Page 258 - 2
P. 258
Ì˙Áתשובה קיד ‚ί ¯ÙÂÒ
שבעומק הכלי הנבלע ע"י האור יותר מע"י בשול, מיירי התורה אלא מבת יומא והטיח שעל פניו שהוא
נהי דלעני הבשר לא מהני עד שיכשרנו כדינו ,אבל בעי אי חילוק בי יומו ליו אחר ומיהו הרמב"
לעני ביעור נותר ודאי אותה הבליעה עמוקה הוה מצי סבר כהרמב" Áדג הטיח נפג אבל למאי
דקיי"ל דאינו פוג א"א לומר כהרמב" וע"כ
כמבוער ועומד ולק"מ.*Á כפירש"י .נמצא לבתר דמסיק לא אסרה תורה אלא
לקדרה בת יומו מוכח דהוי כטובל ושר בידו והא
) È˙ÏÙ·Âסי' קג סק"ו( הקשה למ"ש הרא"ש )סי' לו(
דסכי שפה כנ"ל.
דלמ"ד לינת הלילה פוגמת כל המריקה
גז"ה א"כ לק"מ דגז"ה כ הוא מורק במי ולא בעי ]·[Ì˘ Ê"Ú ‡"·Ëȯ· ¯Â‡È
ליבו ,ומה שתי' דמורק משמע נמי ליבו שממרק
הכלי ,ז"א לפי' הרא"ה שהליבו אינו מפליט אלא ¯ .'È ˙Ó· 'ÂΠÁ"¯Ï ̯ÓÚ ·¯ ‰ÈÏ ÈÓכ' ריטב"א
שור ומכלה .וא"כ קושיתו עצומה ולק"מ ק' ש"ס.
ע"כ פירש"י דהקושי' קאי' למאי דמסקי' דגזרי' אינו )ד"ה השפוד( דהוצר לאשמעי' שפוד ואסכלה
ב"י אטו ב"י א"כ בקדשי' נמי לגזור כמ"ש הרא"ש מלבנ אע"ג דכבר תנ את שדרכו ללב ילב משו
דאיכא למגזר טפי כיו דקדשי' מרובי' ומחלפי כיו דתנ בזבחי להדי' השפוד והאסכלא מגעילי
הכלי' ב"י ע אינו ב"י ,ול"ש הכא למימר לא גזרו קמ"ל מתני' דבעי' ליבו ומטע דמסיק בש"ס.
במקדש אדרבא איכא למגזר טפי .וע"ז סובב כל וצרי להבי הלא ג אי לא תנ השפוד והאסכלנא
השקלא וטרי' .וכיו דעיקר ק' משו דה"ל למגזר מלבנ נמי הוה רמי מתני' אהדדי הכא תנ את
אטו ב"י ואמרי' ר"פ הנחנקי )פד ,ב( לאיסור חנק שדרכו להלבי וכו' והת תנ מגעילי .וי"ל עפ"י
חששו לאיסור לאו ל"ח למגזר ]ומאי דקשי' ע"ז מ"ש רשב"א במשמרת הבית דבליעה ע"י האור
מש"ס ר"פ האשה )רבה( ]בתרא קיט ,א[ כבר כתבנו דשפוד שאני ,שהרי אותו צד שהבשר תחוב בו אינו
במקו אחר[ .Ëמ"מ הו"מ לשנויי' הכא בג"נ לאיסור רואה את האור דבשר מקיפו ורק אותו צד החיצו
כרת דחלב וד חששו ולאיסור לאו דקדשי' לא שרואה פני האור וח מקצתו ח כולו ממשי
רתיחתו שע"י האור ג למקו שהבשר מקיפו ,והוה
חששו ע"כ כ' רש"י דנותר נמי בכרת. סד"א דהוה דבר שדרכו להגעיל משו הכי קמ"ל
דבכלל דרכו ללב הוא ומשו הכי רמי' ליה
‰Ê·Âיש לדחות הוכחת תוס' דחולי )קיא ,ב( וזבחי
אמתניתי דזבחי והוצר לשנוי' דש"ס.
צ"ו ע"א דלר"ט אי נעשה גיעול לחברו הא
הוה נ"ט בר נ"ט דאיסור לעני זר ויוצא .ולהנ"ל י"ל ]·[Ì˘ Ê"Ú ‡È‚ÂÒ· È"˘¯· ¯Â‡È
כיו דכבר איפג רק משו גזירה ולנותר דכרת
חששו אלא דהוה נ"ט בר נ"ט דהתירא ,ולאיסור לאו .ÔÏÈÚ‚Óפירש"י וז"ל משו דכי אתי למחר הוה
דזר ויוצא לא חששו ולא צ"ל דמב"מ אוקמי
נותר וכי הדר מבשל בשר קודש למחר
אדאורי'. פליט שפוד בגויה טעמא ונותר אי' כרת הוא עכ"ל.
ויל"ד מה לי אי' כרת או לאו .ועוד קשה הא משמע
·˘ÂÈÓÂנמי מאי )דמקשי'( ]דמקשה[ Èאשינויא מל' רש"י דלעיל ד"ה בת יומא דלינת לילה פוגמת
א"כ כי מפליט למחר נטלפ"ג הוא ,ולא פי' כפשוטו
דרבא לקמ כל יו נעשה גיעול ,עכ"פ
בכל שבת דלא נעשה גיעול לבעי ליבו .ולהנ"ל דבעי תיקו לבער הנותר הבלועה בהשפוד.
ניחא דהא משו ביעור נותר ליכא למיחש לבלועה
עמוקה הלז ,ולפליטה בקדשי אחרי הא הוה פג , „"ÚÙÏ Âדס"ל דמהא לא הוה קשי' ליה דפשיטא
מה תאמר נגזור אטו דמיחלפי בקדרות אחרות,
בשבת לא שכיחא בני יומ ולא מיחל עד יו אחר די"ל מאחר שכבר הגעיל ולא נשאר אלא
שבת ,ומיד ביומו לא שכיחא דהרי אתמול בשבת לא
שחטו שלמי וא"כ שוב כולי האי לא גזרו.
,·È˘Á„ ‡‰È ‰"„) ·Î˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ È"··Â .'ÂΠÁÈ„‰ ‡Ï˘ „Ú Â‡ ÁÈ˙¯‰ ‡Ï˘ „Ú Ô‰· ˘Ó˙˘ ˘ ÔÏÂΠ:„"‰ Ê"ÈÙ ‡"Î‡Ó 'ω· ‰‡¯ .Á
„‚¯·ÂÒ Ô"·Ó¯‰˘ ·˙΢ Ê"Ú È‰Ï˘ Ô"¯· ¯"¢ .Ê"‰ Ì˘ ˘"‡ 'ÈÚ .‚"˜Ò Ì˘ ‰˘È¯Ù‰Â Ì˘ Á"·‰ Î"Π.Ì‚Ù ÔÈÚÎ ÂÈÏÚ˘ ÁÈˉ Ì
.ÌÈÏÎ ¯˘Î‰„ ‡È‚ÂÒ· Ò"Á 'ÈÚ .Ì"·Ó¯‰Î
.‰Ê· Î"˘Ó „"ÚÏ ‰"„ ‡Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ìȯه ˙„ÓÁ ˙"¢· '¯ .*Á
.„Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Ë
.ÂÊ ‡È˘Â˜ ˘"Ú ,È˙ÏÙ·Â ‰"„· Ï" ‰ È˙ÈÏÙÏ Â˙ ÂΠÏ"ˆÎ„ ‰‡¯ .È
