Page 39 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫„‬

‫שנטל קבלה וזמ מה אח"כ בסמו אפי' לא הי' רוב‬ ‫סמכינ שמסתמא לא התחיל בתחלה להיות מצוי‬
‫מצוי מומחי הרי הוא היה מומחה שנטל קבלה‪,‬‬ ‫אצל שחיטה לולי שהי' אז מומחה אלא אח"כ שכח‪,‬‬
‫ואח"כ בזמ שנוכל לתלות מדהשתא שכח מעיקרא‬ ‫אבל תחלה ודאי הי' מומחה שרוב כ הוא וכיו‬
‫נמי שכח מה יועיל רוב מצויי ‪ .‬וכי נימא מסתמא אי‬ ‫שמכח הרוב ידעי' שבודאי היה פע אחת מומחה‬
‫היה שוכח היה פורש עצמו ולא היה נמצא אצל‬ ‫ה"ל כאלו נטל קבלה בפנינו וכמ"ש הרא"ש פ"ק‬
‫שחיטה דרוב מצויי מומחי ‪ ,‬ז"א דהרי לפנינו‬ ‫דחולי )סי' טז( גבי גבינות ותוס' ריש נדה )ב‪ ,‬ב( ע"ש‪,‬‬
‫ששכח עתה ועדיי לא פורש ואינו רוצה לפרוש‬ ‫וה"ל מוחזק ואמרי' השתא הוא דאתרע‪ .‬ורשב"א‬
‫ס"ל כיו דעכשיו הוא מצוי אצל שחיטה ואיננו‬
‫מהשחיטה ולאבד המחאתו‪ .‬ודברי נה"כ צ"ע‪.‰‬‬ ‫מומחה אי לנו שוב חזקה עליו למפרע שמתחלה‬
‫בודאי הוחזק‪ ,‬לא אמרינ כ אלא במי שנטל קבלה‬
‫‪ Ù"ÎÚ‬לפע"ד כל הבשר והכלי מיו שהזכירו‬ ‫פ"א בודאי והכריע רמ"א )סו סעי א( כרשב"א דבעי'‬
‫שידעי' בודאי שנטל קבלה והשתא שידעינ שנטל‬
‫העדי אסורי מדרבנ מיהת‪.Â‬‬ ‫קבלה א"כ מה יועיל ציר רוב מצוי ‪ ,‬ממנ"פ ביו‬

‫‪. "‡ È˙Ó˙ÁÂ È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬

‫‪.˜"ÙÏ ‡"Ù˜˙ ˙·Ë Á"Î '‚ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬

‫˙˘‪‚ ‰·Â‬‬

‫]‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú· „ÂÚ‬‬

‫ולזה לא הוחזק מעול ‪ ,‬כי לא העמידוהו על‬ ‫‪ „"Ú‬השוחט שאתרע חזקתו שנמצאו אחריו כמה‬
‫הנסיו בזה כידוע‪.‬‬
‫פעמי פגימות בסכי אחר שחיטה ולא הרגיש‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דבר גדול דיבר בזה‪ ,‬הג דלכאורה יש לפקפק‬ ‫א לאסור הכלי למפרע‪.‬‬

‫ולומר אדרבא אזלי' בתר רובא או אפי' כ"ע‬ ‫‪ ‰ ‰‬בכנה"ג בהגה' ב"י סי' א' אות ל"ה וש פסק‬
‫שלא שמענו שהורע כח ע"י שחיטה‪ .‬דאפילו‬
‫בעילו המוזכר בש"ס )חולי ג‪ ,‬ב( ס"ל לכמה פוסקי‬ ‫להלכה דשכחת הרגשה באה בפ"א כרגע ואי‬
‫דלהכי אמרי' לעלופי לא חיישינ ולא אמרינ רוב‬ ‫לאסור למפרע‪ ,‬ואפי' למ"ש בפלתי סס"ק וי"ו בד"ה‬
‫מצוי אצל שחיטה מוחזקי ה משו דעדי מרוב‬ ‫יהי' אי שיהיה‪ ,‬דבשכחת ההרגשה יש להחמיר‬
‫ולא חיישינ כלל אפילו לכתחלה‪ .‬ונהי דאנ מחמרי'‬ ‫למפרע משו דכיו שסכינו איננו בחזקת בדוק א"כ‬
‫ומצריכי שישחוט השוחט שלשה תרנגולי לפני‬ ‫ממילא שחט כמה פעמי בסכי פגו מבלי משי‬
‫הרב כדי שיחזיק ג"כ בעני זה שלא יתעל ‪ ,‬מ"מ‬ ‫ע"ש‪ ,‬מ"מ הכא שלא אתרע חזקתו קוד שחיטה רק‬
‫הא קמ דלעני עייפות דשחיטה שיאבד הרגשתו‬ ‫אחר שחיטה וכנראה מדבריו לתלות בחולשה ועילו‬
‫עי"ז‪ ,‬להא לא חיישינ ולא בדקינ ליה משו דלא‬ ‫מחמת השחיטה א"כ לא שייכי דברי הפלתי הנ"ל‪,‬‬
‫שכיח כלל‪ .‬וא"כ בהאי גברא נמי נימא נהי דעיי‬ ‫דהא עכ"פ היה סכינו בחזקת בדוק בכל פע קוד‬
‫ואבד הרגשתו מ"מ נימא השתא הוא דאתרע ויצא‬
‫שחיטה‡‪.‬‬
‫מרובא דעלמא‪ ,‬ודלא כדברי מעלתו‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מעלתו נתעורר לומר דכל המקילי‬
‫]‪[˜ÊÁÂÓ Ôȇ˘Î ‡˙˘‰„ ‰˜ÊÁ‬‬
‫האחרוני אינו אלא בשנטל קבלה‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬נ"ל כדבריו מהא דאמרינ בב"ב קנ"ג ע"ב מי‬ ‫והוחזק עכ"פ אז אמרי' השתא הוא דאתרע אבל‬
‫למפרע מוקמינ אחזקתיה בשעת נטילת הקבלה‬
‫מוציא מיד מי וכו' ר"נ אמר א בריא הוא‬ ‫משא"כ זה שלא אתרע חזקתו אלא אחר שחיטה‬

‫‪Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Â˙˘‚¯‰ ÁÎ „·‡Ï „ÂÓÏ˙ Á΢ ÔÈ· ˜ÏÁÓ Î"‰˜ · Í"˘‰ ÏÚ ÂÊ ‡È˘Â˜· ÂÓ„˜˘ ‰È‰È ‰"„ „"˜Ò ‡ 'ÈÒ È˙ÈÏÙ ÔÈÈÚ .‰‬‬

‫‪.‰Î¯‡· ‡ ,È ÔÈÏÂÁ‬‬
‫‪.Ô¢‡¯‰ ¯Â·„· ‰‡·‰ ‰·Â˘˙· ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â .Â‬‬
‫˙˘‪‚ ‰·Â‬‬

‫‡‪.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â · È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬