Page 43 - 2
P. 43

‫‪˙·¢˙Â‬‬                           ‫יורה דעה‬     ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬  ‫‪Á‬‬

‫פעמי נמצא סכינו פגו ולא ימלט שנדזמ בבית‬        ‫למות שנראה ברור שנאמ לאסור של אחרי אפי'‬
‫כל אחד פ"א חתיכה דאיסורא‪ ,‬ע"כ את שאפשר‬                       ‫כי שוויא נפשיה רשע‪.‬‬
‫בהגעלה יגעילו וכלי חרס דכלי שני כיו דבלא"ה‬
 ‫רבו המתירי תסגי להו בשיהוי מעל"ע ויהיה טע‬     ‫‪ Ó"ÓÂ‬דברי חו"י צל"ע דאכתי מנל שהבועל יאומ‬
‫פגו ‪ ,‬אבל כלי ראשו שנתבשל בו על האש אי‬
                                               ‫לאסור אשה על בעלה‪ ,‬אי דבר שבערוה‬
  ‫נראה לי להתיר דה"ל כודאי נתבשל בו איסור‪.‬‬     ‫פחות משני ואי נאסרת על בעלה אלא על עסקי‬
                                                ‫קינוי וסתירה ודוחק לומר דוידוי של בועל כעדי‬
‫‪ ¯ÙÒ·Â‬תבואות שור סי' ב' סעי י"ח כתב בשוחט‬      ‫יחשבו וכעי פתח פתוח דמנא ל הא‪ .‬ואולי החו"י‬
                                               ‫לא אמרה אלא שהבועל נאמ לאוסרה על עצמו‬
‫שהוציא טריפות מתחת ידו בפשיעה‪,‬‬                 ‫לכשימות הבעל וזה נ"ל פשוט ומאי קמ"ל וצ"ע„‪.‬‬
‫להשהות הכלי דלמפרע עד שיפגמו ולסמו בזה‬         ‫מכל מקו בהא סלקינ דמה שהתודה השוחט הוא‬
‫אהמקילי בכלי דלמפרע קוד שפשע ע"ש‪ ,‬משמע‬
‫בכלי דמכא ואיל אי להקל‪ ,‬והשתא הת בפושע‬                               ‫נאמ ‪.‬‬
‫נהי שמכא ואיל אבדה הימנותא דידיה וכל‬
‫הבהמות בספק ה ‪ ,‬מ"מ ודאי אי כא דלמא פ"א‬        ‫‡‪ Ì Ó‬בכל זאת לא נחשב אלא במה שאמר דהיינו‬
‫פשע ותו לא‪ ,‬אפ"ה לא רצה להקל להשהות הכלי ‪,‬‬
‫מכ"ש הכא דבודאי נתבשל בה איסורא דאי להקל‬       ‫שהיקל בפגימה אחר שחיטה ומטע שאמר‬
                                               ‫מפני הפסדו אבל לא נחשד ששחט בתחלה בסכי‬
                    ‫בקדירות‪.‬‬                   ‫פגו דלא שביק היתרא ואכיל איסורא ועוד א אנו‬
                                               ‫מאמיני לו שנכשל בפגימה שלאחר שחיטה נאמי‬
‫‪ ÔÈ ÚÏÂ‬תשלומי טבח אומ וקלקל במזיד לא‬           ‫לו שלא נכשל בפגימה דקוד שחיטה כמתני'‬
                                                ‫דעדיות הובא ספ"ב דכתובות )כו‪ ,‬ב( א את‬
‫נשאלתי ולא אארי כי יראה להקל מעל‬               ‫מאמיני שהורהנה וכו'‪ .‬ותו הכא כיו שבשעת חליו‬
                 ‫בעלי התשובה‪.‬‬                  ‫אמר ע"ד וידוי ותשובה‪ ,‬אלו היה נכשל ביותר מזה‬
                                                ‫היה אומרו ולא היה מכחיד תחת לשונו כטובל ושר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לסדר לו תשובה אי דרכי בכ אעתיק לו‬         ‫בידו‪ .‬וכיו שכ וכל הסכיני היו בחזקת בדוק‪ ,‬א"כ‬
                                               ‫אעפ"י שאמר שכמה פעמי מצא סכינו פגו אחר‬
‫לשו הרוקח שכל דבריו דברי קבלה ומ"מ‬              ‫שחיטה‪ ,‬עכ"פ מיעוטא הוא שימצא סכי בדוק פגו‬
‫מכא ואיל לא ישחוט בלי עע"ג זמ רב עד‬            ‫אחר שחיטה‪ ,‬וא"כ יש להקל בבשר ושומ הנשאר‬
‫שיפורס צדקתו בברור גמור כי הרבה כיוצא באלו‬     ‫ולומר מרובא פריש ודהיתרא הוא וכיו דפגימה‬
‫תוכ כפרע"ה וירא כי היתה רווחה ויכבד את לבו‬     ‫דלאחר שחיטה בלא"ה כעי ספק ספיקא הוא והכא‬
‫ואיכא למיחש אחר שיהיה בריא אול ישוב לסורו‬      ‫איכא נמי רובא דהיתרא ע"כ אי איכא הפ"מ למכור‬
                                                 ‫לנכרי יש להקל‪ ,‬ומיהו בעל נפש יחוש לעצמו‪.‬‬
         ‫רע ח"ו ע"כ צרי השגחה רבה‪.‬‬
                                               ‫‡‪ Ì Ó‬הכלי דבודאי נתבשל בה איסורא‪ ,‬דהרי‬
‫‪¢‡¯· ÂÈ ÈÚ ÌÎÁ‰Â ,‰Ê ¯·„· È˙‡ Ôȇ ‰ÊÓ ¯˙ÂÈ‬‬
                                ‫‪.˙"˘„ "‡ „"Ή‬‬  ‫כל בהמה נתחלקה לכמה בני אד וכמה‬

             ‫‪.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ Ë·˘ Á"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

                                  ‫˙˘‪‰ ‰·Â‬‬

‫]·‪[̯ÈÚÏ ıÂÁÓ ËÁ˘ ‰ ¯ÂÒ‡Ï Ï‰˜‰ È˘‡¯ ˙ÓÎÒ‰ Û˜Â˙ ÔÈ Ú‬‬

‫˘‪ Â˙¯˜È ÏÚ· ˘"ÂÁ ¯‡ÂÙӉ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬הגיעני אודות אקרו"ט שמאז הטילו מס על‬
‫כל ליטרא בשר והחכירו ההכנסה ההיא‬               ‫‪˙·˘· È ˆÚ È „Ú È" ¯Ú· ‰"ÂÓ ˙"˘Î ˙ÂÈÙÈÙ‬‬

‫לחוכרי ידועי ‪ ,‬והיות כי פרצו הע ליקח בשר‬       ‫˙‪.‡"ÚÈ ÔÈ˘ Ú¯Ë ˜"˜· È ÂÓÎÁ‬‬

‫„‪‰·Â˘˙ ͯ„ ‰„Â˙ ˘ ÏÚ·„ ‰Ê ¯Á‡ [¯È‡È ˙ÂÁ‰] ˘"Ó ÔΠ:ÂÊÏ ˙Ó„˜ÂÓ‰ ‰·Â˘˙·  ȷ¯ ·˙Î Ó"Ó ‰"„ ‰ˆ 'ÈÒ ·"Á ¯ÊÚ‰ Ô·‡ ÔÏ‰Ï .‬‬
‫‪Ú„ÂÈ ¯Ó‡ È„È ‰·Â˘˙ ͯ„ ÏÚ˘ „Á‡ „Ú È‡‰Â ÂÈÏÚ ‰¯Ò‡ ȯ˙ È·Î ÏÚ·Ï ÔÓȉӄ ‡"Ú Ï"ÈȘ„ ÌÂ˘Ó ‰ÏÚ· ÏÚ ‰¯ÒÂ‡Ï ÔÓȉÓ‬‬

               ‫·‪.Ï" ‰ È"ÂÁ‰ ȯ·„· Î"˘Ó „ÂÚ Ì˘ ÔÈÈÚ Ï"ÎÚ ÂÈÏÚ ¯Ò‡È˙ ÏÚ·‰ ÂÏ ÔÈÓ‡È˘ ‡Â‰ ȇ¯ ÂÏ ‰¯ÂÒ‡ ˘¯‚˙˙ ̇˘ ÂÓˆÚ‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48