Page 411 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪ÂÚ‬‬

‫מידי ספקא לא נפקא‪ ,‬אע"כ דבלא הרגשה מיירי‬ ‫‡‪ÈÏÚ ÂÈ˙ÂÁÂÏÓ Û¢  Á ‡Â ˙ÂÁÂω ÏÚ ˙¯Á 'ȘÏ‬‬
‫ומספקא ליה בלא הרגשה אפשר דמטהר לגמרי‬ ‫˘‪ÈÏÁ‰ ‰Ê ˙ÂÁÂË· ‰ÓÎÁ ÌÈ˘ ̉Ó  È˙Â˙Ù˘ ÁÈ‬‬
‫ותולה במעלמא כצ"ל‪ .‬וא"כ מאי מייתי ת"ש‬
‫מברייתא דר"ח טמא משו כת מיהת‪ ,‬דלמא הת‬ ‫·˘‪.˙ÂÁ¯‰ Șχ Ì‬‬
‫בארגשה ואכתי מבעי' ל בלא ארגשה‪ ,‬אע"כ צ"ל‬
‫פשיטא להש"ס דבארגשה וג מצאה כגריס ועוד‬ ‫]‪[˜Â„·  ȇ˘ „Ú ‰˘‚¯‰‬‬

‫לכ"ע טמאה נדה ושו אד לא יחלוק על זה‪.‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬הועמס עלי עול ההוראה אמרתי אני ע לבי‬

‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל ראיה מדאמר ר"ז כשטימא רבי כר"מ‬ ‫וקבעתי מסמר ויתד תקיעה במה שהוא פשוט‬
‫בפוסקי ראשוני ואחרוני ושרשו עלי י התלמוד‬
‫וכשטיהר ר"י לעצמו טיהר ואי בהרגשה נמי‬ ‫פתוח דבדיקת עד שאינו בדוק אינו מטמא אלא‬
‫מטהר מאי ראיה מאשה שהיתה עושה וכו' דהת‬ ‫משו כת לכל היותר‪ ,‬והיה נ"ל דזהו דוקא באשה‬
‫בדלא ארגשה ותולה במי רגלי מיירי כמבואר‬ ‫שלא הרגישה ובדקה‪ ,‬ונהי דאי היה עד הבדוק הוה‬
‫להדיא ר"פ הרואה כת והכא בארגשה להדיא‪,‬‬ ‫אמרי' הרגשת עד הוא‪ ,‬פי' היא טעתה בהרגשת עד‬
‫ואע"כ ה"נ דוקא בדלא ארגשה‪ .‬האמנ כי דברי‬ ‫ולעול בהרגשה בא כמבואר ר"פ הרואה כת )נז‪,‬‬
‫הרמב" עומדי לנגדי קצת שהוא דקדק ושינה‬ ‫ב(‡‪ ,‬מ"מ עכשיו שהעד אינו בדוק אנו תולי ד זה‬
‫לשו הש"ס וכתב פ"ד מה' איסורי ביאה הל' י"ט‬ ‫מעלמא או במאכולת וכדומה‪ .‬אבל כשהרגישה‬
‫קנחה במקו בדקה‚‪ ,‬וידוע כי הקנוח הוא רק בפה‬ ‫ומשו כ בדקה ומצאה אפי' טפת ד כחרדל‬
‫הרח משקופו של שמש כמבואר בש"ס י"ב ע"א‬ ‫פשיטא שהיא טמאה‪ ,‬כי הרגשה סברא דאורייתא‬
‫ואי בדלא ארגשה אי ס"ד לטמאות משו נדה כלל‬ ‫היא כמ"ש תה"ד )סי' רמו( וכל שהיא מוצאה על העד‬
‫הא ארגשה ולא שיי לומר אימר הרגשת עד היה‬ ‫אפי' כ"ש אי נקל ראש לומר שהוא ד מאכולת‬
‫כיו שלא הכניסה העד לפני אע"כ בדארגשה‪.‬‬ ‫ונטהרנה‪ .‬וכ הנהגתי אע"פ שהיו איזה לומדי‬
‫ובספר נב"י )מהדו"ק( סי' מ"ו )ד נ"ז( ש ‪ ,‬העלה‬ ‫מפקפקי ע"ז‪ ,‬כי לא שמעו כזה מעול שיהי'‬
‫לפרש דברי הרמב" דכל לבעלה סגי בקנוח והיינו‬ ‫המורה חוקר על ההרגשה בכעי זה‪ ,‬מ"מ לא הזיזוני‬
‫בדיקה דש"ס יע"ש כי דבריו מתוק לחי ‪ .‬א"כ ליתא‬ ‫ממקומי‪ ,‬עד שכמו ב' שני נתאכס אצלי הרב‬
‫להנ"ל לכאורה‪ ,‬מ"מ נ"ל ראיותי מגמ' נכונה ומשו‬ ‫המאה"ג איש עמיתי מה"ו „‪ ڈȘ „Â‬נ"י לע"ע אב"ד‬
‫קושיא לא הדרנא בי‪ ,‬כי כל קו' יש לה תירו ‪.‬‬ ‫ור"מ דק"ק סארדעהל )והוא עמד לפני אמ"ו הגאו‬
‫נ"י בק"ק פראג והשתעשע עמו לפרקי ( והוא אמר‬
‫]‚„¯ ‪[‰˘‚¯‰‬‬ ‫לי כי כ קבל ג"כ מרבו המובהק הגאו בעלי נב"י‬

‫‡‪ Ì Ó‬גדר ההרגשה הייתי מקיל דוקא כשהרגישה‬ ‫זצ"ל·‪ ,‬ושמחתי כעל כל הו ‪.‬‬

‫פתיחת פה המקור ממש כפשטיות לשונו של‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬זה ימי לא כבירי עשיתי לזה ג סמוכי‬
‫תה"ד )ש ( אשה שהרגישה שנפתח מקורה‪ .‬ג כי‬
‫ידעתי כי נחלקו בה אבות העול בתשובת שב יעקב‬ ‫כדמות ראיה מהש"ס נדה י"ד ע"א באופ‬
‫)סי' לט( ע מוז"ה מהרשש"כ זצ"ל‪ ,‬מ"מ לא נתתי‬ ‫דממקומו הוא מוכרע קצת‪ .‬מדאבעיא ליה אי טיהר‬
‫עדיי לבי לתור ולחקור אחר מוצא הדבר כי הוראתי‬ ‫ולא כלו קאמר ע"כ בדלא ארגשה‪ ,‬דאי בדארגשה‬
‫הנ"ל הי' המצאה חדשה בעיני כל‪ ,‬ודי לי להחמיר‬ ‫והלא מיירי בכגריס ועוד מדמייתי עלה מה ברייתא‬
‫בפתיחת פי המקור ממש ולא בהרגשה קלה זיבת‬ ‫דמיירי ביותר מכגריס א"כ ה"נ דכוותיה‪ .‬וכ הוכיח‬
‫דבר לח‪ ,‬א להיותי עתה קובע להלכה די הנ"ל‬ ‫ג"כ להדיא בתה"א בשער הכתמי קע"ח ע"א‬
‫דבדיקת עד שאינו בדוק בהרגשה טמאה אפי' בפחות‬ ‫דבכגריס ועוד מיירי‪ .‬וא"כ אי תיסק אדעת דנקל‬
‫כולי האי דבהרגשה וכגריס ועוד נטהר לגמרי והא‬

‫˙˘‪ÊÒ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.[„ 'ÈÒ ‰„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁÏ Ìȯ‡ȷ· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯] .‬‬

‫·‪ ȇ˘ „Ú ‡Â‰˘ Û‡ „Ú‰ ÏÚ ‡Â‰˘ ÏÎ Ì„ ‰‡ˆÓ˘ Â È ÙÏ˘ ÔÂ„È · Ï·‡ :Ì˘ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· Ï"Ê ËȘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"¢· ‰"Î .‬‬
‫·„‪ȯ‰˘ ‰¯‰Ë‰ ÏÚ „ÈÚÓ „Ú ·Â˘Á  ȇ Ù"ÎÚ Ó"Ó ,„Ú‰ ÏÚ ‰È‰ ¯·Î ‰Ê Ì„ ‡Ó˘ ÈÎ ‰‡ÓÂˉ ÏÚ „ÈÚÓ „Ú ·Â˘Á  ȇ˘ Û‡ Ó"Ó ˜Â‬‬
‫‪‡Ï ÂχΠ‰Ê ȯ‰Â È¯Ó‚Ï „Ú‰ ˙˜È„· ˜Ï˙Ò Î"‡ Ì„ ÌÂ˘Ï ‰È‡¯ „Ú‰ Ôȇ˘ ÔÂÈΠ‰˘‚¯‰ ˙Ú˘· ‰˘‡‰Ó ‡· ‰Ê Ì„ ‡Ó˘ ‰˘È‚¯‰˘ ÔÂÈÎ‬‬

‫·„˜‪.ÁÒ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ‚È 'ÈÒ ‚"Á ‡"ÓÙ ˙"¢ 'ÈÚ .Ï"ÎÚ ,‰˘‚¯‰‰ „ˆÓ ‰‡ÓË ‰˘‡‰Â ÏÏÎ ‰‬‬
‫‚‪ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.ÂÙ˜ 'ÈÒ ˘È¯ „"ÂÂÁ '¯ ,ÌÈ Â¯Á‡‰ ÈÏ„‚ ÍÎ ÏÚ Â„ÓÚ .„"È 'ω· Ì˘ ÏÈÚÏ ‰"ΠÁ Ș ‰˜È„·Ï ‡¯Â˜ Ì"·Ó¯‰„ ‰‡¯ .‬‬

‫·˘‪.È"·Â ‰ Ì‬‬