Page 42 - 2
P. 42
Ì˙Áתשובה ד Ê ¯ÙÂÒ
˙˘„ ‰·Â
]˘[Ì‚٠ÔÈÎÒ· ËÁ˘˘Â ‰¯È·Ú ÏÚ· ‡Â‰˘ È„È ͯ„· ‰„‰˘ ËÁÂ
ÔȇÂלהביא ראי' ממ"ש תוס' ב"מ ג' ע"ב ד"ה מה ¯· ˘‡ÏÓ ˜È˙ ‡ÏÙÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ "ÈÏ ÌÈÓÂÏ
˜"˜„ „"·‡ È" ·ÈÏ Ï‡ÂÓ˘ ¯"‰ÂÓ „·Π˜È˙Ú
א ירצה וכו' בסו הדבור יע"ש ,דאינו עני
לכא כלל דהת לא יכול לחייבו קרב על כרחו ‡.‡"ÚÈ ÔÈÓ¯Â
והוא צווח איני רוצה להביא חולי לעזרה ,אבל
מנ"ל להאמינו בשומו עצמו רשע לאסור אשה על Â˙¯˜Èהגיעני ע"ד השוחט אשר חלה ונטה למות
בעלה‚. ובחליו קרא להרב אב"ד להתוודות על
חטאיו והרב נ"י בדקו כדר שבודקי לגיטי ומצאו
‰¯Â‡ÎÏÂנ"ל ראיה ברורה דעד אחד נאמ ע"י שפוי בדעת מיושבת .ובהתודותו גלה חטאיו
שבנעוריו בעל ארמית ועתה נכשל בסת יינ ,
וידוי להשי עצמו רשע לשעבר דבר"פ ואחרו הכביד שכמה פעמי מצא סכינו פגו אחר
כלל גדול )סט ,א( מבואר למונבז הזיד בכרת ושגג שחיטה והכשיר הבהמה ושאל הרב מה הי' לו הנאה
בקרב שמיה שגגה ,ולמסקנא ש וכ בשבועות כ"ו בזה והשיב כי תקפו יצרו ומחמת כובד ודוחק
ע"ב לא משכחת שבועות ביטוי לשעבר אלא בהזיד פרנסתו )נראה שיש לו שכר מהכשרות ולא
בלאו שבה וא הביא קרב לכהני צרי לומר מהטרפות ע"כ נכשל בהנ"ל( ועתה נפשו היפה
שהזיד בלאו ואי יאמינו לו להשי עצמו רשע בשאלתו א להאמי את השוחט הואיל ואומרו דר
ויסמכו עליו לאכול קרבנו ,וכה"ג מוכיח הש"ס ר"פ וידוי או לא נאמי וא"כ נאמי מה יהיה די הבשר
האשה רבה )פז ,ב( ע"ש פירש"י ד"ה וכי לא מכחש
לי' מהימ וכו' אע"כ משו דמייתי קרב דר וידוי והשומ וג הכלי ‡.
מהימ . ]‡˘[ÂÓÚ ‰˙ ÈÊ˘ È„È ͯ„ ¯Ӈ˘ ÏÚ·‰ ‡ ‰
‡ ‚"Úדיש לדחות קצת ראיה זו ולומר שאני הת ·˙˘ 'Âחו"י סי' ע"ב כתב בפשיטות באשה
דאי לאו דידע בנפשיה דעביד ,חולי בעזרה שהתודית בחוליה שזינתה ושוב נתרפאה
לא הוה מייתי משא"כ בעלמא .זה אינו ,דבקידושי וחזרה לבוריה שאסורה לבעלה וה"ה א היה הבועל
ס"ו ע"א אמר הש"ס כ ע"ד צריכותא ודחיא בעלמא אומר כ על דר וידוי היה נאמ לאסרה על בעלה
אבל למסקנא ילפי' מהכא ע"א נאמ באיסורי ולא
דחינ כנ"ל א"כ ה"ה דניל כנ"ל היכא דמשי עצמו ולא הביא שו ראיה לדבריו·.
רשע א אמרו דר וידוי מדמייתי חטאת למונבז
ומכ"ש היכא דאמר כ בשעת חליו וסובר שהול ‰ ‰מ"ש שהיא נאמנת הוא נראה פשוט עפ"י הר"
למות דאי אד מכזב בשעת מיתה והכי קיי"ל ס"פ
גט פשוט )קעה ,א( ופסק בש"ע ח"מ סי' פ"א ס"ב סו נדרי )צ ,ב( דמעיקר הדי אשה נאמנת
דאי אד משטה בשעת מיתה ומועיל אפי' לאפוקי ]לומר[ טמאה אני ל דהרי שויא נפשה חתיכה
מבניו ואפי' מאחריני כמ"ש בהג"ה ש ואפי' עמד דאיסורא כמשנה ראשונה ,א משו דעיניה נתנה
מחליו וחוזר בו וטוע ברי להשטות נתכונתי אפ"ה באחר אמרי' במשנה אחרונה דאינה נאמנת וא"כ
לא מהימ ואפי' מיגו לא מהני לי' כמו שהוכיח ש הכא שהולכת למות ולא שיי עיניה נתנה באחר
בתומי דלא כש"כ ,וכ"כ בעל התרומות )שער מ"ב ממילא שויא נפשה חתיכה דאיסורא כמשנה
ח"ב די א( וכל שכ כשיצרפו ב' הסברות שאומר כ ראשונה ,א מה שהוסי עוד שא הבועל הי' אומר
ע"ד וידוי ובשעת חליו שהי' סבור כי הול הוא כ ע"ד וידוי היה מהימ לאסור אשתו של זה עליו
מנ"ל הא.
˙˘„ ‰·Â
‡.˘"Ú ‚Î 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"Â˘Ó ‰Ê ÔÂ„È ‡È·‰ ‡ È"ÒÂÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· .
·.‰Ó ‰"„ ‰Ï 'ÈÒ Á"‡ ˜"„‰Ó·Â ,‚ 'ÈÒÂ È 'ÈÒ ˙"„‰ÓÂ Ú 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"¢ 'ÈÚ .‰ˆ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‡ȷ‰Â .
‚Ì"˘¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢·  · Î"˘Ó ,Ì Ó‡Â ‰"„  ˜ 'ÈÒ Ì˘ ÔωÏÂ È ‡Â ‰"„ ‚Î 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"È·Â ‰ ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .
.‰Ù ÏÏÎ Ì˘ ˘"‰‡Ù·Â „Ï ÏÏÎ ‡ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â (‚Ï) Âί 'ÈÒ ·"Á
