Page 47 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪·È‬‬

‫]‪['ÂΠ„È·Ú˙ ‡Ï ‡ ÓÁ¯ ¯Ó‡„ ‡˙ÏÈÓ ÏÎ‬‬ ‫דאי לחוש בזה למ"ש בש"ע י"ד סי' א' סעי י"א‬
‫בש תשו' הרא"ש דאינו עני לכא וכמ"ש פר"ח‬
‫‪ ¯Â‡È·Â‬העני דס"ל בכוונת תוס' דה דלא מהני‬ ‫ש ‪ ,‬א מצא פר"מ בסו ס' חות דעת שהמציא‬
‫מנפשו טע לאסור דאמר רחמנא לא תעבוד אי‬
‫חידוש הוא ולא אמרו רבא אלא משו‬ ‫עביד דלא מהני כמ"ש רמ"א בי"ד סי' ר"ל בנשבע‬
‫דאיכא כמה כתובי מיותרי בכמה מצות דמאי‬ ‫שלא למכור ועבר ומכר דמכירתו בטלה ופלפל‬
‫דעביד מהני כדמייתי ש"ס ריש תמורה ומדאצטרי‬ ‫כבודו פלפול עצו בזה ובקש לחות דעתי‬
‫כל הני קראי ש"מ בעלמא לא מהני‡* וא"כ אי ל בו‬
‫אלא חדושו כגו הני מצות שציוה הקב"ה אבל‬ ‫הקלושה‪.‬‬
‫שבדה הוא מנ"ל דלא מהני‪ .‬וסברא זו איתא בש"ס‬
‫שבועות כ"ד ע"א אמרה )הנ"ל( ]ר"ל[ לקושטא‬ ‫]‡‪[ÂÏ˘  ȇ˘ ¯·„ ¯Ò‡ Ì„‡ ÔÈ‬‬
‫דמלתא וש ע"ב אמרה רבא דה"א הכי וקמ"ל‪,‬‬
‫והת לעני אחע"א יע"ש‪ .‬וא כ עכ"פ שסברא‬ ‫‪] ‰ ‰‬ראיתי[ בס' הנ"ל‪ ,‬הנה מ"ש ש שלזה נתכוו‬
‫לחלק ע"כ אי לנו לחדש באיסור שבדה מלבו דלא‬
‫מהני·‪ .‬ושוב אתי הרא"ש בתשובה וחידש בצבור‬ ‫הר" )חולי מ‪ ,‬ב( במ"ש באי אד אוסר דבר‬
‫דאלימי טפי הוה איסור שבדאו מלב כמו איסור‬ ‫שאינו שלו דעכ"פ שחיטתו אסורה‪ ,‬וכתב הוא הטע‬
‫קדו ‪ ,‬ע"כ אתי עלה מטע אחר שאפשר לבטלו‪,‬‬ ‫דאי עביד לא מהני ועי"ז הו"ל אינה ראויה לפני‬
‫פירוש שניתר עפ"י עצמ מכא ולהבא עכ"פ ועל‬ ‫ולא שחט לע"ז‪ .‬זה דבר שאי הדעת סובלו דליהוי‬
‫פי חכ למפרע‪ ,‬א"כ קיל טפי‪ ,‬כעי דאמרו בש"ס‬ ‫מש"ה אינה ראויה בפני והלא אפי' שבר מקל לע"ז‬
‫)יבמות ח‪ ,‬א( שאני נזיר הואיל ואי בעי מיתשל עלה‬ ‫הוי כעי זביחה וכל שאי הבהמה מחוסר אבר חייב‬
‫אתי עשה דמצורע ודחי עשה ול"ת דנזיר וה"נ קיל‪,‬‬ ‫עליה‪ .‬ודברי הר" כפשוט שאי אפשר לאחוז החבל‬
‫וצ"ל דתוס' לא ר"ל קולא זו ביחיד דמ"מ משכחת‬ ‫בשני ראשי ואלא הו"ל כנפל סכי ושחט‪ .‬ועיי‬
‫בנשבע על דעת רבי דאי לו התרה ע"כ כתב שאפי'‬ ‫סברא זו בהרא"ה בד"ה בית א' סו שער א' אלא‬
‫יהי' כ מ"מ הוא בדה מלבו והרא"ש איירי בצבור‬
‫דבדה מלב אלי טפי ע"כ אתי' עלה מטע דאפשר‬ ‫שדבריה צריכי ביאור ואי כא מקומו‡‪.‬‬
‫לבטל ובציבור אפי' ע"ד המקו ועל דעת הקהל יש‬
‫לה התרה‪ ,‬כנ"ל ביאור הדברי לאמתת ‪ ,‬ומהתימה‬ ‫‪ ‰ÈÓÂ‬ראשית דברי הגאו הנ"ל שכתב טע של כל‬

‫על הגאו הנ"ל שלא העמיק בדברי מהרי"ט‪.‬‬ ‫מה דאמר רחמנא ל"ת אי עביד ל"מ כדי‬
‫שעי"ז לא יהיה עבירה ה הנה דברי מהרי"ט‬
‫‪ ÈÊÁ Â‬אנ מאי דקמ ואעבור פרשתא דא ואתניה‬ ‫]בשו"ת ח"א[ סי' ס"ט שרמז עליו ש" ח"מ סי'‬
‫ר"ח )סק"ב( וש בסי' ר"ח כתב הגאו חות דעת‬
‫בעזה"י לברר הלכה זו על בוריה ואמתתה‪.‬‬ ‫הנ"ל בספרו נתיבות המשפט שמצא במהרי"ט‬
‫שרש די זה מהגהת מרדכי סו פרק ג' דשבועות )סי‬ ‫כדבריו ש בי"ד‪ .‬ותמהני א"כ הו"ל לחזור בו ממ"ש‬
‫תשפ"ד( אשר ז"ל פסק ר"י בר פר מי שנשבע או‬ ‫בי"ד דסגנו מהרי"ט ש בסי' ס"ט בקהל שנתאספו‬
‫קבל חר שלא ית דבר או לא ימכור ולא ימחול‬ ‫ועשו תקנותיה בעש"כ וה מתנגדי נגד תקנות‬
‫חובו או שאר דברי ועבר שבועה ומכר או נת אי‬ ‫שעשו כבר ורצה השואל לבטל אות התקנות מפני‬
‫במעשיו כלו כדאמר בכתובות )פא‪ ,‬ב( כיו דאמר‬ ‫שנעשו באיסור בעש"כ והשיב מהרי"ט דוקא היכי‬
‫רבנ לא ליזב אי זבי לא הוה זביני זבינא ומסתמא‬ ‫דאי לא מהני נתבטל האיסור אבל הכא הרי כבר‬
‫אי אמירה דרבנ גדולה משבועתו וא"כ אי במעשיו‬ ‫נתיקר ש האלילי על כ מה דעביד מהני‪ .‬וכתב‬
‫כלו דע"י עצמו איבד כחו וזכותו בנדר‪ ,‬ובפ' קמא‬ ‫עוד וא באת לבטל מטע שתקנה שנייה מתנגדת‬
‫דתמורה אמר אביי כל מלתא דא"ר לא תעביד אי‬ ‫להראשונה ולא התירו החר הראשו הרי כ' תוס'‬
‫עביד מהני ורבא אמר ל"מ והת מייתי פרכא טובא‬ ‫)תמורה ו‪ ,‬א( דבאיסור שבדה מלבו אמרינ דמהני‪ ,‬ואי‬
‫בי לאביי בי לרבא ומשני כולהו ומ"מ הלכה כרבא‬ ‫תימא תקנות צבור חמירי אע"פ שבדאו מלב‬
‫אלימי טפי‪ ,‬ג זה אינו דכתב הרא"ש כלל ז' סי' א'‬
‫לגבי אביי בר מיע"ל קג" עכ"ל‪.‬‬
‫דקילי‪ ,‬הואיל ויכולי לבטל אלו דבריו ז"ל‪.‬‬

‫˙˘‪Â ‰·Â‬‬
‫‡‪‡·¯„ ‚Ò 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ÔÏ‰Ï Ò"Á‰ ȯ·„Ó ¯ÈÚ‰ Ó"ÏÚ‡„ ‡È‚ÂÒ· ÌÈ·ÏËÈÈË È"¯‰Ï ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· .*‡ .‡ ,·Î ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .‬‬

‫‪.[ÔÈÈˢ„Ï‚ È"¯‰ È„È„È È ‡¯‰] .‡¯˜Ó ‡Ï ¯Ó‡˜ ‡¯·ÒÓ‬‬
‫·‪.ԇΠÂÈ·‡ ȯ·„ ¯‡·Ï Î"˘Ó „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ˘È¯ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢· '¯ .‬‬