Page 348 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קמד ‪‚È˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫הרגילות לזוב זוב דמה שוב אי לה חזקת ראייה‬ ‫מד וסתה נמי תו אינה תולה בוסתה להחמיר דה"ל‬
‫עכ"פ‪ ,‬ומה לנו בטהרתה לבעלה אנחנו דני על‬ ‫כאלו יודעת בודאי שמכתה מוציאה עתה ד בזה‬
‫ראייתה א נפסק ד מקורה או לא‪ .‬ולדבריו כל‬ ‫אפי' בשעת וסתה טהורה וכמ"ש תוס' פ' כל היד‬
‫רואה ד דתולה במכה שכ' ש הרא"ש )פ"ב דנדה‬
‫סי' ג(‪ ,‬דמש"ה אי אנו צריכי להקי א נשתנה או‬ ‫ט"ז ע"א הנ"ל‪.‬‬
‫לא משו דאשה בחזקת טהורה עומדת‪ ,‬יהיה כל זה‬
‫קוד וסתה אבל משתראה פ"א בשעת וסתה ותהיה‬ ‫‪ ȯ‰‬מוכח מהש"ס דשינוי הד ראיה ברורה לטהר‪,‬‬
‫טמאה נדה שוב תהיה טמאה לעול א לא נבחי‬
‫תחלה א לא נשתנה ד מכתה‪ .‬א"כ מה הרעש‬ ‫אלא שבודאי אי הכוונה על שינוי מראה לחוד‬
‫הרעיש על רמב" ש שכתב שאי אנו סומכי עתה‬ ‫דהא חמשה דמי טמאי ואי משו שהוא משונה‬
‫על מכה משו שאי אנו בקיאי להבחי בי נשתנה‬ ‫זה אינו ראיה כמ"ש דבר שמואל הנ"ל שהכאב גור‬
‫ללא נשתנה ד מכתה‪ ,‬ואפי' על ד בתולי אינ‬ ‫חמו ושינוי מראה אע"כ הכוונה על מוגלא מעורב‬
‫בועלי מכ"ש על ד מכה‪ .‬והרעישו העול‬
‫הרשב"א וג הרא"ש בשלמא ד בתולי הוא לשעה‬ ‫ע ד המעיד על פתיחת המכה וזילתה‪.‬‬
‫משא"כ הכא הוא להתגרש מבעלה לעול ‪ ,‬ועוד‬
‫דאי אנו צריכי להבחי בי ד לד כיו דאשה‬ ‫]‚„¯ ‪[‰˘‡ Ï˘ ‰¯‰Ë ˙˜ÊÁ‬‬
‫בחזקת טהרה עומדת‪ ,‬וק' מאי קושיי דלמא ה"ק‬
‫רמב" כיו דעכ"פ אחר שיגיעו ימי וסתה לא יהא‬ ‫‪ ˙Âȉ‬כ נ"ל לטהר אחותינו המדוברת בה עתה‪,‬‬
‫לה חזקת טהרה ונטמאנה כו' א"א לנו להבחי וא"כ‬
‫ממילא משו ימי אחדי שבי תחלת ביאתה לחכ‬ ‫דהרי לכמה פוסקי אפי' כאב בעלמא הוא‬
‫לשאול עד ימי וסתה נמי לא נטהרנה דמשו אות‬ ‫כמכה‪ ,‬ומכ"ש הכא שמרגשת בשמושה‪ .‬ולרשב"א‬
‫דפסק המחבר כוותיה אפי' אינה יודעת שמכתה‬
‫ימי מועטי לא עדיפא מד בתולי ‪.‬‬ ‫מוציאה ד טהורה אפי' בשעת וסתה‪ ,‬ולכה"פ‬
‫לראב"ד ומרדכי ותשו' מהר" שלא בשעת וסתה‬
‫‡‪ ‡Ï‬ע"כ ליתא להני כללי דכייל רבינו יחזקאל בהא‪,‬‬ ‫מיהת‪ ,‬ומכ"ש הכא דיש לנו הוכחות ברורות שמכתה‬

‫אלא כל שרוב נשי אי שופעת זמ רב כזה‬ ‫מוציאה ד ‪.‬‬
‫אחר ימי וסתה איננה בחזקת רואה‪ .‬וראיתי שג‬
‫בסדרי טהרה )סי' קצו סקכ"ז( מייתי סברא זו בש זכרו‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬לצר שאינה יודעת בברור שבא מהמקור וה"ל‬
‫יוס ולא ראיתי מאיזה טע כתב כ ‪ .‬ורש"י ותוס'‬
‫ל"פ בהא אלא התוס' ס"ל דמיונו של ר"ע דמדמה‬ ‫ס"ס כנ"ל‪ ,‬ואע"ג שהמכה הוא למעלה‬
‫פגול לזב אינו דומה א אינו מדמהו ליו הז' שהוא‬ ‫מהמקור‪ ,‬מ"מ כבר העלינו בעזה"י דמ"מ ה"ל ב'‬
‫טהור לגמרי וסותר אבל באמצע הספירה אע"ג דאית‬ ‫שמות משו דדלמא אתי הד דר מקור‪ ,‬ובלאה"נ‬
‫ליה חזקת שאינה רואה ושופע כנהר מ"מ אינה דומה‬ ‫העלינו לעיל דהואיל ואשה בחזקת טהרה עומדת לא‬
‫לפגול עיי וק"ל‪ .‬ובתשובה אחרת‪ ÊÎ‬הארכתי מאוד‬ ‫בעינ ספק ספיקא טוב כ"כ‪ .‬ובפלתי סי' קפ"ז סמ‬
‫עצמו להתיר על חזקת טהרה לחוד ואנ לא נסמו‬
‫בזה בראיות ברורות כראי מוצקות בעזה"י‪.‬‬ ‫עליו בצירו ס"ס גרוע לכה"פ‪ .‬ומכ"ש שלפע"ד‬
‫הס"ס הוא טוב מאוד ואפשר שמכח סברת הנ"ל לא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לפענ"ד בנדה דאורייתא סגי בזה אפי' לא‬ ‫אתאינ כלל לס"ס כיו שיודעת שמכתה מוציאה ד ‪.‬‬

‫פסקה בטהרה כל שעברה עליה ימי הראוי'‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬בנב"י ברוב תשובותיו‪ ‰Î‬השריש דחזקת‬
‫לזיבת דמי נדתה על הרוב פסקה לי' חזקת ראי'‪ .‬וכ‬
‫יש להוכיח מדיוקא דרישא וסיפא דמתניתי דנדה‬ ‫טהרה של אשה היינו כל זמ שהיא‬
‫ס"ח ע"א נדה שבדקה עצמה יע"ש‪ .ÁÎ‬אלא משו‬ ‫טהורה‪ ,‬אמנ א פע אחת תראה נדה ותהיה טמאה‬
‫דנשי דיד ספק זיבות נינהו בעינ שפסקה בטהרה‬ ‫שוב א"א לה לטהר משו חזקת טהרה שהרי טמאה‬
‫בפנינו עכ"פ ודעת המרדכי דבעינ ג' ימי לאחזוקי‬ ‫היא‪ ,‬ובזה החזיק בכל תשובותיו אלא שנראה בסו‬
‫ימיו חזר וכתב בגליו תשובותיו‪ ÂÎ‬וכ בס' דגול‬
‫מרבבה )קפז‪ ,‬יט( שזה תליא בפלוגתת רש"י ותוס'‬

‫זבחי כ"ט ע"א ד"ה וכיו שראו סתרו כו'‪.‬‬

‫‪ ˙"ÎÓ·Â‬דבריו תמוהי פה קדוש יאמר דבר זה‪,‬‬

‫דפשוט הוא דכיו שפסקו ימי הוסת‬

‫‪.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â ‡Ï‡ ‰"„ Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‰Î‬‬
‫‪.‰ ˙‡ ‡Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜"È·Â ˙"¢· ‰‡¯ .ÂÎ‬‬
‫‪.(‰ÙÂÒÏ ·Â¯˜) ÁÒ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ‡ ,ÁÒ ‰„ Ò"Á 'ÈÁ·Â .ÍÏȇ È˙ȇ¯˘ ‡Ï‡ ‰"„Ó ·Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .ÊÎ‬‬
‫‪.˘"Ú ·Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Íȯ‡‰ ‰Ê ÔÈ Ú· Ì‚ .ÁÎ‬‬