Page 44 - 2
P. 44
Ì˙Áתשובה ה Ë ¯ÙÂÒ
נותני בבנינו ויש אנשי בסו עול דלא גרירי בתר מהכפרי בסתר ולא שלמו ההתחייבות וניזקו
הני זט"ה ומש"ה אינ יכולי למוכרו ,ולשיטה זו החוכרי ,ע"כ התיעצו הקהל לאסור בפומבי בבה"כ
לק"מ קו' הנ"ל מבה"כ של כרכי לדינו של ראב"י, כל שחוטי חו לעיר ,אע"פ שנשחט ע"י שוחט
א יש טע אחר משו דאנשי עיר בנאוהו והקנוהו דמתא בהכשר מ"מ הסכימו לאסור מטע ]הנ"ל[.
לכ"ע דאתי להו מעלמא וע"ש בתוס' )ד"ה כיו ( וא"כ והרב הגאו נ"י לא נתרצה בהסמכה זו מ"מ אינהו
לשיטה זו מ"מ כל אנשי העול שהקנו בני העיר דידהו עבדו והכריזו איסור הנ"ל בבה"כ ואז ערערו
בבה"כ זו מ"מ לא עדיפי מבני העיר ולו יהיה שה איזה יחידי מיד ושאר שתקו מ"מ התקנה והגדר
עצמ דרי פה הלא נגררו אחר ז' טובי העיר ומ"ט הנ"ל נפר ברובו וא מעלתו וביתו לא רצו לסרב
לא ימכרו ,והלא א כל העול דרי בעיר גדולה נגד תקנת הקהל א כי קשה לו הדבר מאוד היות
כאנטוכיא הלא זט"ה שולטי עליה והכא לעני שאינו אוכל מבהמה שיש בה שו חשש מיעו
בה"כ ה"ל קהלה דידהו וז"ט ממוני דידהו מ"ט לא ומשמוש וכדומה וא לא יקח כ"א ממקולי הקהלה
יכלו למכור ,ולר"ת ניחא שאי כח ביד זט"ה אלא לא ימצא בשר כראוי כ"א בזמ רחוק ע"כ נפשו
להסיע על קצבה שעשו כול אבל לא שו דבר חדש היפה בשאלתו א איסור של אקרו"ט חלה עליו ועל
בני הקהלה או לא ,ופר"מ הארי מאוד למעניתו ג
אבל להראב"י קשיא לי'. כי לפע"ד אי כא מקומו לקבל ארי כאשר יבואר
בסו דברינו אי"ה מ"מ לאהבתו אשתעשע בהלכה
'È˙Âראב"י הת משו שלא נבררו לכ בפירוש זו ברצות ה' והוא יורני מדרכיו וינחני במעגלי צדק
וסברא זו כ' הר" פ' בני העיר ג"כ ,דנהי והאמת לאמתו אמ .
דזט"ה נתמנו על סת צרכי העיר ואינ צריכי
לשאול יותר מ"מ לא עלה על דעת הבוררי על ]‚„¯ ˘·[¯ÈÚ‰ È·ÂË ‰Ú
מכירת בה"כ וכדומה ,לכ על זה צרי מינוי חדש
ומ"מ א מכרו זט"ה וכל בני העיר יודעי וסובלי ‚¯ 'ÈÒבב"ב ח' ע"ב ת"ר קופה של צדקה וכו'
והיינו במעמד אנשי העיר א כ היינו קבלה מחדש
ומה לי קבלה מתחלה בסת על צרכי הציבור או ורשאי בני עיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי
קבלה בסו על מכירת בה"כ ע"כ יכולי למכור קופה ולשנותה לכל מה שירצו ורשאי בני עיר
והיינו בכפרי אבל בכרכי לא ,שהרי אנשי כל להתנות על המדות וכו' ולהסיע על קצת .ושיטת
העול לא ידעו מקבלה זו שבסו .כל זה לעני ר"ת שבמרדכי ש סי' ת"פ דוקא א כל בני העיר
מכירת בה"כ אבל לעני מסי וכדומה שנתמנו הסכימו בתנאי השיעורי של מדות ושכר הפועלי
מתחלה לכ אי יחידי יכולי למחות ,ועיי מג"א שוב העובר יקנוס עפ"י זט"ה על שעבר על תקנות
הסכמת כל הצבור ,אבל תחלת תקנה אי כח ביד
סי' קנ"ב סקי"ב‡. זט"ה לתק אפילו בהסכמת הרוב להפסיד היחידי
ע"ש ובתשו' מיי' השייכי לס' שופטי סי' י"ד
‡ Ì Óהרוב יכולי למחות ,אע"ג שה עצמ מינו יע"ש .וזהו דעת תלמידו הר"א ממי .ועיי מהרי"ק
שרש א' ושרש ק"פ ע"ש אמנ במרדכי ש סי'
אות לכתחלה על כל דבר הקהל מ"מ תפ"ב פליג ראב"י וס"ל כל שנתמנו זט"ה שוב
יכולי עתה לחזור בה וג על זה שיי מה לי יכולי ה לבד לתק מה שירצו ובלבד שלא ימחו
קבלה מתחלה מה לי חזרה בסו שה אמרו למנות הרוב] .ודברי מהרי"ק סי' ק"פ תמוהי בזה דמשוה
וה אמרו לחזור בה ,ואפי' כה"ג נתמנה בפה דעת ראב"י ע ר"ת ורחוקי זה מזה כרחוק מזרח
ומסתלק בפה כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב )ד"ה כה (.
האמת שבירושלמי במס' הוריות )פ"ג ה"א( איתא ממערב[.
דכה"ג ]שחטא אי מעבירי אותו מגדולתו[ דכתיב
שמ משחת אלקיו עליו אני ה' מה ה' לעול א ‡ ‡Ïשעמד נגדו מה דאמרינ ר"פ בני העיר )כו ,א(
כה"ג אינו עובר לעול ,וצ"ל כה"ג שנמשח בשמ
המשחה שאני ,אע"ג דדהע"ה נמי נמשח ואפ"ה דז' טובי העיר יכולי למכור בה"כ בכפרי
בששה חדשי שנרד מאבשלו היה מתכפר אבל לא של כרכי .ופירוש קושיא זו הוא כ ,דטע
בשעירה כהדיוט· ,מ"מ גבי כה דכתיב אני ה' גבי של כרכי אינו נמכר לטע אחד ,משו שרבי
˙˘‰ ‰·Â
‡.Á 'ÈÒ Á"‡ ˘‡ ȯӇ ˙"¢·Â · ˙‡ ÂÙÂÒ· ÌÂÏ˘ ËÙ˘Ó· Ì"˘¯‰Ó Ò"˙Á‰ ÏÚ Â¯ÈÚ‰˘ ‰ÓÏ Ê˘ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
·.‡ ‡Ï ˙·Â˙Π· ,Ë ÔÈËÈ‚ 'ÈÁ·Â ‡ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â .‡"Ú Ò Û„ χ¯˘È ˙„ÓÁ 'ÈÚ .· ‰Îω ‚"Ù ÈÓÏ˘Â¯È· Ì˘ ‡˙ȇ„Î .
