Page 46 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה ו ‪‡È ¯ÙÂÒ‬‬

‫יחלוק על ראב"י‪ ,‬וכ"כ להדיא במהרי"ק שרש ק"פ‬ ‫בעי' אד חשוב א"כ מ"ט לא אהדר ליה רבא וכי‬
‫באריכות‪ ,‬וכ משמע בתשו' מיימוניות הנ"ל לס'‬ ‫הוה לי לאסוקי אדעתיה ה חילוקא‪.‬‬

‫שופטי סי' יו"ד‪.‬‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬ברמ"ה על ב"ב שכתב הא דרבה עביד תרי‬

‫‪ ˙Âȉ‬כ בנידו שלפנינו שהחוכרי חכרו מהקהל‬ ‫כיסי היינו משו דלשנות מעניי עול‬
‫לעניי דמתא הוה הפסד לעניי עול ‪ ,‬בימי רבה היה‬
‫מס הבשר‪ ,‬וה כמוכס ישראל הנוטל בדי‬ ‫ר' יוס שהיה ג"כ גדול הדור ואד חשוב כמותו‬
‫ומשל להקופות הקהל להשותפי ‪ ,‬והשותפי הללו‬ ‫לכ לא הו"מ לשנויה בלי דעת והסכמת אד חשוב‬
‫גונבי המכס ה נהני ממה שנית להקופה‬ ‫ר' יוס ‪ ,‬ע"כ עביד תרי‪ ,‬משא"כ רב אשי שלא היה‬
‫מהחוכרי וחוזרי וגונבי את החוכרי והגונב‬ ‫בדורו אד חשוב זולתו כמוהו‪ ,‬ע"כ עניי עול‬
‫מוכס ישראל גזל גמור כמבואר בב"ק )קיג‪ ,‬א(‬ ‫בתריה גרירי ועביד חד כיסא‪ .‬ומש"ה דוקא בכיסי‬
‫ובנדרי )כח‪ ,‬א( וא"כ מחויבי הקהל לגדור בפני‬ ‫עביד רבה תרי אבל לא בשארי מילי כגו בציפי דבי‬
‫הפריצי הגזלני האלו ויאושר כח בתקנת ולא‬ ‫כנשתא משו שאינו נוגע להפסיד מי שחו לעירו‬
‫צריכי חבר עיר‪ ,‬ואי להשגיח על יחידי שמיחו‬ ‫כ"א להני בני מתא ע"ש כי כתבתי רק תוכ היוצא‬
‫בתקנה ואפי' על הרוב לא ישגיחו כי פשיטא‬
‫שהגזלני ימחו בהמוחה בה על כ לכאורה איסור‬ ‫מדבריו‪.‬‬
‫שאסרו הקהל איסור גמור הוא ואסור לפרו גדר‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬א"ש דיפה הקשה מלהסיע על קיצת אתרי‬
‫ולסייע ידי עוברי עבירה‪.‬‬
‫טבחי ולא הו"מ לשנוי שאני טבחי דמפסדי‬
‫‡‪ Í‬נ"ל היינו אי לא נטלו עצה מגדול העיר ות"ח‪,‬‬ ‫הלוקחי אשר חו לאומנת זה אינו ]ד[ג ]לגבי[‬
‫בני עיר תניא ורשאי לעשות מקופה תמחוי וכו'‬
‫א באשר התיעצו עמו והיה התקנה שלא‬ ‫היינו מעניי עלמא לעניי מתא‪ ,‬ועוד לשנותו לכל מה‬
‫לרצונו‪ ,‬א"כ מסתמא ידע והבי שאי נכו לתק‬ ‫שירצה ולהפסיד עניי ואפ"ה יכולי להסיע על‬
‫התקנה ההוא אולי חשש שירבו המכשולי ויאכלו‬ ‫קיצת וממילא לא חש רבא להשיב לו משו דהו"ל‬
‫בשר תמותות נבלות‪ ,‬ומה"ט נענש יהושע בחרמו של‬ ‫למידע ההפרש בי אד חשוב לליכא אד חשוב‬
‫עכ )סנהדרי מד‪ ,‬א(‪ ,‬יהיה אי שיהיה כיו שלא‬ ‫מעובדא דרבה דעביד תרי כיסי משו דהוה אד‬
‫נתרצה אד חשוב הגאב"ד נ"י‪ ,‬ויש כח ביד חכמי‬ ‫חשוב ר' יוס ‪ ,‬והו"ל לאסוקי דעתא ההפרש בי‬
‫לעקור דבר מה"ת בשב וא"ת‪ ,‬א"כ מחזי כאפקרותא‬ ‫אד חשוב לליכא אד חשוב וק"ל‪ .‬ומ"מ הרמ"ה‬
‫במה שהכריזו איסור בבה"כ‪ ,‬ואפילו להראב"י דס"ל‬ ‫עצמו ורוב הפוסקי ס"ל אפי' בסת בני עיר וליכא‬
‫שבתחלה נתמנו הממוני על כל מה שיעשו כל‬ ‫פסידא לאחריני נמי היכא דאיכא אד חשוב אי‬
‫השנה א הרוב שותקי ‪ ,‬מ"מ ת"ח הממונה פרנס‬ ‫יכולי להסיע על קיצת וכ"פ בש"ע סי' רל"א )סעי‬
‫על הציבור נתמנה מכל הציבור קוד לה ‪ ,‬ושוב‬
‫נתמנו ה על מנת לשמוע בקולו ולהאזי למצותו‪,‬‬ ‫כ"ח(‪.‬‬
‫ע"כ כל מה שעשו נגד רצונו ישא רוח יקח הבל ואי‬
‫בו ממש‪ ,‬ואי כא בית מיחוש ויאכלו ענוי וישבעו‪.‬‬ ‫‡‪ Ì Ó‬כ"ז בתקנה דליכא אלא תקנת הציבור ולא‬

‫‪.˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη È˙Ó˙Á È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬ ‫מיגדר מילתא דאיסורא בפני פריצי הדור‪,‬‬
‫אבל היכי דתקנתא הוא למגדר מלתא דאיסורא לית‬
‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÂÈÏÒÎ „"È '‚ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫די ולית דיי דיכולי ומחוייבי ממוני הקהל‬
‫לעמוד בפני פריצי ולא בעי' חבר עיר וג ר"ת לא‬

‫˙˘‪Â ‰·Â‬‬

‫]˘‪[Â˙Ú·˘ ÏÚ ¯·Ú ¯ȷÁ Ï·‚ ‚È˘‰Ï ‡Ï˘ Ú·˘ ˘ ËÁÂ‬‬

‫˙‪ ÏÂÓ‬שלשו הגיעני יקרתו‪ ,‬נדו ב' שוחטי‬ ‫˘‪¯‡ÂÙӉ ‚ÏÙÂÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ ·ÂË ÏΠÌÂÏ‬‬
‫‪˙"˘Î Ô Ú¯ ˙ÈÊ ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ˘"ÂÁ „Â‡Ó ÏωÓ‬‬
‫שנשבעו זה לזה שלא ישחוט אחד בגבול‬ ‫‪ÏÈÏ‚‰Â ÈÂÂ˜Ï‡Ê ˜"„·‡ È" ˙ÂÈÁ ˘¯È‰ È·ˆ ‰"ÂÓ‬‬
‫חברו שלא להפסידו‪ ,‬ועבר אחד מה על שבועתו‬
‫ושחט ש אי יש לאסור שחיטתו או לא‪ .‬ופשוט‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬