Page 325 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯ˆ‬

‫וסתה‪ ,‬ומכה יש לה בפנינו שיש ש ד ‪ ,‬ודרכ של‬ ‫שדרכו של ד לבוא בהרגל התשמיש‪ ,‬אבל בשימור‬
‫אות המכות להוציא דמ בלי זמ וגבול ידוע‪,‬‬ ‫השור מה"ת נחייבו נוקמיה בחזקת שימור‪.‬‬
‫ומש"ה תלינ בה וסברא נכונה היא‪ ,‬אבל לתלות בה‬
‫‡‪ Î"Ú‬צ"ל דכיו דאתחזק בתלת זימני אזל ליה‬
‫ביו הוסת נמי קשה‪.‬‬
‫חזקת שימור דיליה בההוא יומא אע"ג דרוב‬
‫]„‪[‡"·˘¯‰ ˙Ú„· È"·Â ‰ ȯ·„ ˙ÈÈÁ‬‬ ‫שוורי דעלמא בחזקת שימור קיימי ואינה עשויה‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בס' נודע ביהודה )יו"ד סי' מא( כ' מדכתב‬ ‫להשתנות‪ ,‬מ"מ כיו דאתחזק תלת זימני תו ליכא‬
‫חזקת שימור‪ .‬א"כ מכ"ש הכא בוסתות דחזאי תלתא‬
‫רשב"א אפי' בשעת תשמיש ואפילו בשעת‬ ‫זימני בהאי יומא וחזקת טהרה בלאה"נ עשוי‬
‫וסתה טהורה‪ ,‬והוקשה לנב"י הנ"ל מאי אפי' בשעת‬ ‫להשתנות דכל נשי דעלמא עשוי' להתטמא בזמ‬
‫תשמיש דקאמר‪ ,‬אע"כ ה"ק‪ ,‬אפי' בשעת תשמיש‬
‫דאיכא למימר הרגשת שמש הוה ומכ"ש שלא בשעת‬ ‫ידוע עכ"פ‪ ,‬א"כ מה"ת נוקמא אחזקת טהרה ונאמר‬
‫תשמיש כיו דלא ארגשה‪ .‬ובזה נתיישבו לו דברי‬ ‫וסתות דרבנ שלא תחוש נמי לשמא תראה מה"ת‪,ÁÈ‬‬
‫רשב"א דכיו דמיירי שלא ארגשה פתיחת פי המקור‬ ‫והא אנ קי"ל כמ"ד סת שוורי בחזקת שימור‬
‫ממילא איכא כא ס"ס של רמ"א בסי' קפ"ז ס"ה‪,‬‬ ‫קיימי כמ"ד פלגא נזקא קנסא בב"ק ט"ו ע"א ע"ש‪,‬‬
‫ועל זה בנה בנינו והעלה ש דלפ"ז כשהמכה‬
‫ואפ"ה מחייב בעליו ביעוד תורי'‪.‬‬
‫בצדדי לא שיי זה עכ"ד‪.‬‬
‫‪ ‰ÈÓ‬במה דמטהרי בשעבר הוסת‪ ,‬י"ל משו דרוב‬
‫‪ ‡ÏÂ‬נ"ל כל דבריו במכ"ת דא באנו לידי מדה זו‬
‫נשי בהרגשה חזיא והא נמי רוב ימי נמי‬
‫דרשב"א מיירי בלא הרגשה א"כ למה הל‬ ‫מרגשת בראיה דאי לא ארגשה טהור' כמבואר ר"פ‬
‫בדר למרחוק דמטע ס"ס נגע ביה הלא לק"מ‬ ‫הרואה כת )נז‪ ,‬ב(‪ ,‬וכיו דלא ארגשה השתא למה‬
‫ארשב"א שו קו' מקו' הח"צ הנ"ל דכיו דרוב נשי‬ ‫ניחוש ארגשה ולאו אדעתא‪ ,‬מש"ה ה"ל דרבנ ‪.ËÈ‬‬
‫וג האי אתתא רוב ימי בהרגשה חזיא לא נאמר‬
‫ארגשה ולאו אדעתה כיו דאיכא למתלי במכה‬ ‫אבל במה דלא חיישינ שמא תראה קשה‪.‬‬
‫ומסתיי שתטמא בדארגשה שיצא מהמקור ואי משו‬
‫מ"ש אפי' בשעת תשמיש שאז איכא למימר הרגשת‬ ‫‪ Î"ÚÂ‬נלע"ד דהיכי אמרינ תלתא זימני הוה חזקה‬
‫שמש הוה ואפ"ה מטהרה הרשב"א‪ ,‬הא רשב"א לא‬
‫מיירי ברשיעי דמשמש בעונת הוסת דמ"ש ואפי'‬ ‫במידי דאינו עשוי להשתנות‪ ,‬משא"כ חזקת‬
‫בשעת תשמיש ואפי' בשהגיע עונת הוסת פשוט הוא‬ ‫הוסת תלוי בבריאות הגו ומזגו ושינוי תהלוכות‬
‫דל"ש אהדדי למימר דמשמע בעונת הוסת‪ ,‬אלא‬ ‫הגלגלי וכוכביה ‪ ,‬ומשתנה ע"י אכילה ושתיה‬
‫רשב"א מילי מילי קאמר‪ ,‬אפי' בשעת תשמיש שלא‬
‫בשעת וסת וא"נ בשעת וסתה שלא בשעת תשמיש‬ ‫ושינה וקפיצה ומנוחה ויגיע' וילדות וזקנה וכדומה‬
‫וכיו דשעת תשמיש הוא שלא בשעת וסת א"כ לק"מ‬ ‫וק"ו הדבר הרי אפי' גבי חזקת בריאות כ' הר"‬
‫ק' חכ צבי כנ"ל וא"כ ממ"נ בשעת תשמיש הא לא‬ ‫בתשו' שהבאתי לעיל דלאו חזקה גמורה היא‬
‫הוה בשעת וסתה ובשעת וסתה הא לא ארגשה וא"כ‬ ‫משו שאד עשוי להתחלות‪ ,‬מכ"ש שעשוי הוסת‬
‫תו לא צריכא להרעיש עולמות על רשב"א בזה‪ ,‬ועוד‬ ‫להשתנות‪ .Î‬ע"כ אע"פ שהוחזק' אל פעמי‬
‫אי משו"ה נקיט אפי' בשעת תשמיש משו דלא‬ ‫לראות בזה היו מ"מ א"א להחזיק זה בחזקה‬
‫ידעינ אולי הרגשת שמש הוה א"כ עכ"פ מדוע תלה‬ ‫דאוריי' דדלמא השתא נשתנה מזגה וטבעה ומש"ה‬
‫האי רבותא בתשמיש דעכ"פ קיל הוא משו דרוב‬ ‫אוקי אתתא בחזקת טהרתה אע"פ שעשוי להשתנות‬
‫נשי אינ רואות בשעת תשמיש טפי הל"ל אפי' ע"י‬
‫מ"מ ה חזקה נמי עשוי להשתנות וא"ש‪.‬‬
‫בדיקת העד דאימר הרגשת עד הוה‪.‬‬
‫‪ Ó"Ó‬להרשב"א קשה בשלמא שלא בשעת וסתה‬

‫נימא אע"ג דוסתות דרבנ מטע הנ"ל‪ ,‬מ"מ‬
‫זהו דוקא שלא להחזיקה בטמאה ביו הוסת‪,‬‬
‫משא"כ ימי שבנתיי אית ל למימר שאי ד‬
‫המקור מצוי כלל וג כי אית ליה חזקת טהרה שאינו‬

‫מצויה להשתנות באות הימי עד שיגיע שעת‬

‫‪¯ÓÈÓÏ ‡Îȇ ÍÎÏȉ 'ÂΠÔ˙Ò ˙ ˘Ï ˙ÂÏÈ‚¯ ÌÈ˘ ‰ÓÎ ÈΠÈÏÈÓ ¯‡˘Ï ˙Ò„ ‰˜ÊÁ ÈÓ„ ‡Ï„ ¯‡·ÓÂ Ì˘ ‡" ˙ ÈÒÂÁÈ· ‰˘˜‰ ÔΠ.ÁÈ‬‬
‫‡‪.Ô·‰Â ‰‡¯˙ ‡Ó˘ Ô È˘ÈÈÁ Ú"Â΄ È"·Â ‰ ˙ËÈ˘Ï .‡ÓÏÚ„ ‰˜ÊÁÓ ‰˜ÊÁ ͉ Ú¯˙È‬‬

‫‪.„ ˙‡ „Ù˜ 'ÈÒ ˘"‰Â¯Ú '¯Â .È"˜Ò „Ù˜ 'ÈÒ ˙Ú„ ˙ÂÂÁÓ ‡È·‰˘ ‰Ó· ˘"Ú .˘"Ú ‰Á„ ÔÎ Ï"¯ Ù 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"ÂÊÁ·Â .ËÈ‬‬
‫‪ÌÈ ÂÓ¯ Ò„¯Ù 'ÈÚ ˙ ˙˘‰Ï ‰È¢ڢ ÌÂ˘Ó ‰¯ÂÓ‚ ‰˜ÊÁ ‰ ȇ ˙Â˙Ò ˙˜ÊÁ˘ ‚Ù˜ 'ÈÒ „"ÂÂÁ· ¯‡Â·Ó ÔΠ.‰Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚  ȷ¯ Î"Π.Î‬‬

‫·‪.Â"˜Ò ˙Â˙Ò ÔÈ Ú· ‰ÁÈ˙Ù‬‬