Page 262 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קיד ‪Êί ¯ÙÂÒ‬‬

‫היוצאי ע"י איצצא אבל הרוטב שע"י בישול‬ ‫ספ"י מהל' מ"א ]הל' כ"ב[ דהקדש משקי' היוצאי‬
‫ומכ"ש המחהו וגמעו היינו הדבר עצמו דלא גרע‬ ‫אסור ואי לוקי ‪ ,‬וכ' הכ"מ דס"ל שהוא רק אי'‬
‫מטע"כ‪ ,‬ומכ"ש בקדשי דלכ"ע דאורי'‪ .‬וצריכי‬ ‫דרבנ ‪ ,‬א"כ מ התורה הפליטה מהקדשי היה‬
‫לומר לפ"ז הא דאמר לח והא לאו לח הוא‪ ,‬היינו‬ ‫משקי היוצאי מה ואינו נאסר‪ .‬האמנ דברי כ"מ‬
‫בלח דוקא שכל עיקר הוייתו לקב נפזרי פזורי ‪,‬‬ ‫אינ מוכרחי כמ"ש בחי' למס' חולי ד ק"כ‬
‫הקמח לעשותו גוש א' ע"י לישה ואפיה‪ ,‬וא נימוח‬ ‫דטעמא דרמב" כיו דאתי' רק מביניהו ע"ש אי‬
‫ונפרד איננו תואר לח ‪ ,‬אבל שאר עניני כגו זרע‬ ‫לוקי דאי עונשי' מ הדי ולעול אסורי מ‬
‫כלאי וכדומה אע"פ שנשתנה במילתיהו קיימא‪ ,‬ולא‬
‫נאמר משקה היוצא מה אלא היוצא שלא ע"י בישול‬ ‫התורה א לפי הכ"מ צרי לברר הדבר‪.„È‬‬
‫כמו ציר‪ ,‬אבל רוטב היינו הדבר עצמו‪ .‬רק מטע‬
‫השני מטע האוכל שהקב"ה לא אסרו אלא באכילה‬ ‫‪ Ì Ó‡‰Â‬ש בחולי ק"כ ע"ב בתוס' ד"ה היכא‬
‫ולא בשתי' דלא יאכל‪ ,‬ושתי' אינו בכלל אכילה כ"א‬
‫בתירוש ויצהר‪) ,‬וא"כ( ]וא"נ[ דבמילתיהו קאי ואסור‬ ‫וכו' מבואר דמיירי בהקדש בד"ה אבל‬
‫לאכלו אבל מותר לשתותו אי לאו שו ילפותא‪.‬‬ ‫הקדש גבוה דכתיב ביה אכילה לא יאכל כי קודש‬
‫ונפקא מיני' דמשקי היוצאי ע"י איצצה אי ש‬ ‫ה ‪ ,‬לא יאכל באש ישר ‪ ,‬מהא לא מיירי הת ‪ .‬אלא‬
‫איסור עליה אפי' נכנסו ונבלעו במאכל או שנקרשו‬ ‫לכאורה מפי' רש"י לכאורה משמע דמיירי דוקא‬
‫ונקפאו מ"מ שרי‪ .‬אבל היוצא ע"י בישול הוה כגו‬
‫הדבר ולא הותר אלא לשתותו לא מצד פחיתות‬ ‫מקדשי מזבח דלא תיקשי ק' תוס' ש ע"ש‪.‬‬
‫וקלישות האיסור עצמו דבמילתא קמיתא קאי אלא‬
‫מצד הפועל שאינו אכלו אלא שותהו‪ .‬וכבר האריכו‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בחי'‪ ÂË‬ש כ' דרש"י נמי לא מיירי אלא‬
‫בשיטה בספר באר יעקב ]או"ח סי' תמב[ ולא עמד‬
‫מהקדש בד"ה וקו' תוס' ל"ק לרש"י דס"ל‬
‫בזה פני יהושע בקונטרס החדש שלו‪.*ÂË‬‬ ‫הקדש אתי' חטא חטא מתרומה וכאלו כתיב אכילה‬
‫בגופי' כמ"ש תוס' פסחי כ"ו ע"א‪ .‬ואי קשיא א"ל‬
‫‪ Î"‡Â‬הכא הבלוע דנותר שיצא ע"י בישול נהי מי‬ ‫ל"צ למיל מבינייהו ליל מתרומה עיי תוס' מנחות‬
‫)טו‪ ,‬א ד"ה לח ( בכורי' איקרי תרומה ותרומה לא‬
‫שהיה מוצצו בעינא בלי שיבלע במאכל אחר‬ ‫איתקש לבכורי וההיא דשמעתי אסמכתא בעלמא‬
‫לא היה חייב משו אכילת נותר משו דאכילה‬ ‫ע"ש‪ .‬ופי' כוונת' הא דמשמע משמעתי תרומה‬
‫כתיב וא האכל יאכל בי השלישי‪ ,‬מ"מ הבלוע‬ ‫אתקש לבכורי זו היא אסמכתא אלא תרומה גופיה‬
‫בפ"ע נותר הוא וצרי ביעור מ התורה ואי ביעורו‬ ‫אתיא מביניהו דבכורי וחד מהנ ‪ ,‬ולעול א"א‬
‫אלא שרפה או שבירת כ"ח או מריקה ושטיפה בכלי‬ ‫למיל הקדש לעני משקי' היוצאי מתרומה‪,‬‬
‫דתרומה גופי' לא אתיא אלא מביניהו וא כ לעול‬
‫נחשת וזה ברור בלי פקפוק‪.‬‬
‫לא מיירי אלא מהקדש בדק הבית‪.‬‬
‫‪ 'ÈÈÚÂ‬במקור חיי רס"י תס"ז גבי דבש של פסח‬
‫‡‪ Ì Ó‬לו יהבינא דאיכא מ"ד דקדשי מזבח נמי אי‬
‫שהביא בקיאות מכריתות ה' ע"א גבי לח‬
‫כרמל וקלי‪ ,‬כבר קדמו פני יהושע ש ‪ ,‬וכבר כ' בזה‬ ‫משקי' היוצאי מה כמות מ התורה‪ ,‬מ"מ‬
‫בגליו מג"א שלי סי' רי"ו‪ .ÊË‬אבל בלא"ה נמי‬ ‫לק"מ אדשמעתי דמריקה ושטיפה‪ ,‬עיי חולי קי"ב‬
‫טעותא הוא במ"כ‪ ,‬דהש"ס הת לא קאמר אלא דלא‬ ‫ע"ב תוס' ד"ה ורוטב וכו'‪ .‬וביאור דבריה עפ"י‬
‫הוה מוקמי' יתורא לחלק‪ ,‬אלא ה"א דלא נטעה לומר‬ ‫שיטת רבינו שמואל שבתוס' חולי ק"כ ע"ב ד"ה‬
‫היכא ע"ש‪ .‬וס"ל דמשקי היוצאי מה שאינ‬
‫כמות הוא מתרי טעמי‪ ,‬א' כיו שנשתנה ונעשה‬
‫משקה אינו אלא זיעה בעלמא‪ ,‬וזה דוקא במשקה‬

‫‪.‰Ê· Î"˘Ó ͯ„ ‰ ‰Â ‰"„ ‡ 'ÈÒ ' ‰¯Â„‰Ó Ó"¢ ˙"¢ ÔÈÂÚÈ .„È‬‬
‫‪.ÔȇˆÂȉ ÔȘ˘Ó„ ‡È‚ÂÒ· (‡" ¯˙) Ò"˙Á ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ ‰‡¯ .ÂË‬‬
‫‪.‚ ˙‡ ‡"‰ ·"Ù ˙ÂÓ¯˙ ı¯‡ È „ÚÓ 'ÈÚ .*ÂË‬‬

‫‪'ÈÒ· ‚"‰ ΢· ̯ÈÎʉ ¯·Î ˘"Ú ‰Ï ˘ÂÁÈ È‡ÓÏ ˘·„ È·‚ ·"Ú Ë"Ï Û„ Ê"Ú· Ô"¯‰ ȯ·„ [‡"‚Ó‰Ó]  ÓÓ ÂÓÏÚ ·" :Ì˘  ȷ¯ Ï"Ê .ÊË‬‬
‫‪Íȯˆ Â˙Èȇ¯ ˘"‡¯‰ ˘"Ó ,˙"ȉÊÚ· Ìȯ·„‰ ÏÚ ÛÈÒÂÓÎ È È¯‰Â .Ê"Ë˜Ò Ê"Ò˙ 'ÈÒ ·˜ÚÈ ˜Á ÔÈÈÚ ·"Ú Â"Ó˘ Û„ Ô"¯· ˘"Ú 'Ë ˙‡ ‰Ê‬‬
‫¯‡‪˘ÂÙÈÚ‰ ̄˜ ,‰ ˙˘Ó‰ ¯·„ ÏÎ ‡Ï‡ Á¯ه ‡˜Â„ ‡τ Ï"ÊÎÁ Â Ï ÂÏÈ‚Â ,Ï" ‰ Ô"¯‰ ˘Â¯ÈÙ È"ÙÚ Ê"Ú Ò"˘· ¯‡Â·Ó Â˙Èȇ¯ ȯ‰ ,'È‬‬
‫‪‡Ó˙ÒÓ„ ‚"Ú‡ ,·ÏÁ ‰˘Ú  ¯ÎÚ ‰ Ì„ Ï·‡ ,˘·„ ‡ Á¯ه Ô‚Π¯˙ÂÓ‰ ¯·„Ï ‰ ˙˘È˘ ,‡˙·ÈËÏ È˙¯˙ Ô ÈÚ· Ê"η Ì Ó‡Â .'ȉ‰Ï ¯„Ú‰‰Â‬‬
‫˙‪È ˙˘‡ ÌÁÏ ¯Ó‡ ‡Ï ,‡ ÈÚ· ‡˙ȇ ‡Ï ÌÁÏ ‡"Ú '‰ Û„ ˙Â˙ȯΠ'ÒÓ· ÔÈÈÚ .¯˙ÂÓ‰ ¯·„Ï ‰ ˙˘Ó  ȇ˘ ‡Â‰ ˘Â„ÈÁ Ó"Ó ,‰ÏÁ˙ ˘ÙÚ‬‬
‫„‡"‪Â‡Ï È‡Â ,ÌÈÓ· ·¯Ú˙ ˘Î ‡Ï‡ ÈÂ È˘ ÏÈÚÂÈ ‡Ï ˘ÂÙÈÚ ‡ÎÈÏ„ ÔÂÈÎ Î"Ú ‡Ï‡ .‡"Ú Ê"Ó 'ÒÂ˙·Â Â"Ó Û„ Ê"Ú 'ÈÚ .ȯ˙˘Ï ÈÓ ÁÓ˜ 'ÈÙ‡ Î‬‬
‫„‪ÌÂ˘Ó ÌˆÓÂˆÓ ˙Ù ˙ÈÊÎ ÏÚ ·ÈÈÁ  ȇ ÌÈËÁ‰ ÔÓ ¯„ · ÔÈ„‰ ÔΠ.·˘ ÌÈËÁ‰ ¯ÂÚÈ˘ ÈÙÏ ‡Ï‡ ÌÁÏ ˙ÈÊÎ ÏÚ ·ÈÈÁ 'ȉ ‡Ï ÌÁÏ ·È˙Î‬‬