Page 351 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪ÊË‬‬

‫לה שהיה בשר בלוי מהמקור שהיה ידוע לה שנעקר‬ ‫הא באשה שיש לה מכה ויודעת בודאי שמכתה‬
‫מקורה ומזה נפלו החתיכות בביה"ח‪.‬‬ ‫מוציאה ד טהורה היא לכה"פ שלא בשעת וסתה‬
‫כיו דיש לפנינו בודאי ד טהור לא ניחוש לד טמא‬
‫‪ Ó"Ó‬כל זה דוחק גדול עד שקמו אחרוני האחרוני‬ ‫מטעמי המובארי בראשוני סי' קפ"ז ]סע' ה[‪,‬‬
‫א"כ ה"נ מה לי ד מכה או ד נדה שהתורה‬
‫והאירו עינינו בפי' כוונת הר"ש ז"ל ורמזה‬ ‫טיהרתו‪ ,‬כיו שיש עכ"פ בודאי וברור ד טהור‬
‫הט"ז )סי' קפח סק"ה( בלשונו הצח וכתבה במעיל‬ ‫באשה זו‪ ,‬מה"ת ניחוש בי הוסתות לתערובות ד‬
‫צדקה )סי' לד( ובשארי תשו' אחרוני ‪ ,‬וביאר הדבר‬ ‫טמא‪ .‬א כל זה אי ברור לנו שהחתיכות האלו הביאו‬
‫יותר בפלתי המכונה תפארת ישראל )יור"ד ש סקי"ב(‬ ‫עמ ד בשעת נפילת לביה"ח ואותו הד טהור‬
‫שהיה להאשה חולי השבירה‪ ,‬לא שבירה שנקרע‬ ‫ויוצא הוא לחו אחת לאחת‪ ,‬א"כ יש כא ד טהור‬
‫הפריסה אלא חולשה שעי"ז נשתרבב המקור למטה‪,‬‬ ‫בודאי אי אנו חוששי לד טמא כלל‪ .‬א מנ"ל‬
‫והיינו חתיכה בשר ר"ל המקור נמש ‪ ,Â‬וכל אותו‬ ‫שאלו החתיכות הביאו כלל ד עמה ואי כא ד‬
‫הזמ עלולה לראות כמה מיני מראות משונות וד‬ ‫טהור כלל‪ ,‬דאפי' להמקילי בסי' קפ"ז לטהר אפי'‬
‫מפני שהוא חו למקומו ומתנדנד ע"י הליכה‬ ‫במכה שאי ידוע שמוציאה ד ‪ ,‬מ"מ לכל הפחות‬
‫וטלטול‪ .‬ג אי בכח העורקי לבשל הד היטב‪,‬‬ ‫בעינ שמכה כיוצא בזה דרכה להוציא ד ‪ ,‬אבל הכא‬
‫וזה הוא שטיהר הר"ש ז"ל מפני שאי דרכה של‬ ‫השתא מא לימא ל כלל שחתיכות כאלו דרכ‬
‫אשה לראותו אלא בשהמקור במקומו‪ ,‬אבל לא בזה‬ ‫להביא ד עמה ‪ ,‬אדרבה הא אמרינ אי דרכה של‬
‫האופ ‪ .‬וכ' הפלתי שהוא עשה מעשה לטהר אשה‬
‫בכה"ג בצירו סברת הר"מ שבדיקה איננה הרגשה‬ ‫אשה לראות ד בחתיכות וא"כ מה"ת לטהר‪.‬‬
‫דאורייתא כמבואר בדבריו בריש הספר ההוא )סי'‬
‫קפג( ולפע"ד כל מעיי בצדק ישפוט שהר"ש נתכוי‬ ‫‪ Î"Ú‬הוסי הטור ורי"ו "ולא פסקה לראות כל זמ‬

‫לזה העני בעצמו בלי ספק‪.‬‬ ‫שהחתיכות בביה"ח"‪ ,‬ר"ל שזה היה סימ‬
‫מובהק שהחתיכות הוליכו הד עמה שהרי כל זמ‬
‫‡‪ ‡Ï‬שראיתי הגאו בתשו' נודע ביהודה )מהדו"ק(‬ ‫שהיו החתיכות למעלה בבט לא ראתה כלו ‪ ,‬ומשעה‬
‫שנפלו לביה"ח לא פסקה לראות כל שעה‪ .‬ומדיוקא‬
‫סי' נ"ח דחה שיטה זו בשתי ידי ואנכי בעניי‬ ‫נשמע כשפסקו החתיכות מלהיות בבה"ח פסקה‬
‫לא הבינותי כל דחיותיו‪ .‬כי מ"ש המקור אינו מונח‬ ‫מלראות‪ ,‬וכשחזרו חזרו לראות‪ .‬הרי לפנינו שזאת‬
‫בקבוע לעול והוא נוטה מצד לצד ולעול לא‬ ‫הראייה התמידית היא מחמת ד שהוליכו החתיכות‬
‫תטמא‪ .‬זה אינו קושיא כלל‪ ,‬אדרבה היא הנותנת‪,‬‬ ‫עמה ‪ ,‬והוא ד טהור‪ .‬וכיו שיש בודאי ד טהור‬
‫כיו שדרכו של מקור להתנועע ולנטות מצד לצד‬ ‫לפנינו‪ ,‬תו לא ניחוש לתערובות ד טמא‪ .‬ומיושבי‬
‫א"כ בכל צד שיהיה נטוי ותראה ד הוה דרכו של‬ ‫בזה כמה קושיות שהקשו האחרוני על זה עיי ‪.‰‬‬
‫ד לצאת כ וטמאה משא"כ שבירה ושרבוב המקור‬
‫ממקומו למטה חולי הוא בנשי ואי דרכו וטבעו‬ ‫‡‪ Ì Ó‬מ"מ צ"ע אכתי ניחוש שמא החתיכות‬
‫בכ וכל שאי דרכו של ד לצאת כ טהורה היא‬
‫בעצמ הנופלי בבית החיצו אינ‬
‫להר"ש‪.‬‬ ‫חתיכות בשר כלל כ"א ד יבש ובשהיית בביה"ח‬
‫ה נמסי ונמקי ‪ ,‬והיינו זיבת הד ההוא‪ ,‬ומפני זה‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬שהעיד הרופא שלו היפ מעדות של גאוני‬ ‫כתב הרב"י דמיירי שהטיל החתיכות למי פושרי‬
‫ולא נמוחו‪ .‬ולא נראה לפע"ד כי לא נאמר שהאשה‬
‫הנ"ל שאמר שאי המקור משתרבב למטה‬ ‫הפילה החתיכ' דהי' משמע שהפילה לחו אלא‬
‫לעול כי א העלייה‪ ,‬והרמב" ]נדה פ"ב מ"ה[‬ ‫שנפלו לה בביה"ח ולא יצאו לחו לעול ‪ ,‬וא"כ אי‬
‫כתב ד עלייה היא כשישוסע עורק שבעלייה‪ ,‬וזה‬ ‫בדק בפושרי והדרה קושיא לדוכתא דלמא‬
‫לא שכיח כלל‪ .‬הנה א אומר שאאמי לעדות הרופא‬ ‫החתיכות בעצמ הי' ד יבש‪ .‬ונ"ל דמיירי שידוע‬
‫נגד כל הגאוני ‪ ,‬מ"מ עדיי אני אומר בודאי לא‬
‫שכיח שישוסע עורק כשהעלייה במקומו‪ ,‬א אחר‬
‫שנלקה ונפל למטה לביה"ח ונדחק בי רגליה‪ ,‬שכיח‬

‫‪.ÁÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ÌÈÓÎÁ ˙¯ËÚ ˙"¢ 'ÈÚ .ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ‰ ,„Ï 'ÈÒ ‰˜„ˆ ÏÈÚÓ ˙"¢ ‰‡¯ .‰‬‬
‫‪‡ÏÙÂÓ‰ ‡„¯ÂÈÙÓ ‡·˘Î ‰Ê ÏÎ È˙·˙΢ ÌÈ ˘ ‰ÓÎ ¯Á‡Ï :Ï"‰Ê· ÔÎ ·˙Î (‡"Ú Ë Û„) ÁÙ˜ 'ÈÒ ¯È‡Ó ˙È··Â .‚Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.Â‬‬
‫‪„ȷ ‰È‰˘ Íȇ ‡ÏÓ ‰Ù· ÈÏ „È‚‰ ‡Â‰Â ̉¯·‡ ‰"ÂÓ ÂӢ Ó"„ÙÙ· ÛȯÁ ‚ÏÙÂÓ Ô„ÓÏÓ ÚÓ˘˘ È Ù· „ÈÚ‰ ‡ÒÈÏÓ È΄¯Ó ‰"ÂÓ ÛȯÁ‰‬‬
‫‪ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .È ˘ Ì¢ ÈÏ· χٯ‡Ù‰ ÏÚ Ù"¯Î ‰˜„ˆ ÏÈÚÓ‰ 'ÈÙ ¯„ÒÎ ˘"¯‰„ ‡„·ÂÚ 'ÈÙ ‡È„‰Ï ¯‡Â·Ó Ì˘Â „È ·˙η ͯ‡ È΄¯Ó ¯ÙÒ‬‬

‫‪.'ÂΠÈ"Á˙Ó ¯˙ȉ· ¯·„‰ ‡ˆÈ ‡Ï ÈÓÈÓ :‡Ú˜ 'ÈÒ‬‬