Page 346 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קמד ‪‡È˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫המכה מוציאה הד אזי מסתמא המכה היא‬ ‫להטרי הרי אנו אוסרי אותו מיד‪ ,‬ועל חנ השיג‬
‫שמוציאה ד ‪ .‬וכנ"ל לדקדק מתשו' מהרי"ל המובא‬ ‫המשאת בנימי )סי' כא( עליו והסכי הש" על ידו‬
‫בהגה' ש"ד )סי' ו( גבי הארי" ווינ"ד‪ .‬ועיי עוד‬
‫ש סק"ד וראוי לחוש להרמ"א‪.‡Î‬‬
‫בתשו' שבות יעקב וכנסת יחזקאל‪.‬‬
‫‡‪ ‡Ï‬שמ"מ סיי ש המשאת בנימי סס"י כ"א‬
‫]·‪[ÁÙ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ¯ÂË· ¯Â‡È‬‬
‫וז"ל‪ :‬ועוד אני אומר שג הרמ"א ז"ל לא‬
‫‪ ÔÈÚÎÂ‬דמות ראיה לסברא זו ממ"ש הטור י"ד סי'‬ ‫החמיר אלא בנימוק גו בשר הכבד אבל בנ"ד שגו‬
‫בשר הכבד קיי ובריא רק שנצרר הד וכשגוררי‬
‫קפ"ח באשה שנפלה לה חתיכות בבית‬ ‫הד הכבד שתחתיו קיי אי כא בית מיחוש כלל‬
‫החצו ולא פסקה לראות כל זמ שהיו החתיכות‬ ‫אפי' א נחסר מבשר הכבד כשיעור הד ולא שיי‬
‫בבה"ח יע"ש‪ .‬והבי הרב"י שהכוונה שהיו חתיכות‬ ‫למימר נימוקה הכבד דא איתא דנימוקא הכבד לא‬
‫בשר ממש נופלי לה לחו ‪ .‬ונתקשו האחרוני מה‬ ‫היה אפשר שלא היה בשר הכבד נרקב קצת תחת‬
‫הוסי הטור ורי"ו על דברת ר"ש שלא פסקה לראות‬ ‫הד אבל שגוררי הד והבשר שתחת הד בריא‬
‫כל זמ שהיו בביה"ח‪ .‬ג הב"ח כתב א לא בדקה‬ ‫אי כא נימוק כלל ואנו תולי שהד בא מחמת‬
‫עצמה ברגע נפילת החתיכות ניחוש שמא אז היה ד‬ ‫איזה מכה או חולי אחר והדר בריא ופשוט הוא‬
‫עכ"ל משאת בנימי ‪ .‬העתקתי זה להתלמד במקו‬
‫נדה ש מקוד ‪.‬‬ ‫אחר אע"פ שאינו עני לכא ע"ד לשו חכמי‬

‫‪ „"ÚÙÏÂ‬המעיי היטב בשיטת הר"ש ש פ' המפלת‬ ‫מחכי ‪.‬‬

‫)הובא ברא"ש( יבי דלדידיה אי חילוק בי‬ ‫‪ ȯ‰‬דמשמע לכאורה דהאי מכה אית ביה ד ‪ .‬אבל‬
‫שהחתיכה פלי פלוי' או שהיא חלוק ושיעא והד‬
‫טוח על פניה כל שיצא הד ע החתיכ' הרי הוא‬ ‫אדרבא דוק מיניה לאיד גיסא דהיינו נימוק‬
‫ד טהור‪ ,‬אפי' א יצא הד מהעורק שבו ד נדות‬ ‫הכבד ונתמסמס‪ ,‬אבל התקשות הכבד הרי פסק‬
‫מ"מ טהור מפני שאי דרכה לראות כ ואלא דאיכא‬ ‫הרמ"א ש )ס"ג( דקשה כאב מותר א נשתיירו ב'‬
‫למיחש שמא היה ג"כ ד נדות ש מקדמת דנא טר‬ ‫זיתי ‪ ,‬ואס"ד דאית ביה ג"כ ד אלא שנעצר מחמת‬
‫יצא החתיכה או שמא אחר שכבר נפל החתיכה‬ ‫שנתקשה‪ ,‬א"כ פשיטא שסופו להיות כולה ד כיו‬
‫לביה"ח יצאו אח"כ טפות ד מהמקור שאי לה‬ ‫שאי לו מקו לצאת מש ‪ ,‬אלא על כרח שאי זה‬
‫שייכות ע החתיכה‪ ,‬והנה א היה לנו ברור גמור‬ ‫מאותו המי ‪ .‬והכא שמכתה שאומרי הרופאי היא‬
‫שיצא ד ע החתיכות בשעת נפילת א"כ הרי ד‬ ‫התקשות הכבד‪ ,‬א"כ הרי בודאי אי מכתה מוציאה‬
‫טהור לפנינו ואפשר שאותו ד טהור שיצא‬
‫מהחתיכות מהמקור לביה"ח נתעכב ויוצא לחו א'‬ ‫ד לכאורה ואי לה תרופה להתירה‪.‬‬
‫א' וה"ל כמכה שיודעת שמוציאה ד דמה לי ד‬
‫טהור ממכה או מחתיכה דרחמנא טהריה וכיו שיש‬ ‫]‪[‰ÎÓÎ Â È„ ̇ ·‡Î‬‬
‫כא ד טהור אזי אי חוששי בי וסת לוסת כלל‬
‫לטפה ד נדה דאוקמה אחזקת טהרה אלא היא גופא‬ ‫‡·‪ Ï‬זה אינו‪ ,‬ואעידה לי ב' עדי נאמני שיש לה‬
‫מספקא ל אי יצא כלל שו ד טהור ע החתיכות‬
‫וה"ל כמכה שאינה יודעת א מוציאה ד וס"ס נמי‬ ‫מכה שמוציאה ד ‪ .‬חדא‪ ,‬כיו שבכל פע‬
‫ליכא דהת בא בודאי מ המקור ולא מספקי' אלא‬ ‫קוד זילת הד ההוא שבא שלא בזמנו קוד לזה‬
‫אי אתי ע החתיכות או בפ"ע‪ ,‬משו כ הוסיפו‬ ‫היא מרגשת כאב גדול במקו ידוע‪ ,‬וע"י אותה‬
‫הטור ורי"ו תיבות אלו ולא פסקה לראות כל זמ‬ ‫ההרגש אח"כ באו מיני דמי הללו‪ ,‬ולא בשו פע‬
‫שהחתיכות בביה"ח שרצונ שכל זמ שהיו‬ ‫זולת זה‪ ,‬הרי זה ראיה ברורה שיש לה מכה ש‬
‫החתיכות בביה"ח ראתה וכשיצאו מביה"ח לא ראתה‬
‫וכשחזרו לש ראתה וכשיצאו לא ראתה וכ לעול‬ ‫שממנו ד זה יוצא‪·Î‬‬
‫א"כ מזה ניקח ראיה שהחתיכות הובילו ד עמ‬
‫עכ"פ וה"ל כמכה שברור ל שמוציאה ד ומצלת‬ ‫‪ Ï"ÊÂ‬סדרי טהרה )סקי"ד( ודע אע"ג שכתבתי לעיל‬

‫כאב אינו כמכה‪ ,‬מ"מ לעני זה מהני הכאב‬
‫היכי דידעה בודאי שיש לה מכה‪ ,‬וכמ"ש בתשו'‬
‫אמונת שמואל )סי' כג( שהרגישה בהליכתה‬
‫ובישיבתה או כדומה לזה‪ ,‬רק שאינה יודעת א‬
‫מכתה מוציאה ד א בכל פע ופע שכואב לה‬

‫‪.˘"Ú ‡ ,ÂÓ (‡¯˙· ‰¯Â„‰Ó) ÔÈÏÂÁÏ 'ÈÁ· Ò"˙Á‰ Î"Π.‡Î‬‬
‫‪.‡ˆÂȉ ‰"„ „ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .·Î‬‬