Page 335 - 2
P. 335
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘
מחמרי' נמי שתבדוק אח"ז ,אע"כ מיחש נמי לא ‰˙ÚÂנעיי על דבר קושייתו ,ולהיות כי דבריו באו
תיחוש כצ"ל בפלוגתת .וא"כ צע"ג מ"ש רשב"א,
משא"כ בימי מניקותה כיו דע"כ ס"ל כל החוששת סתומי קצת על כ אעתיק תוכ דברי
צריכה נמי בדיקה א"כ אי ס"ד דמניקה חוששת הרשב"א בתה"א )ד קע"א ע"ב( ]יב ,א[ אחר שכתב
פשיטא שצריכה בדיקה א"כ נפל כל יסודו שעליו שהרמב" הוציא מ הש"ס י"א ע"ב דאשה קובעת
בנה בנינו וטרח לתר ג' תירוצי כמוב וצ"ע וסת בימי מניקתה דלא ממעטי' הכא ]אלא[ Êימי
טוהר דידה כתב שהר"א חולק ושכ נ"ל כדבריו דכי
לכאורה. היכי דדיי שעת בימי עיבור ובימי מניקת דראיית
מקרה בעלמא הוא ה"נ לעני קביעות וסת וכמ"ש
Î"Úנ"ל בלי ספק שטעות המעתיק הוא ש ב"י בשמו ,כתב ,והא דקתני הכא חו מ היושבת
על ד טוהר ולא חו מ המניק' ,כתב ע"ז ג'
ברשב"א וצ"ל משא"כ בשאר הימי ותיבת תירוצי .א( דמתני' כולי עלמא היא ולר"י ר"י ור"ש
מניקותה טעות הוא .Ëור"ל דוקא מניקה וה"ה לכל דלא דיי שעת הה"נ דקובעת וסת מש"ה נקיט ד
ד' נשי הוא דלא חיישי' משא"כ בשארי הימי כגו טוהר לכ"ע אבל אנ לדיד דקי"ל כר"מ בהא דדיי
י"א ימי זיבה או ימי שבי וסת לוסת בהנהו אי שעת הה"נ דאי קובעת וסת בה .ב( א"נ אתיא
ראתה בה מיחש חיישינ ,זולת זה לא ידענא פתרא מתני' כר"מ אפ"ה נקיט ימי טוהר משו דלר"מ מת
בנה אי דיה שעתה משא"כ בימי טוהר .ג( אפי' היה
להא דרשב"א. מוכח מה סוגיא דבימי מניקה קבעה וסת היינו לה
לישנא דיושבת על ד טוהר ממש קאמר ומשו דלא
"‰‡Ï·Âדברי הרשב"א הנ"ל מגומגמי כי אשכח למתני' צריכותא אחריתי אבל ללישנא
דמבקשה לישב לא צריכא מתני' לאשמועינ הכי
לכאורה תי' השלישי הנ"ל אי לו מוב , דפשיטא דאפי' בימי מניקותה נמי לא קבעה לה וסת.
הלא תחלת ההוכחה של רמב" שקובעת וסת בימי ותדע ל מדקא מתמה אי ביושבת פשיטא וכו' וכיו
מניקתה היא מדלא חשיב במתני' נמי מניקה ואי דקיי"ל כרב דמעיי אחד הוא ולישנא בתרא אינו
תי' זה הרשב"א ותליא בלישנא דש"ס מה לי לישנא אלא לרוותא דמלתא קי"ל כלישנא קמא ולא אתאינ
קמא או לישנא בתרא בזה ,אבל האמת יורה דרכו כי כלל לה חלוקא בי ימי טוהר לימי הנקה ,וע"ז
לא היתה תחלת ראיות הרמב" ורשב"א מדלא מסיי ומהא נמי משמע דאפי' מיחש נמי לא
קחשיב במתני' מניקה זה אינו ראיה בלא"ה דהרי חיישינ משא"כ בשאר ימי מניקותא ,אבל הרב ר"א
כתבו תוס' יו"ד ע"ב ד"ה הרי ה בחזקת טהרה וכו', ס"ל דאפי' בימי טוהר Áחיישי' כמו בי"א ימי זיבה
דה"ל למחשב נמי מי שלא הגיע זמנה לראות וי"א כמש"ל בשמו אלו תוכ דבריו .ובב"י נדפסו בטעות.
יו שבי נדה לנדה ותי' דלא חשיב אלא הני דאי
קפידא בראיית וא"כ זה התי' יספיק נמי למניקה ][‡"·˘¯· ‰‰‚‰
ומאי ראיה מייתי הרמב" .ועוד מנ"ל להקשות כ"כ
בפשיטות דלמא מניקה אע"פ שאינה קובעת וסת ‰ ‰Âסו דברי הרשב"א צע"ג ,דהא ע"כ מ"ש
מ"מ בדיקה צריכה והרי כ"כ תוס' להדיא ד' ע"ב
ד"ה כל אשה וכו' דאע"פ שאמרו דיה שעתה אארבע דמהא משמע דאפי' מיחש נמי לא תחוש,
והראב"ד פליג ע"כ בהא פליגי ,דהראב"ד ס"ל
נשי נמי קאי. דודאי לא עדיפא ימי טוהר מי"א יו שבי נדה לנדה
דמיחש תחוש עכ"פ .ומ"מ לא צריכא בדיקה בשביל
]·[· ,‡È ‰„ 'ÒÂ˙‰ ¯Â‡È זה דמחשבינ לה למסולקת בדמי ונהי כשראתה
תחוש מ"מ לא נצטר לבדוק בשביל זה דמה"ת לנו
¯˙ÂÈ·Âלפמ"ש אצלי בחידושי במ"ש תוס' י"א ע"ב לומר שתראה שהרי אנו מחשבי אותה למסולקת
בדמי והרשב"א ס"ל אי היתה חוששת היינו
ד"ה אפ"ה לר"א תבדוק שמא תפסוק ג'
עונות ,ותי' דמימי טהרה לימי טומאה לא מיקרי
הפסקה ומהרש"א הגיה ר"י במקו ר"א .ומ"מ בתי'
תוס' לא עלתה בידו דלהדי' אמרי' לעיל יו"ד ע"ב
לר' יוסי ימי עיבורה וימי מניקתה עולי להדדי.
.„Ò˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .· ,‡È ‰„ Ô"·Ó¯‰ 'ÈÁ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ .Ê
‰˙Â˜È Ó ÈÓÈ· ȇ Â È ÙÏ˘ ‡"·˘¯‰ ÁÒ · ¯·„‰ ÈÂÏ˙ .¯‰ÂË ÈÓÈ ÏÚ ‡Ï ‰˙Â˜È Ó ÈÓÈ ÏÚ ‡Â‰ ÔÂȈ‰ Ï΢ ¯‡Â·Ó ËÙ˜ 'ÈÒ ¯ÂË·„ ·"ˆ .Á
‚.ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .˙˘˘ÂÁ˘ ‰„ÂÓ ‡"·˘¯‰ Ì
.¯Á‡ ÔÙ‡· ‰È‚‰ ‡"ÂÊÁ‰˘  ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ë
