Page 340 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קמד ‪‰˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]¯‡‪‰ ȇ ‰˙Ò ÔÓÊ·˘ 'ÒÂ˙‰ ˙ËÈ˘Ï ‰È‬‬ ‫בתוכו ויוצא קוד זמנו בלתי מבושל ע"י תמונות‬
‫˙‪[‰ÎÓ· ‰ÏÂ‬‬ ‫שונות קרטי קטני וטיפי שחורות ואדומות וכה"ג‪,‬‬
‫מ"מ ע"י מורסא הסמוכה לש העני בהיפ שמוליד‬
‫‡‪ Ì Ó‬למעשה חלילה וחלילה לסמו על סברות‬ ‫עוצר בד הנדות‪ ,‬וה"ל כמו מעוברת שע"י הולד‬
‫היונק ד נדות אמו ומינקת שדמה נעשה חלב או‬
‫הנ"ל‪ ,‬ובפרט במקו שרוב הפוסקי‬ ‫ע"י פירוק איברי מוליד עוצר‪ ,‬ה"נ דכוותיה‪ .‬וע"כ‬
‫חולקי אשעת וסת ממש ואפי' יודעת שמכתה‬ ‫ס"ל להתוס' דכשיודעת שד זה ממש בא מהמכה‬
‫מוציאה ד א לא יודעת שעכשיו מוציאה ד‬ ‫אי כא מקו לוסת כלל כי הד הוא בעצמו יוצא‬
‫כמ"ש תוס' שלעול הלכה כדבריה ‪ .‬ובשג לישנא‬ ‫ע"י המכה והרי הוא טהור‪ .‬אלא שהתוס' ס"ל דזה‬
‫דש"ס מורה כדבריה מדאמרינ בברייתא דפ' כל‬ ‫דוקא בשעה שהמכה מזיל הד אבל בשעה שנסת‬
‫היד הנ"ל הרואה ד מחמת מכה אפי' בתו ימי‬ ‫נקב המכה נפתח מקור הרח ‪ .‬והרשב"א מוסי דאי‬
‫נדתה טהורה‪ .‬והנה לשו זה אינו מדוקדק‪ ,‬והכי‬ ‫חשש וסת כלל למ"ד וסת דרבנ ‪ .‬ומיהו למ"ד וסת‬
‫הול"ל אשה שיש לה מכה ורואה ד ‪ ,‬דהרי לרשב"א‬ ‫דאורייתא הוה ס"ל להש"ס בס"ד דלא תלינ במכה‬
‫אי זה מוחלט שהיא רואה כלל מחמת מכה‪ ,‬אלא‬ ‫דהרי אפי' במעוברת הוה ס"ד הכי למ"ד וסתות‬
‫שאנו תולי בהמכה ואי החליט שהיא רואה מחמת‬
‫דאוריי' עיי פ"ק דנדה ט' ע"א‪.‬‬
‫מכה‪.‬‬
‫]‡‪[‰˙ÒÂÏ ˙˘˘ÂÁ ˙Ò ‰Ï ˘È Ì‬‬
‫‪ ‰ÈÓ‬למסקנא י"ל אה"נ המ"ל הכי אלא דעיקר‬
‫‪ ‰È‡¯Â‬לסברא זו מלשו הברייתא פ' כל היד ט"ז‬
‫פלוגתייהו במקור מקומו טמא‪ ,‬ואשמעינ‬
‫רבותא לרשב"ג דאע"ג דידעה דהד בא מחמת מכה‪,‬‬ ‫ע"א הנ"ל‪ ,‬ר' אומר א יש לה וסת חוששת‬
‫מ"מ טמא משו דאתא דר מקור‪ ,‬דא"ל ה"ל‬ ‫לוסתה ולמסקנא ה"ק רבי א חיישת לוסת אשה נמי‬
‫לאשמעי' כח דהיתרא לרבי דמטהר אפי' כשאי‬ ‫טמאה ואי לא חיישת לוסת מקור מקומו טהור‪.‬‬
‫יודעת שבא מהמכה דלזה י"ל דסמי עצמו אברייתא‬ ‫והלשו תמוה דהא באשה שיש לה וסת עסקינ ‪,‬‬
‫דפ' )כל היד( ]תינוקת[ ]סו‪ ,‬א[ דש תנינא סת‬ ‫דאמרי' אפי' בימי נדתה טהורה‪ ,‬ופירש"י בימי וסתה‪,‬‬
‫ותולה במכתה‪ .‬ג בסיפא )ש ( ונאמנת אשה לומר‬ ‫וא"כ הכי הו"ל לרבי למימר אי חיישת לוסתה ולא‬
‫מכה יש לי באותו מקו שממנו ד יוצא‪ ,‬לא גריס‬ ‫א יש לה וסת דהא בהכי קיימי' אע"כ כנ"ל דהא‬
‫רשב"א בתוספתא בסיפא שממנו ד יוצא‪ ,‬ומיירי‬ ‫דמטהרינ האשה הזאת אפי' בשעת וסתה בי להתוס'‬
‫במכה שאינה יודעה שמוציא ד ‪ ,‬ואפ"ה פליגי הת‬ ‫כשיודעת עתה שמכתה מוציאה ד ולהרשב"א‬
‫רשב"ג ורבי ומטהר לה רבי והוה רבותא דהיתרא‪.‬‬ ‫כשהוא רק מכה שדרכה בעלמא להיות ד בתוכה‪,‬‬
‫והכא אשמעינ כוחו דרשב"ג דמטמא אפי' בכה"ג‬ ‫כל זה אינו אלא משו ההנחה שהנחנו שאע"פ‬
‫שקוד המכה היה יו זה יו וסתה מ"מ עתה שיש‬
‫ולק"מ למסקנא‪.‬‬ ‫לה מכה להתוס' המוציאה עתה ד ולרשב"א‬
‫שמוציאה ד בשו פע בטלה לה וסתה כי אי‬
‫‡·‪ Ï‬להס"ד דהו"א דפליגי בוסתות דאורייתא ק'‬ ‫חזקה ולא רוב לשו אשה שתראה נדה ע מכה‪,*‰‬‬
‫ואפ"ה מחמיר רשב"ג לטמא את הד וע"ז אמר רבי‬
‫אמאי נקיט רשב"ג הרואה מחמת מכה‪ ,‬אע"כ‬ ‫א יש לה וסת א תאמר שג ע מכתה עדיי יש‬
‫צ"ל דאל"ה לא הי' רשב"ג מטהר אפי' בימי נדתה‪,‬‬ ‫לה וסת לד נדה א"כ ג האשה טמאה שהרי ד נדה‬
‫דבשעת וסתה עכ"פ היתה טמאה דוכי לעול לא‬ ‫מעורב בו וא אי לה לזו מפני שהמכה מוליד עוצר‬
‫תטמא וכשיטת התוס'‪ .‬ונהי אמסקנא לא קאי ה‬ ‫א"כ הכל טהור‪ .‬ולפע"ד זה ראי' ברורה למ"ש בעני‬
‫אוקמתא ופליגי במקור מקומו טמא‪ ,‬מ"מ בה סברא‬ ‫זה וממילא לק"מ אשיטת הרשב"א שמטהר אשה‬
‫לא פליגי הס"ד ע המסקנא‪ ,‬דכי היכי דלפי הס"ד‬ ‫שיש לה מכה שאינה יודעת שמוציאה ד וטהורה‬
‫למ"ד וסתות דרבנ לא מטהר בשעת וסתה אא"כ‬ ‫אפי' בשעת וסתה ממש ולעול לא תטמא וכ פסק‬
‫ראתה מחמת מכה ה"ה במסקנא הכי הוא‪ .‬ולרשב"א‬
‫צריכי לדחוק ולומר דאה"נ הומ"ל ולטעמי אס"ד‬ ‫המחבר סתמא בש"ע )סי' קפז סעי ה(‪.‬‬
‫פליגי בוסתות מ"ש מחמת מכה דנקיט‪ .‬אבל זה‬
‫דוחק ופשטות הסוגיא משמע כהחולקי דבשעת‬
‫וסתה עכ"פ טמאה א לא מרגשת שד זה בא‬

‫מהמכה‪.‬‬

‫‪.ÊÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÁˆÈ ÔÈÚ ˙"Â˘Â Ó 'ÈÒ ·"Á ‚"„‰Ó Ó"¢ ˙"¢ 'ÈÚ .‚ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.*‰‬‬