Page 318 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קמא ‪‚Ù¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫שיעביר במספרי ומלקט ויקיי מצות תער באינ‬ ‫כמבואר בנזיר )מ‪ ,‬א( וברמב" פי"א מצרעת דהיינו‬
‫ועדיי צרי עיו ‪.‬‬ ‫א כבר נתגלח כל גופו שלא בתער ושייר ב' שערות‬
‫מגלח בתער ודיו‪ ,‬וכ א גלח שלא בכה דיו א‬
‫‪ ˘"Ó‬פר"מ ליישב קושיית הנימוק"י דמשכחת ליה‬ ‫מעביר הכה ב' שערות הנותרות וא"ש‪ .Ê‬וא"כ לא‬

‫בשומר שאבד הפקדו באונס ומשכח ליה‬ ‫שייכי הא לדברי פסקי תוס' דזבחי ‪ ,‬דהת א"א‬
‫בבה"ק דכיו שמגביהו ה"ל השבת מעליתא דידו‬ ‫לקיי כלל מ"ע של ואכלו הבשר בשו פע א לא‬
‫כיד בעלי ‪ .Ê‬נהניתי בזה וראוי למי שאומרו‪ .‬מ"מ‬ ‫יוציא המוח ע"י שבירת עצ ‪ ,‬משא"כ הכא אפי' אי‬
‫קשה קצת למצוא שלא יתטמא מיד טר הגביהו‬ ‫לא ימצא השתא זוג ומספרי לגלח שערות זקנו‬
‫אותו מבה"ק שע"י שחייתו ליטול הרי מאהיל על‬
‫הקבר‪ ,‬ומכ"ש אי אמרי' שכבר כלתה שמירתו ולא‬ ‫וכמ"ש תוס' באשה ונכרי‪ ,‬מ"מ כיו שעכ"פ אפשר‬
‫אתאינ עלה אלא משו דחוזר ונעשה שומר מחדש‪,‬‬ ‫שיתקיי המ"ע בשו פע א יהי' מצוי זוג‬
‫א"כ בעי הגבהה ומשיכה מחדש להעשות שומר‬ ‫ומספרי ‪ ,‬תו לא דחי ל"ת משו דבעידנא דמיעקר‬
‫וקדמה ליה טומאה‪ .‬מ"מ צדקו דברי פר"מ כיו‬
‫שהוא אבעי' בב"ק ק"ח ע"ב‪ ,‬ככל מה דכתוב‬ ‫ללאו לא מקיי עשה‪.*Ê‬‬

‫ומפורש באר היטב בדברי פר"מ‪.‬‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬נדחה נמי מ"ש פר"מ מדברי נימוקי יוס‬

‫‪ ˙ÂȉÂ‬כי הזמ יקר פה תהי' שביתת קולמסי‪ ,‬וכי‬ ‫דב"מ ]ל‪ ,‬א[ מלאו דלא תוכל להתעל דכה‬
‫בבית הקברות דמיחשב בעידנא משו דכולי' חדא‬
‫יבואו עוד דברי קדשו אלינו‪ ,‬אענד עטרה‬ ‫השבה היא‪ ,‬וכ נמי מילה בצרעת דאע"ג דמל ולא‬
‫לראשי‪.‬‬ ‫פרע כאילו לא מל‪ ,‬מ"מ כולי' חדא חשיבא וה"ל‬
‫בעידנא‪ .‬ג"ז י"ל הת הגבהה צור השבה וא"א‬
‫‪ÊÏÚ ˘˘‰ "‡  ÓÓ ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬
‫·˘‪.·¢· ÔÂȈ ‰‡¯È ·ÂË ·¯Â Â˙ÂÏ‬‬ ‫להשיב מבלי שיגביה האבדה‪ ,‬והמילה צור פריעה‪,‬‬
‫ומשו"ה מיחשב בעידנא‪ .‬מה שאינו כא הכא אי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫העברת זק בתער התחלה לאינ שהרי אפשר‬

‫˙˘‪‡Ó˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[‰Ù˜‰„ Â‡Ï ÈÁ„ گˆÓ‬‬

‫מעשה וכמו שמחלקי' בברכות ד כ' שב וא"ת שאני‪.‬‬ ‫·ˆ‡˙ ‪„ÒÁ ·¯·Â ‰ ÂÚÓ Ì„˜ È˜Ï‡Ó Í¯·˙È ‰ ˘‰‬‬
‫אלו דברי פר"מ ודפח"ח‪.‬‬ ‫‪„·Π‡ÏÙÂÓ‰ Ô‡‚‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰ ‡ È ÁÂ‬‬

‫‪ „"ÚÏ‬ליישב בודאי מקרא מוכח שפיר עשה דחי‬ ‫‪.‡"ÚÈ ˘Ë‡˜ ÂÓ ˜"„·‡ È" ¯Â„‚È·‡ È·ˆ ‰"ÂÓ‬‬

‫ל"ת דסתמא קאמר קרא שיקי ביו טהרתו‪,‬‬ ‫·‪ ȇÓ‬דבדק ל במ"ש תוס' בנזיר נ"ז ע"ב ד"ה ורב‬
‫וא לא ימצא נכרי ואשה וקט יקו ע"י ישראל וכ‬
‫כתבו ]תוס'[ להדיא במס' שבועות ד ג' ע"א סו‬ ‫אדא וכו' ותדע דאל"כ מצורע אמאי דחי לאו‬
‫ד"ה ועל הזק וכו'‪ ,‬ומייתי ראיה מדס"ד דעשה‬ ‫דהקפה‪ ,‬והא אפשר לקיי שניה שיקיפוהו קט‬
‫דמצורע דחי לאו דשילוח הק ולא נימא דימתי עד‬ ‫אשה ונכרי‪ ,‬אלא על כרח ש"מ דאע"ג דמקי לאו‬
‫שימצא עו אחר‪ .‬א"כ הכא נמי סתמא צותה התורה‬
‫להקי ‪ ,‬שפיר מוכח דעשה דוחה ל"ת אפי' לאו שיש‬ ‫בר חיובא מ"מ הניק חייב‪ .‬מבואר מדבריה דאי‬
‫בו מעשה‪ .‬ומ"מ הוכיחו תוס' בנזיר‪ ,‬אי סלקא‬ ‫צרי כה להקי ‪ ,‬א"כ אי בעי למיל עשה דחי ל"ת‬
‫אדעתי לרב אדא פטור כשאי מקי בר חיובא‪ ,‬א"כ‬ ‫ממצורע הא אפשר להקי ע"י מקיפי הפטורי כגו‬
‫נהי דקרא מיירי בכל גווני מ"מ לא לשתמיט תנא‬ ‫נכרי ואשה והניק לא יסייע כלל‪ .‬דאפי' ס"ל להתוס'‬
‫בשו דוכתא לאשמעינ דמצורע צרי להקי ע"י‬
‫אשה ונכרי כשיהיו נמצאי דאפשר לקיי שניה ‪.‬‬ ‫כהראב"ד פי"ב מהל' ע"ז )ה"ה( דאפי' כשאינו מסייע‬
‫כלל מ"מ עביד איסורא‪ ,‬עכ"פ לאו שאי בו מעשה‬
‫הוה שהרי המקיפי אינ מוזהרי והניק לא עביד‬
‫מעשה‪ ,‬ואי ניל מיני' עשה דוחה ל"ת שיש בו‬

‫‪Ì˘· Ì˘ ˙ÂÚ·˘ „„ ω‡· '¯Â .‡Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â .(18 'ÓÚ) „ 'ÈÒ ‡"Á ̉¯·‡ ¯·„· 'È˙ ÔΠ.Ê .Ì˘ Ó"· Á"¯„· ‡"Ú¯ Î"Π.Â‬‬
‫‪.Ì˘ Á 'Ú‰·Â ·Î¯ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‡ ,‚È ·"· Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .*Ê .È ˙‡ Ó˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"ÂÊÁ ,Ì˘ Á" Ó·Â ,‡¯‚ȇ Ó"¯‚‰‬‬