלא קדרה
סגי בטבילה קמייתא אע"פ שלא הגעיל ,ש"מ לאו ב"י א"כ יש ס"ס שמא דבר המותר ושמא אינו ב"י
משו טובל ושר בידו ושפיר ק' על אביי ושפיר יש להתיר לכתחלה ופרי מכא ואיל
מהברייתא קצרתי וק"ל. לישתרי.
·˘ÈÈÏÂקושיא ראשונה נאמר דהמקשה דפרי ג"נ ‰Ê·Âיש ליישב חקירת תו' ]ע"ז עו ,א ד"ה מנא[
היכי משכחת לה לא ידע לחלק בי ב"י מ"ט לא אסרו ג התבשיל גזרה אטו ב"י.
לאינו ב"י ולא ידע ס"ס אלא שמא לא נשתמשו בו )ד"ה( ]די"ל[ דלא גזרו כלל אטו שיבשל בקדרה
איסור או שמא נשתמש בו דבר הפוג בעי ,וא"כ שנתבשל בו איסור ביומו זה לא ס"ד ,אלא גזרה אטו
לשמש לכתחלה ה"ל חד ספק לעני טבילה ,ועוד שידעי' שנתבשל בו היו דבר מה ולא ידעי' אי
דאסור לעשות ס"ס בידי ,ומוכח מסכי שפה והיא איסור או היתר ,וא"נ איסור דלמא פוג בעי ואסור
טהורה כהוכחת תוס' דלאו משו טובל ושר בידו. לעשות ס"ס בידי לכ אסרינ אפי' ספק אינו ב"י
ומ"מ לא הוי קשיא ליה למה לי א למעט הזאת ג"כ אע"ג דהוי ס"ס דממילא כ נ"ל .ולפ"ז תינח
גו"ז ,דז"א ,דהרי לא ידע לחלק בי ב"י לאינו ב"י בכלי דגזרי' אי שרית בכלי דלא ידעי' אי שמשו היו
ע"כ פרי היכי משכחת לי' .אבל למסקנא דמשני לא או לא ,אתו להתיר בכלי בת יומא שוודאי שמשו בה
אסרה תורה אלא קדרה בת יומא דלאו לפג הוא אז היו ויהיה ס"ס שמא בדבר המותר ושמא בדבר
קשיא ליה למה לי א למעוטי הזאה ת"ל דהוי אינו הפוג בעי ואסור לעשות ס"ס בידי להכניס לתוכו
ב"י .ולעומת זה י"ל משו דהוי טובל ושר בידו דבר מאכל .אבל אי כבר נית לתוכו המאכל ונתבשל
ולא קשיא מסכי שפה די"ל דהוי ספק ספיקא ספק בו תו הוי ס"ס גמור ואי לגזור דמה לי ה ס"ס או
לא נשתמש בו איסור ואת"ל נשתמש בו שמא
ה וק"ל.
אתמול כנ"ל.
ÔȇÂרחוק לומר דאביי ורבא פליגי בהנ"ל דודאי לא
„ÂÚÂלכאורה יש להוכיח כמ"ד דהטבילה אחר
נעל מאביי דל"ש בכה"ג יגיד עליו רעו אלא
ההכשר משו טובל ושר בידו ,דרש"י במשנתינו משמע דתרתי בעי דהרי שנינו את שדרכו
בחומש פי' אשר לא יבא באש תעבירו במי היינו להטביל יטביל ואת שדרכו להגעיל יגעיל לפ"מ
טבילה .והרמב" הקשה למה לי הא כבר כתיב במי שפירש"י במשנתינו האי יטביל היינו טבילת מ' סאה
נדה יתחטא .ותי' הרא"מ דה"א המגעיל ע"י בישול ודלא כריטב"א ]ד"ה את[ ע"ש .א"כ הא דתנ
בעי טבילה ולא אות שמשתמשי בצונ ע"ש .וא להגעיל יגעיל ר"ל להגעיל ג כ אבל טבילה בעי
כ מוכח דהמרק פיגולי מטמא והוי טובל ושר ג כ ומוסי על הראשונות דבעינ טבילה והגעלה,
א כ שוב כדתנ ול)ה(לב ילב)י( היינו מוסי על
בידו דאי לאו הכי אי סברא לחלק. הראשונות להטביל ולהגעיל ולהלבי ובזבחי נקיט
‡ Íהרמב" מפרש תעבירו במי שכשו להסיר חדא מנייהו ויגיד עליו רעו ולק"מ קו' רבא.
הטיח שעל פניו מפני איסור דבשולי של ‡ ‡Ïנהי ממתני' לא קשיא מברייתא קשיא ,דהלוקח
נכרי וא"כ לא מוכח כנ"ל .א זה א"א דהרי לא
כלי תשמיש ]קשיא[ דהת ליכא למימר
דמוסי על הראשונות דהרי מדנקיט מגעיל
