Page 412 - 2
P. 412
Ì˙Áתשובה קסז ÊÚ˘ ¯ÙÂÒ
Î"ÚÂצ"ל ר"ז לטעמיה אזיל דס"ל כל לבלעה לא מכגריס ודי זה הוא מעשי בכל יו ויו אמרתי
אני ע לבי לבקש ולתור מוצא הדי ושרשו.
בעי בדיקה דלבו נוקפו ופורש כמבואר לעיל
י"ב ע"א ,וס"ל נמי וסתות דאורייתא ט"ז ע"א ‰ ‰Âהגאו שב יעקב )יור"ד סי' לט( מייתי ראיה
מדאמר דכ"ע וסתות דאורייתא יע"ש .לכ לדידיה
שפיר תליא בהדדי מא דמטהר בעומדת ,מטהר נמי דבעי דוקא הרגשת פתיחת פה"מ ,דאי ס"ד
בעד שאינו בדוק ,אע"ג דאכתי איכא למימר בעומדת זיבת דבר לח ,א"כ ר"פ הרואה כת דקאמר הש"ס
איכא תרי חזקה להתיר ,חדא חזקת טהרה דאשה אי דארגשה וכו' אי דלא ארגשה כו' ומסיק אימא
לר"ז כנ"ל ,ואיד חזקה דמקור נסת כנ"ל ,משא"כ הרגשת מי רגלי היא ,והשתא מאי קושיא פשיטא
בסת אשה .ז"א ,כבר למדונו הרב פני יהושע ז"ל דארגשה זיבת דבר לח שהרי הטילה מי רגלי .וכ
בחי' לגיטי כ"ח ע"א דכ לי חד חזקה כמו תרי מלשו הרמב" )הל' אסו"ב פ"ה ה"ז( שכתב להדיא
בדאורייתא כל שאי חזקה מנגדתו וא"כ לר"ז א"ש. גבי ה דהשתינה שנזדעזעה כל גופה ,ולכאורה ראי'
אבל לפי מה דקיי"ל וסתות לאו דאוריי' נמצא אי
שו חזקת טהרה להאשה כיו דמגופ' קחזי' ויעיי' ברורה היא זו„.
מ"ש תוס' נדה י"ח ע"ב ד"ה למעוטי ,א"כ שפיר י"ל
]‚„¯ [ÌÈÏ‚¯ ÈÓ ÌÚ ˙‡ˆÏ Ì„ ͯ„ Ôȇ ‰˜ÊÁ‰
כק' הנ"ל וא"ש פסק הרמב" וסייעתו.‰
‰"ÊÂÓÂדחה ש דרמב" לרבותא נקיט אפי'
Ó"Óמבואר מדברינו האלו דחזקה גמורה היא דאי
הרגישה הרגשה גמורה נמי תלינ לקולא,
דר ד לבוא ע מי רגלי ,לכ י"ל שפיר וש"ס נמי הכי קאמר אי דארגשה הרגשה גמורה
פרי אי דלא ארגשה הרגשה גמורה אמאי טמאה, יושבת אמאי טהורה יע"ש .ודבריו נפלאו ממני לא
הא חזקה דאינו רואה ד ע מ"ר ,והוצר לשנויי אוכל להולמ ,דעכ"פ מה יענה אאיד אי דלא
דבעומדת ליכא ה חזקה לר"מ משו דהדר מי ארגשה עומדת אמאי טמאה ,הא עכ"פ ארגשה זיבת
דבר לח ,וצריכי לפרש דבריו דס"ל להש"ס חזקה
רגלי למקור ,כצ"ל לדעת מוז"ה הנ"ל. אלימתא היא דאי דר ד לצאת ע מי רגלי
משו דבשעה שנפתחה השלפוחית נסת המקור.
][¯Â˜Ó‰ ÈÙ ˙ÁÈ˙Ù - ‰˘‚¯‰
‡¯·Ò·Âזו יש ליישב שיטת הרמב" וסיעתו דפסק
‰¯Â‡ÎÏÂהי' נלע"ד להביא ראיה דבעינ דוקא
הא דר' יוסי דעומדת טהורה ופסק )פ"ד
פתיחת פה"מ מדאמרינ ש ג' ע"א הי"ט( כר' דעד שאינו בדוק ,ואלו הש"ס דנדה י"ד
ישנה נמי אגב צערה מתערי ודוחק גדול הוא דנימא ע"ב קאמר רבי כר"מ ור"י לעצמו טיהר .ונדחק ה"ה.
מצערא דזיבת דבר לח במעט ד שאינו בא בשפע וג בתה"א )שער ד( הזכיר זה ודברי מהרי"א
דמתערי משינתא ודוחק לומר אה"נ ,אבל כיו בתפארת ישראל )סי' קצ סקי"ח( לא הבנתי בזה .ולפי
דעכ"פ בשופעת מתערא מהזיבה וממילא לא הנ"ל י"ל כיו שזהו חזקה גמורה א"כ מנ"ל לר"ז
מטמאה מעל"ע אפי' במעט ד משו לא פלוג דזה תליא בזה ,דלמא ע"כ לא טיהר ר"י אלא במי
וכמ"ש תוס' ש ד"ה מרגשת בעצמה וכו' זהו רגלי דחזקה אלימתא היא ,משא"כ בעד שאינו
מבואר הדוחק ,ג כי ה"ל להתוס' להביאו כמ"ש בדוק דסת אשה בחזקת רואה היא ,לא מבעיא באי
תוס' אשוכבת פרקיד וכדומה ,אע"כ דפשיטא להו לה וסת דס"ל להרמב" )בהלכה ט"ז( דלרחב"א
דזהו לא הוה הרגשה כלל אלא כשנפתח מקורה וכ דספ"ק דנדה )יב ,ב( צריכה בדיקה בכל פע ,אלא
מורה לשו התוס' ש שכ' כשנעקר ד מ המקור אפי' ביש לה וסת נמי הא קיי"ל וסתות לאו
וידעתי שיש לפקפק ולומר דשמאי על הרוב ידבר דאורייתא ואי כא חזקה מה"ת לטהר ,ומשו"ה אפי'
ומ"מ זיבת דבר לח נמי מיקרי הרגשה ,אבל כל זה ביש לה וסת נמי הצנועות מיהת בודקת לפני תשמיש
דוחק ומי יכניסנו לזה שלא נמצא בהראשוני בהדיא לבעלה להרמב" ,ויעויי מ"ש כ"מ פ"ה מהל'
כ ,אדרבה מל' הרמב" הנ"ל שהביא שב יעקב שגגות הל' וי"ו ,א"כ אי לה חזקה כלל ואפשר
ומלשו תה"ד שכתבתי משמע להדיא דהרגשה היא דבכה"ג אפי' ר' יוסי מודה ,ומנ"ל לר"ז להשוות
פתיחת פה"מ. פלוגתיה אהדדי.
„„"¯ÂÈ ˘‡ ȯӇ ˙"¢ 'ÈÚ .Â È ÙÏ˘ ‰·Â˘˙‰ ¯ÈÎʉ ‰„ 'ω ˘È¯ „"¯ÂÈ Ú"Â˘Ï 'ÈÁ·  ȷ¯Â .‡Ú˜ 'ÈÒ ÔωÏ ‚ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.
.ÂÊ ‰È‡¯ ÏÚ Î"˘Ó ‚Ò-·Ò 'ÈÒ
.· ,„È ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‰
