Page 342 - 2
P. 342
Ì˙Áתשובה קמד Ê˘ ¯ÙÂÒ
דרבנ ,י"ל אהא לא מהימנא האשה אע"ג שהוא רק ]˙[˙"Ó¯· ‰ÎÓ· ‰ÈÏ
איסור דרבנ לא הימנוהו רבנ בדרבנ כה"ג
שמתיראת שלא תתגרש מבעלה דמרחמא לי' וג ‡· Ïאי קשיא הא קשיא הא חזינ אפי' גבי מת
מורי' היתרא יכול הוא לבעול ולא תראה השתא.
ועיי פ"ב דשבועות )יז ,ב( בשמש סמו לוסתה אומר בעלה דמוקמינ אחזקה אלימתא דייקא
נמי בדדמי יכולני לבעול ,ומכ"ש שהיא מורה היתרא ומנסבא מתו חומר שהחמרת עליה ,ואפ"ה מת
לכ לא מהימנת .משא"כ בשיודעת שמכתה מוציאה בעלי ותתייב לא מהימנת משו דזמני מרחמת ליה
ד שאז מתרת עצמה בלא נקיי ותהיה באיסור נדה ליב ולא דייקא כמבואר ביבמות צ"ג ע"ב .‡Èא"כ
ה"נ אי נאמי להאשה המתירא' להתגרש מבעלה
עמו ,ע"ז מהימנינ לה טפי שלא תקלקל עצמה. ותאסר עליו עולמית והיא מרחמא ליה ,ניחוש
שתשקר לומר מכתי מוציאה ד אע"פ שאינו .ועיי
‡˙˘‰Âאתי שפיר לשו הברייתא בדקדוק ,וה"ק, היטב במנ"י )סקי"ז( מ"ש מנאמנת האשה בעני זה
ולא נחית למ"ש .ועמ"ש חכ צבי בזה סס"י נ"ו
וא יש לה מכה תולה במכה ומיירי באינה דלא מחזקינ לה לא במשקרת ולא בטועה בדמיו
יודעת שהיא מוציאה ד ותולה בה שלא תתגרש
עכ"פ ,אבל נקיי בעינ ,ומש"ה אה"נ דאי האשה ע"ש שהארי .
נאמנת ע"ז אלא אנו צריכי לידע שיש לה מכה,
ומסיי ע"ז ונאמנת אשה לומר מכה יש לי שהד Ï" Âחזקה אי אשה מקלקלת עצמה להיות באיסור
שותת ויורד ממנה ,דכיו דאמרה כ"כ שהד שותת
ממנה הרי מתרת עצמה בלא נקיי וטבילה ,ומש"ה חמור דנדה כל ימיה לשמש באיסור כרת.
וסברא כזו כתב ג הרא"ש סו נדרי באומרת
מהימנת ,והוא ממש כדברי הש" . טמאה אני ל חיישינ עיניה נתנה באחר משו
שאינה באיסור אלא שהיא מטעת את בעלה שית לה
‰ÈÓאע"ג דהוא פשט נאה וכפתור ופרח המכריע גט ,משא"כ בגרשתני שהיא מקלקלת עצמה וצ"ל
דלא דמי למת בעלי תתיב דחיישינ משו מרחמא
כדעת הש" ,מ"מ לדינא לא היה נ"ל להחמיר ליה תקלקל עצמה ,הת לא חיישינ שתאמר כ
כדעת הש" ולא משמע כ מכל הראשוני במזיד אלא דמחמת דמרחמת ליה לא תידוק שפיר,
ואחרוני ,ועוד שיש ליישבו באופ אחר ,והוא ותאמר בדדמי ,אבל במזיד לא תקלקל עצמה] .ומ"מ
דצרי להבי מ"ט לא נתלה במכה א משונה מד מצינו גבי צרה חיישי' משו שנאה תקלקל ג עצמה
ראייתה נימא שמש עוכר ,כמו בד בתולי פ"ק משו תמות נפשי ע פלשתי יבמות קכ ,א[.
דנדה י"א ע"ב .ובסדרי טהרה )סי' קפב סקי"ג( תי' ולפ"ז ה"נ לא חשודה לקלקל עצמה ולעול אד
שאני הת בבתולי שהמכה היא במקו דישת נאמ על עצמו יותר ממאה איש .והא דצרי לוספרה
השמש ,משא"כ הכא שהמכה למעלה .ודבריו לא לה לעצמה ,ת"ל משו שלא תקלקל עצמה ,י"ל הא
נ"ל דעכ"פ הד הבא בשעת תשמיש עובר דר ש עיקר האי קרא לאו לבעלה כתיב אלא לטהרות
שהשמש דש ונימא ש נעכר ונשתנה .ועכצ"ל ובשנגעה בטהרות ואמרה שהיא ספרה וטבלה
דשאני בתולי שידעינ בודאי שמוציאי ד משו"ה מהימנת ולא מקלקלה עצמה .אבל בעלה בההיא קרא
מקיל טפי ,משא"כ הכא מיירי באינה יודעת שעדיי לא כתיב עיי תוס' יבמות מ"ז ד"ה במקו וכו'
מוציאה ד .והא"ש ]ד[ע"ז אמר נאמנת אשה לומר וק"ל .וראה זה מצאתי בתשו' מהרי"ו סי' כ"ה כתב
]יש לי מכה[ שממנה ד יוצא ,ומועיל אפי' א ד דאי נשי נאמנות לומר שהתירו רבותינו כזה דאי
מכתה משונה מד ראייתה .וא"ש לדינא נמי לפע"ד, נותנת לב לדקדק האי התירו ,והא דנאמנת לומר
אלא שאי אנו צריכי לכל זה ,דלו יהיה כדברי ש" כזה התיר לי חכ היינו לעצמה דהתורה האמינה על
מ"מ כל זה היינו ביודעת שהד הזה יוצא מהמקור עצמה דכתיב וספרה לה לעצמה עכ"ל .משמע מטע
עצמו ,אבל כשאינה יודעת שזה הד הוא יוצא
מהמקור עצמו ,א"כ לא יהא אלא אשה שאי לה וסת דאינה מקלקלת עצמה וכנ"ל.
שמטהרי מטע ס"ס ספק מ הצדדי והאשה והד
טהורי ואת"ל מ המקור והד טמא שמא מ המכה ‡˙˘‰Âלפי דברי הש" דבאי ידוע שמכתה
ועכ"פ האשה טהורה וכמ"ש רמ"א )ס"ה( על ש
מוציאה ד אפי' בי וסת לוסת אינה
שערי דורא. טהורה לגמרי אלא שלא תתגרש שזהו הוא רק איסור
.ÊÚ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â ,‰ÈÏ ‡ÓÁ¯Ó ÌÈÓÚÙ˘ È"ÙÚ‡ ,Ì·ÈÈ˙˙ ÈÏÚ· ˙Ó :· ,„Ș ˙ÂÓ·ÈÓ Ú"ˆ .‡È
