Page 254 - 2
P. 254
Ì˙Áתשובה קיד Ëȯ ¯ÙÂÒ
יתחייב הישראל לית לו משלו אבל מה שבא ליד ]‚[Ì"ÂÎÚ ÏÊ
ישראל מיד הגוי פקדו או כדומה לא וכתב בקיצור
בש" ח"מ סי' )שמ"ט( ]שמ"ח[ סק"ג ע"ש .וי"ל ‰ ‰Âבמס' ב"ק קי"ג ע"ב בתוס' מסופקי' אי רב
בהא מסופק מר בר רב אשי דאפי' אי סבירא ליה
לאביו גזל עכו" אסור מכל מקו משכנתא כזביני אשי ס"ל גזל עכו" אסור או מותר עי"ש.
מטע הפקעת הלואה או דלמא לא שיי הפקאת ומהרי"ל כ' אסור לשמש במשכנתא של עכו"
הלואה אלא במלוה ולא בפקדו ונמצא כל זה דשואל שלא מדעת גזל הוא חו מליל פסח עיי
במשכו של גוי ביד ישראל אבל משכו של ישראל ט"ז י"ד סי' ק"כ ס"ק י"ד ועיי מג"א תע"ב ס"ק ב'
ביד גוי בודאי לא הוה כזבינא )אלא( ]ולא[ עדי ע"ש .א"כ י"ל הא דרב אשי היה משמש במשכונו
של גוי לא הי' בליל פסח ומספקא ליה למר בר רב
משאלה וא"ש דינו של תוס'. אשי אי ס"ל לאביו גזל גוי אסור ואסור לשמש ,ועל
כרח מה שהי' משמש הוא משו דחזי דעתי' דגוי
Ï"ÈÂדס"ל להטור להלכתא אי בודאי אי דעתו לשקועי ,וס"ל בדיניה אי אסמכתא כנ"ל וסמ
שהתלמידי יבינו כ מדמשמש והרי גוזל וע"כ
לשקועי ה"ל ספק איסורא דלמא לא הותר יבינו דעתי' לשקועי' ,וממילא אי לנו להמציא
הפקעת הלואה אלא במלוה וממילא מספק גזילה דמשכנתא שאי דעתו לשקועי יהי' כזבינא ,דמה"ת
אסור להשתמש בו והשתא אפי' ישמש בו באיסור יהי' עדי משאלה .או דלמא הי' ידוע להתלמידי
או בליל פסח לא דמי לכלי מדי ולא בעי טבילה דס"ל גזל עכו" מותר ומשו"ה שתי בי' אע"ג דאי
בודאי א א ספק דעתו לשקועי ה"ל ס"ס אולי דעתי' לשקועי דמותר לגוזלו ,והא דהטביל משו
דעתו לשקועי ולא יקפיד על התשמיש וא תמצא דמשכנתא עדי משאלה והוה כזביני ולא איפשיטא
לומר אי דעתו לשקועי דלמא הפקעת פקדונו נמי ליה למר בר רב אשי .מיהו אנ קי"ל גזל גוי אסור
מותר ומספק ספיקא מותר להשתמש בו ממילא וכ פסק רמב" כמו שהוכיח חכ צבי סי' כ"ו ע"ש.
מספקינ אולי משכנתא כי האי כזביני וטובל בלא ע"כ אמרינ ודאי ר"א לא הי' שותה לולי דדעתיה
לשקועי ולטעמיה אזיל דאסמכתא קניא בדיניה
ברכה וק"ל.
ולדיד לא בעי טבילה כלל.
][ÈÂ‚Ó Âχ˘˘ ÌÈÏÎ ˙ÏÈ·Ë
‰ÈÓכל הפוסקי פסקו דבאי דעתו לשקועי נמי
Ï"ÊÂהירושלמי ]ע"ז שלהי פ"ה[ ר' אמי סליק ע
ספיקא הוה דלא כנ"ל ,והטור )ש ( פסק אי
ר"י נשיאה לחמתא )דגרר( ]דגדר[ ושאלי כס ידעינ בודאי אי דעתו לשקועי לא לבעי טבילה
מ אילי דאסיגס פירוש גוי דלש שאלי לר' ובסתמא מטבלי' מספיקא .והנה תוס' )ד"ה אי( כ'
ירמיה אמר צרי להטביל לפי שיצאו מטומאת גוי דישראל שהשכי אצל גוי ופדאו בודאי לא בעי
לקדושת ישראל .יצאו לחו ,פירוש שיצאו חו
לבית המדרש ושמעי ר"ז בר בא בש ר' יוחנ לא טבילה .ונתקשה מהרש"א מה בי גוי לישראל.
שנו אלא לוקח אבל שואל ,מותר מעתה אפי' כלי ,
ר' הושע זבי כלי ומטביל ע"כ לשונו .ועיי פני ][Â˙‡Âω ˙Ú˜Ù‰
משה דמיירי ששאלו כס מהגוי וה עשו מה כלי
„" ÚÙÏÂלפי הנ"ל דקיי"ל גזל גוי אסור ואסור
ע"ש ולא פי' כל צרכו.
לשמש בו וג הקו' מה"ת ע"י משכו
„" ÚÙÏÂלא נסתפק מעול דשואל כלי מגוי דלא יהי' כזבינא ,יש לומר כמה שכתב ט"ז אלא שלא
ביאר יפה ,דאע"ג דגזל עכו" אסור מ"מ הפקעת
דמי לכלי מדי שבפרשה ,ג אי ספק א הלואתו היכא דבהתירא אתי לידיה מותר .והשתא כל
קנה כס מגוי ועושה הישראל כלי ממנו ,דכל הני המשכו הזה דבהתירא אתי לידיה מותר לו להפקיעו
לא בעי טבילה .אבל ה שאלו כס מהגוי להחזיר ולהחזיקו עצמו לגמרי ,ונהי שסופו יצטר להחזירו
לו לאחר זמ ובתו ימי שאלה התיכה ישראל ועשה להעכו" ולא יכול להפקיעו מ"מ כל זמ שלא פדאו
מה כלי .והשתא נהי דמשו היתר הפקעת הלואתו והוא בידו הרי התשמיש שמשתמש אפי' מחסרו על
לא בעי טבילה כמו כל שאלה דעלמא ,דוקא במשכו ידי התשמיש הוה כהפקעת הלואה ושלו הוא
דיש לו ג כ חוב על הכלי ,אבל ]לא[ בשאלה
בעלמא ,וג משו שקונה בשינוי מעשה שעשאו ומשו"ה מותר לשמש ובעי נמי טבילה.
כלי וג קונה בשבח כלי משו זה לחוד לא הי'
חיוב טבילה .אבל השתא דאיכא תרתי שיכול ‡ Ì Óבי של שלמה בב"ק פ"י סי' כ' דעתו דלא
הותר אלא הלואה שנית להוצאה שוב לא
