Page 259 - 2
P. 259
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯„Î
תערובות לא גזרו ביה רבנ משו דבר שיש לו ][‰ÙÈˢ ‰˜È¯Ó ·ÂÈÁ
מתירי ע"ש .וה"נ ס"ל הנותר כל זמ שהוא בלוע
אי עליו ש איסור דהוה כמו טהרה בלועה שכ' Ê"ÈÙÚÂיש ליישב הא דמשני ליה התירה בלע
תה"ד סי' קפ"ג הנ"ל ותחלת ביאתו לעול הוא ע"י
ודפרי ליה רבא איסורא קפליט ,ולקמ
תערובות לא גזרו ביה רבנ )משו ( אינו ב"י. בסו מסיק ליתי' לאיסורא בעיניה ,פירשו הראשוני'
דמיקלש קליש איסורא ולא חל עליו ש חדש ש
¯˙ÂÈ·Âי"ל דסמי ג"כ אמב"מ אוקמוהי אדאוריי' נותר רש"י לא פי' כ אלא פי' מעול לא הוכר
נהי דלא ס"ל לרבנ כר"ט דאוקמוהו איסורא ע"ש והלא דבר הוא.
אדאורי' ומשו"ה בעי הכשר ברגל ולא אמרי' נעשה
גיעול ,מ"מ הכא אחר שכבר הוכשר כל כ על אותו ‡· Ïנלע"ד הנה בזבחי צ"ז ע"א כ' תוס' דע"כ
משהו שנשאר ונתבטל מי במינו חד בתרי ג כ
ההכשר היא אחר שכבר נעשה נותר דאי ס"ד
שוב לא גזרו בי' רבנ הואיל ולא ניכר איסורו. קוד ומוש שלא יביאו קדשי לבית הפסול ,א"כ
מה הועיל ר"ט הא כבר חל עליו חיוב מריקה
‰Ê·Âי"ל דרבי דס"ל ]בזבחי צז ,א[ מריקה ושטיפה .ופי' טה"ק היינו שטיפת צונ כבר חל עליו
קוד זמ נותר ואי פקע מיניה ע"י גיעול חברו,
ושטיפה בצונ דאי ס"ד מריקה בחמי ומזה הוכיחו תוס' דההכשר היה אחר שכבר נאסר.
ומשו הגעלה מ"ט לא הזכירה תורה ג"כ ליבו
באש אשפוד ואסכלה .ואי לומר בקדשי' אי צרי , ‡ Ì Óי"ל היינו אי שטיפה הוא גז"ה בלי טע .
ז"א לרבי דאית ליה בעלמא מב"מ לא בטיל מ
התורה ולדידיה שפוד של קדשי' צריכא לבו ומ"ט אמנ לחד פירושא שכ' הרא"ש בשמעתי
לא הזכירה תורה ,אע"כ לא מיירי התורה מהכשר דלא היה גז"ה בלי טע אלא להסיר כל הטיפי
מועטי' שנשתיירו אע"ג ]ד[בחולי לא קפיד רחמנא
אלא מריקה ג"כ בצונ . עליה מ"מ בקדשי' קפיד ע"ש .א"כ י"ל לעול
ההכשר היה קוד זמ נותר ושלא להביא קדשי'
]‚[Ô·ÈÏ ÏÂÚÈ לכלל נותר ,והא דר"ט דגיעול לחברו היינו משו
דלדידיה ברגל אוקמוהו אדאורי' מב"מ חד בתרי
.ÂÚȯ ÂÈÏÚ „È‚Èכבר כתבתי לעיל ]ד"ה ואי רחוק[ בטיל א"כ ג הניצוצות הה בטלי ולא בעי שטיפה.
וכ"כ הטה"ק בעצמו ש בדבור אחר ע"ש .ולשיטה
באריכות דאביי ס"ל במתני' הוזכרו שניה זו צ"ל דכל הגעלה ומריקת חמי היה בפחות מששי'
גיעול וליבו דקאי אדלעיל את שדרכו ללב ילב כאשר יבואר אי"ה שיטת רמב" ,דאל"ה למה לי
ג"כ ע הגעלה וטבילה הנזכר ברישא ,ורק מברייתא שטיפה כלל הא כש שלר' טרפו בטלי הניצוצו'
קשי' עליו שהזכירו טבילה בהגעלה ובליבו ש"מ במב"מ חד בתרי כ"ש שיתבטל בששי' של מי
דלא בעי אלא לבו וטבילה ולא הגעלה .ולזה כתבתי הגעלה .אע"כ כרמב" שהיה פחות מס' ויבואר לקמ
דס"ל לעול קאי ארישא לבו וג הגעלה והזכיר
טבילה לומר דבעי טבילה אחר הליבו דוקא שלא אי"ה.
יהא כטובל ושר בידו ורבא לס"ל הא כמ"ש תוס'
¯ÂÊÁלעניננו דבהא פליגי ר' עמר הוה ס"ל
מסכי שפה.
ההכשר היה אחר זמ איסורא וקשי' ליה ור'
][ÔÈÎÒ ¯˘Î‰ )חסדא( ]ששת[ השיב לו התירא בלע והתירא פליט
דההכשר הוא קוד זמ איסורא ,וכיו שכבר נגעל
‡˙˘‰Âי"ל דפליגי בפלוגתת הרמב" והפוסקי שוב אי )הבליעה( ]לבליעה[ קלישא ההיא כח לקבל
ש חדש של נותר ולק"מ .א רבה ס"ל דההכשר
דכ' תי"ט דרמב" ]בפהמ"ש בסוגיי [ היה אח"כ וכבר חל ש נותר וסו סו כי פליט
ס"ל סכי לא בעי טבילה ע"ש ,וא"כ לק"מ מסכי איסורא פליט ,ועד"ז אזיל השקלא וטרי' .לפ"ז
שפה .ורבא לס"ל כהרמב" .ואמנ בטע הדבר נ"ל לבסו כי מסיק רב אשי ליתי' לאיסורא בעיני לא
דהנה הרמב" )הל' מאכ"א פי"ז ה"ז( מפרש משנתנו הוה רש"י מצי לפרושי דאי חל עליו ש חדש
ברוצה לאכול בה רותחי מעבירה במשחזה היינו דנותר ,דהא קאי השתא לתרוצי אי ההכשר היה אחר
שפה ולצונ לא הוזכר במשנה ,רק בש"ס מפרש זמ איסורו ,ע"כ פירש"י דלא ניכר איסור מעול ,
דסגי בנוע בקרקע ,וכ' עוד או משחזת או ליבו פי' ע"ד שכתב המרדכי ספ"ק דשבת ]סי' רנט[ גבי
ומשמע הגעלה לא מהני רק בפסח דהתי' בלע. איסור שלא ניכר מעול ותחלת ביאתו הוא ע"י
וסברתו נ"ל דסכי רוב תשמיש ע"י דברי' גושי
רותחי' ואינו בולע אלא כדי קליפת הסכי ומ"מ
