Page 337 - 2
P. 337
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘·
דלכתחלה בעי' בדיקה וכל דבריו דחוקי לחלק בי ימי עיבור והנקה לא תחוש ,והוא למעלתו נגד
מעוברת לחרדה .ובחדושי ‚Èאמרתי ליישב באופ הסברא שהרי כ' הרב"י סי' קפ"ד דבש"ס דנדה ט'
הנאות בעזה"י והוא בהיפ ממ"ש הרב"י .דודאי ע"א משמע דמעוברת חוששת לכתחלה לוסתה שהי'
לשו הש"ס )ט ,א( מדקאמר לא בעי בדיקה משמע לה מקוד ,וכ' הרב"י דהיינו לר"מ דס"ל וסתות
אפי' לכתחלה נמי לא ,אלא שהדבר קשה מ"ט לא דאורייתא ,נמצינו למדי עכ"פ דלר" חוששת
תיבעי בדיקה לכתחלה הא קיי"ל „Èכל היכי דסתרי לוסתה הקוד ,ומפוסקי' דלעיל משמע דמניקה אינה
תרי חזקה אהדדי אזי היכי דאיכא לברורי מבררינ , חוששת כלל לוסתה של עכשיו ,אלו תוכ דבריו,
ונפקא ל מפ"ק דפסחי )ד ,א( גבי המשכיר בית אלא שחזר וכ' כאלו מוכח כ ממתני' וגמ' ד י"א
לחברו בי"ד דקאמר הש"ס מאי נ"מ לשייליה ,ש וליתא ,אלא דברי הפוסקי הנ"ל שרוצי להוכיח
כתב הר" דצריכי לברורי אע"ג דהבית הוא בחזקת
בדוק ,מ"מ הוא בחזקת חמ כל השנה כ ביארו כנ"ל וצריכי לתק דבריו כמ"ש.
היטב במג"א סי' תל"ז סק"ד יע"ש היטב .וא"כ ה"נ
האי חזקת אורח בזמנו בא ,אתה בא להוציאו ע"י ‰ ‰בלי ספק ג נפשו יודעת מאוד כי אלו היה
חזקת חרדה או מעוברת מסלקת הדמי .א"כ כיו
ששני חזקות מתנגדות ה"ל למיחש עכ"פ לכתחלה מוכח כ כמו שהוא אומר היה זה הדי דבר
שהשכל מנגדתו אי נאמר לוסת שעבר כבר וע"י
ולברורי ע"י בדיקה. עיבור והנקה נעקר מ"מ נחוש לו לכתחלה ,אע"פ
דרוב נשי מסולקות בדמי בימי אלו וה אתתא
‰¯Â‡ÎÏÂי"ל שאני הכא דאוקי חזקה בהדי חזקה לא מפקא מרובא מ"מ נחמיר לחוש לכתחלה,
ובאשה שכבר יצאה מרוב נשי וראתה ג"פ בימי
ואוקי אשה בחזקת טהרה ,משא"כ הת עבור והנקה אפי' לכתחלה לא נחוש .ולא עוד דהא
גבי בית בי"ד אי אוקי חזקת חמ לחזקת בדוק לא בנדה י' ע"ב ס"ל לרב ור"ל דמעוברת ומניקה אפי'
אשתייר ל חזקה למעליותא .אלא דזה א"ש בפ"א שראתה הוחזקה בדמי יע"ש והרמב" פסק
במעוברת אבל גבי חרדה לא שיי הא ,דהרי מבואר כ בפ"ד ממשכב ומושב )ה"ה( ואע"פ דלוסת שקוד
דחזקת טהרה דאשה ריעא טובא משו דמגופה הנקה לא חייש רב מ"מ א ראתה רק פ"א חוזרת
עלולה לראות ד כדאמר הלל ריש מכילתי .וא"כ לקדמותה משו דיוצאת מרוב נשי ואי נאמר אנ
בשלמא מעוברת א"ש דא"ל גופה ריעא דעלולה דאפי' בג"פ לא תחוש כלל ולוסת שקוד תחוש
לראות ,ז"א הא נמי עלולה אשה להתעבר ולהיות והדבר מתמיה נמצא דדינא דילי' הוא נגד הסברא,
מסולקת בדמי וה"נ מגופה הוא וא"ש דלא בעי אלא שלדעתו הוכיח כ ממ"ש הרב"י דלר"מ
בדיקה אפי' לכתחלה ,אבל גבי חרדה קשיא .ועכצ"ל חוששת לכתחלה לוסת הקוד ואומר אני אה"נ
דה סוגיא דנדה פליג אה דפ"ק דפסחי וס"ל לה דקושטא דלר"מ חוששת לוסת שתקבע עכשיו אחר
סוגיא דנדה אפי' היכי דאיכא לברורי לא מבררינ . שקובעתו ג"פ ומה קשיא ליה מסוגיא ד י"א אפי'
למה שמפרשי פשטיות לשו הרמב" ורשב"א דבנו
"‰‡Ï·Âאמרתי ליישב בזה לרמב" )איסורי ביאה יסוד דמתני' ה"ל למנקט נמי מניקה דא"צ בדיקה
משו דאפי' חששא נמי אינה חוששת מ"מ כל זה
פ"ד הט"ז( דס"ל דכל אשה בעי' בדיקה מיירי במניקה שלא ראתה עדיי כלל פשיטא דלא
לפני תשמיש כמבואר בטוש"ע סי' קפ"ו )סע' א(. צריכה בדיקה דאפי' א תראה נמי לא תחוש לפע
והוא נגד הש"ס דנדה י"ב ע"א דאמרי' א"כ לבו אחת ומ"מ א תראה עתה ג"פ וכוונת ראיתה אה"נ
נוקפו ופורש .ואמרתי הא תוס' כ' ש בד"ה לבו,
דהיינו משו דלא תקנו חכמי בדיקה אבל אי תקנו דחוששת ומה עני זה למשנתינו.
לא שיי לבו נוקפו .וס"ל להרמב" דה דנדה ס"ל
אפי' היכי דאיכא לברורי לא מבררינ .א"כ אי כא ][Ô È¯¯·Ó ȯ¯·Ï ‡Îȇ„ ‡Îȉ ÏÎ
שו תיקו חכמי ולבו נוקפו ,משא"כ אנ סמכינ
אה דפ"ק דפסחי וצריכה לברר מתיקו חכמי ÏÎזה כתבתי לפי מה שנדחק הרב"י ביישוב דברי
ולא שיי לבו נוקפו .וא"כ ה"נ נימא בה דלעיל ט'
הטור סי' קפ"ד וכתב דמשמעות הש"ס
˘Í˘Ó '¯Â .(Â) ÂÙ 'ȇ˘ ˘"Óډ ·Î 'ÈÒ ‚¯Â·˘ ¯ ·"¯‰Ó ˙"¢ ,· ,‚Ï ‰„ ÈÁ˙Ù ‡È 'ÈÒ ‚"Á ÔÂȈ È¯Ú˘ ˙"¢ 'ÈÚ ,Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ÏÚ
.‰Î ,ÂË ‡¯˜È ‰ÓÎÁ
.‚"È˜Ò Ì˘ ‰„ 'Ï‰Ï Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ‰Ò˜ 'ÈÒ ÔωÏ .‡ ,Ë ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‚È
.‡ ,·È ÔωÏÂ Ì˘ Ò"˙Á 'ÈÁ· ‡·ÂÓ „"˜Ò ÊÏ˙ 'ÈÒ ‡"‚Ó '¯ .„È
