Page 321 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪ÂÙ‬‬

‫‪ „ÂÚ‬קשי' לי דקדוק לשו רשב"א ומסתברא דאפי'‬ ‫ואיצטרי לאשמעי' דלא‪ ,‬מ"מ בה ברייתא דמיירי‬
‫מרואה מחמת תשמיש ובמה שיכולה לתלות שלא‬
‫אינה מרגשת ממש שהד שותת ויורד‪ ,‬מה‬ ‫תתגרש תולה‪ .‬ולזה אפי' אי היתה טמאה נדה דהוה‬
‫רצה בזה במ"ש שאינה מרגשת ממש‪ ,‬תיבת ממש‬ ‫חיישי' לטפה ד המעורב מ"מ פשיטא שלא תתגרש‬
‫דהרי מרגשת שהד יוצא מהמכה ואע"כ דמיירי‬
‫הוא מיותר‪.Ê‬‬ ‫שאינה מגרשת עתה שהד יוצא מהמכה וא"כ לאיזה‬
‫צור הביא רשב"י ראיה משפופרת אלא ש"מ‬
‫‚‪ Ì‬מה יפה כחו בזה במ"ש שבתוספתא לא גרסי'‬ ‫דראייתו של רשב"א הי' דלא צריכה שתדע כלל‬
‫בשו פע שמכתה מוציאה ד ‪ .‬וק' זו ג"כ רמוזה‬
‫ליה והש"ס הוסי ביאור תיבת אלו‪.‬‬ ‫באחרוני ועיי בפלתי )ש סק"ה( אלא שלא פירש‬

‫]·' ‪[˙ÂÎÓ È ÈÓ‬‬ ‫כל הצור ‪.‬‬

‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בזה דשני מיני מכות יש‪ ,‬אחד פצע‬ ‫˙‪ Â‬קשיא לי טובא על השיטה הנ"ל מה שהרגיש‬

‫וחבורה ומכה טריה ואבעבועות וצמחי‬ ‫הח"צ בעצמו )ש ( דלאיזה צור נדחק הרשב"א‬
‫שמדרכ להאס ש ד וליחה סרוחה וחמוצה‬ ‫במה דמסיי ברייתא שממנה ד שותת ויורד וקאמר‬
‫כידוע‪ ,‬ויש שיפתחו ולא יסתמו לעול ושכיחי טובא‬ ‫שהוא רק פי' וביאור שאנו אומרי כ ‪ ,‬ומ"ט לא פי'‬
‫ברגלי מכות כאלו‪ .‬ומי השני הוא כאב וחולי‬ ‫בקיצור שממנה ד שותת ויורד כבר פע אחר ולא‬
‫באבר מהאברי ואי ש דברי ניכר לעי וקורי לו‬ ‫עתה‪ ,‬וע"ז תי' הח"צ דרשב"א גרס הד שותת בה'‬
‫הידיעה משמע ד הידוע של עתה וע"ז דייק‬
‫הרופאי רעמאדיסימוס וכדומה לזה‪.‬‬ ‫הרשב"א‪ .‬ולפע"ד זה א"א כלל שא"כ שכל דיוקו של‬
‫רשב"א הוא מתיבת הד ‪ ,‬א"כ כשכתב והא דנאמנת‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬אומר אני דס"ל לרשב"א אי צריכה שתדע‬ ‫אשה לומר מכה יש לה וכו' לאו נאמנת לומר‬
‫שממנה שותת ויורד קאמר וכו'‪ ,‬וקשה אי שבקו‬
‫שמכתה הוציאה ד בשו פע כלל שא"כ‬ ‫תיבת הד שכל עיקר דיוקו ממנו ונקיט שותת ויורד‬
‫תצטר לזה שפופרת‪ .‬אמנ תדע עכ"פ שהמכה‬ ‫דלא דייק מיניה מידי‪ ,‬והכי הול"ל לאו נאמנת לומר‬
‫הזאת היא מאות המכות שיש ש ד עכ"פ‪ ,‬ואז‬ ‫שממנה הד שותת וכו'‪ ,‬ועתה דשביק תיבת הד‬
‫נאמר שממנה שותה ויורד‪ ,‬אבל אי לא ידעת כ‬ ‫משמע לאו מיניה דייק מידי וא"כ הדרה קושיה‬
‫אע"פ שמרגשת כאב מ"מ מא לימא ל שיש ש‬ ‫לדוכתא דנימא דברייתא קאמר שממנה ד שותת‬
‫ויורד זימני אחריני‪ .‬וע"כ אי מקו לפרש ברשב"א‬
‫קבו ד כלל דלמא הוא מ אמי השני הנ"ל‪.Á‬‬
‫כדעת הש"כ והחכ צבי כלל‪.Â‬‬
‫‪ ‰ÊÂ‬שהתחיל הרשב"א לומר דאפי' אינה מרגשת‬
‫‡‪ Ì Ó‬לפרש כמפרשי הטור הנ"ל ג"כ קשה טובא‪,‬‬
‫ממש‪ ,‬פי' צרי שתרגיש עכ"פ ותבחו איזה‬
‫מי מהמכה היא‪ .‬וכ"כ בסדרי טהרה )סי' קפז סק"ט(‬ ‫חדא מה שהקשה חכ צבי מלשו רשב"א‬
‫בש תשובת דבר שמואל )סי' פו( שהאשה מרגשת‬ ‫דקאמר ונאמנת לומר מכה יש לה שש ד ‪ ,‬הרי‬
‫א הוא ממי זה מהמכה או לא ע"ש‪ .‬אלא שלא‬ ‫משמע להדיא שצרי שתאמר שיש לה מכה שש‬
‫נחית למ"ש‪ .‬והיינו נמי מ"ש ונאמנת לומר מכה יש‬ ‫ד ‪ ,‬שבודאי קשה לומר שהרשב"א כתב כ רק על‬
‫לה שיש ש ד ‪ ,‬פי' במכה יש ד ‪ ,‬אבל אינה יודע‬ ‫דר פירוש וביאור שאנו אומרי ש יש ד ‪ ,‬זה הוא‬
‫א יוצא ממנו ד ‪ .‬ולזה מייתי ראיה לדבריו‬ ‫דבר שאי הדעת סובלתו כיו שנצטער בו אותו צדיק‬
‫מתוספתא דתני סת מכה ואינו מפרש כלל אי‬ ‫ליישב לישנא טפוי' דש"ס שממנו ד שותת ויורד‪,‬‬
‫צריכה שתדע שממנה יוצא ד בשו פע או אפי'‬ ‫מה היה לו להוסי דברי כאלו‪ .‬וכ"כ ח"צ ע"ש‪.‬‬
‫עתה שותת ממנו‪ ,‬וכל כה"ג ה"ל לתוספתא לפרושי‪,‬‬
‫אע"כ דלא בעי' אלא שתדע שהוא ממי המכה‬
‫שמוציאה ד בעלמא‪ .‬וזהו פשוט ולא צרי לפרושי‬
‫דאי תתלה במכה שאי דרכה בעלמא להוציא ד ‪,‬‬
‫והש"ס הוסי ביאור בעלמא ללא צור רק לתוס'‬

‫ביאור וא"ש כל דברי רשב"א בדקדוק נכו ‪.‬‬

‫‪ȯ·„· Ï"ˆÊ Ê ‡ˆÓ Á"¯‚‰ ˜Ȅˆ‰ ÔΠ.È·ˆ ÌÎÁ‰ ȯ·„ ˜È„ˆ‰Ï Î"˘Ó ‡„ Ï ˘"¯‚‰ ¯·ÁÓ‰ Ô·Ó ‰"‰‚‰· „Ș 'ÈÒ ˙"È·Â ˙"¢· ‰‡¯ .Â‬‬
‫‪.„ÂÚ ‡ 'ÈÒ ‚"Á ˙"„‰Ó Ó"¢ ˙"¢ ,‡Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ì‰¯·‡ ˙ȯ· ˙"¢ 'ÈÚ .‡Ù 'ÈÒ Ì˘ ‰"Á·Â ÁÏ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"Á ÌÈÈÁ‬‬

‫‪¯Âˉ È˘¯ÙÓÏ ÚÈÈÒÓ ‰Ê ‰ÎÓ ‰Ï ˘È˘ ¯ÓÂÏ ˙ Ó‡ ˘ ‡Ó˙Ò· ·˙Î ‡Ï‡ ˘ÓÓ ·˙Î ‡Ï„ („ ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ) Ì˘ ‰„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ· ‰‡¯ .Ê‬‬
‫‪.Ì Ó‡ ‰"„· ÏÈÚÏ ·˙΢ ‰Ó ‰˘˜ ‡Ï ÔΠ.‡"·˘¯‰ ȯ·„ ˙ ·‰· Ï" ‰‬‬
‫‪.ÔÎ ·˙΢ „ÂÚ ‰"„ ‡ ˜ 'ÈÒ ‡"·˘¯‰Â ‰"„ „"Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Á‬‬