Page 347 - 2
P. 347
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘·È
]˘ [Ì„‰ È על כל ד שתראה בעת ההיא זה נ"ל ברור בכוונת
הטור בעזה"י.‚Î
˙ˆ˜Âסמוכי לזה מהש"ס נ"ל במה דתניא )נדה סו,
‡˙˘‰Âנדו קו למכה ממש שהיא מרגשת
א( וא יש לה מכה תולה במכתה וא יש לה
וסת תולה בוסתה וחזר לדי מכה וא ד מכתה במשמושה ויש לה סימ מובהק שכל זמ
משונה מד ראייה אינה תולה .ויל"ד מ"ט הפסיק שמרגשת כאבה יוצא ד ולא זולת זה לפניו
בדי וסת בי די מכה למכה ובכמה ראשוני באמת ולאחריו ,פשוט שהוא ראיה ברורה שזאת המכה היא
אי הגירסאות כ .תו יש לדקדק טובא דהא לכאורה המוציאה ד .ומ"מ לא נסמו על זה ונחקור בעדותו
קאי וא ד מכתה משונה מד ראייתה ר"ל מד של עד שני והוא מה שרואה הד כעי מוגלא שהוא
שהיא רואה עתה בשעת תשמיש וכיו שד ראיה ברורה שבא מ המכה ,כמבואר להדיא בהגהת
התשמיש הוא שנתחדש עתה אצלה ואנו דני עליו ש"ד .ובתשו' מהרי"ו סי' כ"ה כתב ועוד א בשעה
הול"ל בהיפ א ד ראייתה שמחמת תשמיש שהיא משתנת ד אז היא ג"כ משתנת חול אז מוכח
משונה מד מכתה אינה תולה במכה וזה מוב . מלתא דחול הוא הגור ד עכ"ל .ובסדרי טהרה
ובצמח צדק )סי' פו( ר"ל דאד נדתה קאי והחכ צבי )סקי"ד( השיג על הגאו שבות יעקב שרצה להקל על
)סי' נו( השיג עליו והאמת שהפי' הפשוט הוא כהח"צ שד משונה מד וסתה וכתב עליו מה בכ הוא
דאד ראיית התשמיש קאי .אמנ בתוספתא פ"ח חמשה דמי טמאי באשה ומייתי מתשובת דבר
דנדה )הלכה א( איתא להדיא וא היה ד נדתה שמואל )סי' קע( דכיו דיש לה מכה החמו והכאב
משונה מד מכתה אינה תולה בה .הרי דש תניא גור שתשתנה ד מקורה ואי ראיה משינוי מראה
כמ"ש שהד משונה מהמכה אלא שהגי' ש ד דמי ,ואחר זה מסיי הסדרי טהרה ולא דמי למ"ש
נדתה משמע אד הוסת קאי ולא אראיית התשמיש בהג"ה שערי דורא ,דהת שהיה מראה מוגלא ולא
דד הוסת קרי ליה נדתה כדלעיל ט"ז ע"א אפי' היה דומה למראה אדו שזו ודאי הוכחה שמ
המכה הוא וכ"כ בשו"ת פני יהושע חי"ד סי' א'
בתו ימי נדתה טהורה. דמוגלא מוכיח שיש מכה באותה מקו ועיי עוד
ש א בא בשינוי ממה שבא בימי וסתה דרגלי
È˙˘ÙÁÂומצאתי ברמזי פסקי הרא"ש פ"י דנדה
לדבר הוא דלאו מד מקור הוא עכ"ל.„Î
סי' ג' כתב וא היה ד נדה משונה מד
מכה אינו תולה עכ"ל .והנלע"ד דתרתי אמר הש"ס ‰ ‰Âמ"ש מראה מוגלא ולא היה דומה למראה
דעיקר כוונת הבריי' דתלינ במצוי בי להקל בי
להחמיר ע"כ הרואה ד מחמת תשמיש שאינו מצוי אדו אי הכוונה שלא היה ש שו מראה
לראות מ"ת תולה במכה אע"פ שאינה יודעת אדו דא"כ תיתי מהי תיתי א מ המכה או מהמקור
שמוציאה ד משו שיותר מצוי ד ממכה מד מראה מוגלא טהורה היא ,אלא כלפי דמיירי מלפני
מחמת תשמיש הדר אומר וא יש לה וסת תולה זה במראה דמי ממש רק שה משוני ע"ז כתב
בוסת' בי להקל בי להחמיר דיותר מצוי ד בשעת דהגהת שערי דורא מיירי שיש מראה מוגלא לבנה
וסת ממקור ואפי' בשעת תשמיש ממה שמצוי ממכה או ירוקה ממש וג פשיטא שיש בו תערובות ד
וע"כ א יש לה וסת אינה תולה במכה וג אינה אבל עכ"פ כיו שיש בו תערובות ד ג"כ כדר
תולה בגר התשמיש והרי היא טמאה כאלו לא היה מוגלא היוצא מ המכה שעכ"פ מהמראה המוגלא
לה מכה ומבעלה לא תתגרש אפי' אי לה מכה כי מוכח שיש כא מכה פתוחה המוציאה ד והמוב
הוסת גור ששמשה סמו לו ,תו קאמר וא ד ממילא כיו שזה מעיד שיש כא מכה פתחוה ממילא
מכתה משונה מד ראייתה אינה תולה ,ר"ל ג"כ בי א לפעמי בא ד בפני עצמו שלא בשעת וסתה
להקל בי להחמיר א ד שרגילה לראות ממכתה טהורה כמי שיודעת שמכתה מוציאה ד שטהורה
משונה מד שיוצא עתה בשעת תשמיש אזי היא
טמאה ואינה תולה במכה וכ א ד מכתה משונה שלא בשעת וסתה שתולה במכתה.
.˘"¯‰ ˙Ú„· ÔÎ ·˙Î Ì˘ Ì‚˘ ‡ ,·Î ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ‰Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‚Î
Ô ·¯ ¯Ӈ ‡Ï ‡¯˜ÈÚÓ„ ·‡Î· Ô ÈÏ˙ Ô ·¯„ ÌÈÓ˙η˘ ‰„ÂÓ Ò"˙Á‰ Ì‚„ ‰ ‰Â ‰"„ ‚ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ ,‰ÎÓÎ ÔÂ„È Ì‡ ·‡Î ÔÈ Ú· .„Î
·'ÈÁ ÛÂÒ·˘ Ìȯ‡ȷ· ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .ÌÈÓ˙ÎÓ Â¯Ó‡„ Ô ·¯„Ó È‰„ ‡ÓÈ È‡ Û‡ „Ú ˙˜È„·· ‡ ‡˙Èȯ‡„ ‰„ · ȯÈÈÓ ‡Î‰Â ‡˜ÈÙÒ
.Ê 'ÈÒ ‰„ ‡"·Ëȯ‰